" אליפות היא אליפות" ושוב "אליפות זאת אליפות"- את ה'סנסציה' הזאת חשף הקשר הברזילאי- ישראלי, גוסטבו בוקולי בתום הניצחון הקשה על הכח עמידר רמת גן. ולמי הוא מצא זמן לגלות את התגלית המרעישה ? בפני אלה שבתחילת השנה טרחו נהנו להודיע לנו: "אליפות של מכבי חיפה? הצחקתם אותנו". כך, לבן על גבי ירוק באותיות קידוש לבנה ואוהדי חיפה התמימים לא הבינו שעבדו עליהם. הם אצו-רצו לקופות, חידשו את המנויים בתקווה שאת העונה הנוכחית יעבירו בשאנטי. יפצחו גרעינים, המשחקים יהפכו למפגשים חברתיים ומה כבר יכול מאמן חסר הישגים משמעותיים להוציא מסגל שחקנים עם המון שמות לא מוכרים ? לדעתם, קל יותר להוציא מים מסלע.
והנה בוקולי, שנה חמישית במועדון, אחרי שחווה את טראומת הירידה עם מכבי אח"י נצרת ולמרות, כמעט וזכה בתואר "כדורגלן העונה" בא ומטיף ש"אליפות היא אליפות" ו"ניצחון הוא ניצחון". אתם הבנתם את זה ? כי גוסטבו, שיא הנימוס והאדיבות, נטול מאניירות של כוכב כדורגל, שמע על חפץ עגול שמסתובב בלונה- פארק. הקרוסלה שלו ושל מכבי חיפה, מסתובבת כמו הגלגל הענק, וגם נקודת המוצא שלה פחות או יותר מדויקת: צמרת. ראשונה, שנייה, מכסימום מקום חמישי כמו בשנתיים האחרונות. הרי מכבי חיפה לא יוצאת למחנה אימונים מפרך באירופה כדי להחתים עוד חותמת בדרכון. לא בטוח שלאלון חרזי יש פחות החתמות מאשר לשימון פרס. יוצאים ל"קריעה" שאת פירותיה ניתן לקטוף במהלך העונה. תבדקו, מכבי חיפה היא במקום הראשון בדור האחרון של הכדורגל הישראלי, בנקודות, אליפויות, ניצחונות וכיבוש שערים. אלישע לוי השתלב יוצא מהכלל בהווי החיפני.
פעם על שאלה כמו "מגיעה לכם אליפות ?" היה מתפתח סימפוזיון מייגע. בחיפה רצו קטעים שפירנסו יפה כמה אנשים שחיפשו דם. היום יש את המאמן אלישע לוי ש"מסרב" בתוקף לזרוק נעל בחדר ההלבשה או לבעוט בבקבוק מים בעצבים, יש את אייל משומר הסבור שקבוצות רבות היו מוכנות להחליף מצב עם מכבי חיפה, יש את ליאור רפאלוב האומר ברדיו תל- אביבי שאלה שתוקפים את חיפה הם אלה שמבקשים לקדם את ה"אדומים" מבלומפילד ויש את בוקולי שמבין כמו כולם, שאליפות היא אליפות. כמה לדעתכם ליברפול הגדולה היתה משלמת עבור זכייה אחת באליפות אותה לא ראתה זה 19 שנים ? מכל אלה אי אפשר להרכיב אפילו דגם של "פירומן ספורטיבי". בלתי נתפס לחשוב שבעיר בה נושמים כדורגל של צמרת (רק בחלק הירוק שלה), יבוא בוקולי ויספר בריש גלי ש"אליפות היא אליפות". איפה הסרקזם של הקשר שגם אותו הספיקו ל"קבור" ולחשוף מספר פעמים, על לא עוול בכפו ? שאלתם, הנה התשובה.
בוקולי שיחק במכבי חיפה בשתי עונות נפלאות שלה. ב- 04/05 ה"ירוקים" טיילו בליגה, הגיעו לפער בן 18 נקודות ולבסוף הסתפקו ב"פור" של 11 נקודות בלבד ממכבי פתח תקווה. עונה לאחר מכן (05/06) שוב חיפה ברחה, ובאחריות, איש לא סייע לעצור בעדה, ברחה בכוחותיה היא, סיימה עם 13 נקודות מהמקום השני (הפועל תל אביב) וגם אז, לא להאמין, במקום לא ללכת לישון ולהריע לגוסטבו ושות', הוא וחבריו נאלצו להתנצל שהם הכי טובים. כי מה לעשות, עד להודעה חדשה, מספר אחת הוא ראשון. רק בספירה לאחור בכן השיגור של החלליות לירח, האחת מקדים את האפס. מחר בבוקר כבר יהיה מי שישאל אותו אם הוא מוותר על הגביע למען האליפות או להפך. והחכם גוסטבו שוב יכה את החוכמולוג. נותרה רק סוגייה אחת: מה עושים עם תמונות הצהלה המתפרסמות ממרמורק, מרמת- גן, מבאר- שבע, מג'ת או מכל אליפות אחרת ולא חשובה הליגה. לא לפרסם ? לכתוב שהצפייה אסורה למי שמחפש כדורגל משובח ? לציין שכל קשר בין האליפות של מכבי באר שבע לדוגמא, לאליפות אפשרית של חיפה, מקרית בהחלט ?
אוהדי חיפה צריכים לעזוב את השטויות. כמו שבוקולי אומר: "אליפות היא אליפות" ו"ניצחון הוא ניצחון". אגב, מישהו מוכן להתחלף איתו ? בלי נדר, עוד חמישה ניצחונות עד סוף חודש מאי, מובטח ששאלות כאלה יוכנסו לבוידעם. לא עדיף לשאול: "גוסטבו, הספקתם גם ליהנות בלחץ שבו הייתם נתונים השנה ?". נראה לכם ששחקני חיפה סובלים?
