איך שלא מסובבים את חמשת משחקי הליגה האחרונים המצפים למכבי חיפה ולהפועל תל אביב, מגיעים להכרעה של הרגע האחרון. אלא אם ברגע האחרון משהו מתפנצ'ר ואחת הקבוצות מניפה דגל לבן קודם לכן. מכבי חיפה, שזכתה ב- 25 השנים האחרונות בעשר אליפויות, להבדיל מהפועל תל אביב שהוסיפה לעצמה שלושה בלבד (אחד אתם מכירים איך הושג) התנסתה בכל תסריט אפשרי שניתן להעלות על הדעת. החל מסגירת פער משמעותי בחמשת המחזורים האחרונים, איבוד אליפות במחזור הסיום, סילוק יריבות פוטנציאליות ואפילו הפסד אליפות עקב הפרש בן שני שערים.
בכל המקרים, הייתה משמעות אדירה להתמדה החיפנית, להרבה מזל וכמובן ליכולת שחקניה לעמוד בלחצים אדירים. ולמי שתוהה מי לחוץ יותר, זה שעולה (לפסגה) או זה שיורד ( למקום השני) התשובה אחידה: אין הבדל בכלל כי בכל מקרה חייבים לנצח !! בואו נצא למסע חמשת המחזורים האחרונים בעונות בולטות. ישנה בולטת יותר מאשר האליפות הראשונה ? ערב המחזור ה- 26 בעונת 1983/84 לבית"ר ירושלים היה יתרון בן חמש נקודות על פני מכבי חיפה. זה היה "משחק עונה" אמיתי ולא כפי שמצמידים כיום לכל משחק את התואר. תפנימו, אין שני משחקי עונה- אחד בלבד. וזה היה בה"א הידיעה. חיפה ארחה את בית"ר במגרש...מכבי נתניה וללא קהל. מישהו מעלה על דעתו שמשחק כזה היה נערך עם יציעים קרחים ? רמת- גן לא היה מסוגל להכיל את עשרות האלפים שביקשו לצפות וגם שעת המשחק המצחיקה (10.30 בבוקר וללא שידורים חיים בטלוויזיה או ברדיו). מי סבל? תחנת המשטרה בנתניה. כי מי שלא הגיע לצפות מהמשחק מעל גגות הבתים הסמוכים שעשו "בוחטות" של כסף, או מעל גבי משאיות ומנופים של אוהדים, התקשר ליומנאי והמסכן הזה, האיש הכי חשוב במדינה באותה שבת, ענה לכולם בסבלנות.
במגרש נערך משחק חסר פשרות. חיפה ניצחה 1:2 משערים של משה סלקטר וזאהי ארמלי והחלה במרדף. פער שתי הנקודות הטריף את חיפה, תרתי משמע. במחזורים 27-28 שתי הקבוצות זכו במלוא שש הנקודות ( יש למישהו הסבר מדוע שלמה שרף ושחקני אותה עונה מתעקשים שסגרו פער בן 13 נקודות כאשר חולקו שתי נקודות לניצחון ?) ומחזור אחד לפני הסיום- הלם בימק"א המיתולוגי של בית"ר. הפועל תל אביב חדורת המוטיבציה לקלקל לבית"ר את התואר הראשון, ניצחה 1:3, חיפה גנבה ניצחון ביהוד ובמשחק מול רמת עמידר ודאי רובכם הייתם.
שש "פור" כמעט לא הספיקו לאליפות השנייה
ומי שחושב ששתי נקודות יתרון שיש כיום למכבי חיפה מהוות מקדם ביטחון רציני, מוזמן למחזור ה- 25 של עונת 1984/85. הפעם, חיפה כבר הפכה לפייבוריטית מתחילת העונה, כל ההרכב ששיחק שנה קודם לכן צבר ביטחון ומה יותר, חמישה מחזורים לסיום, מאשר שש נקודות "פור" על בית"ר ירושלים הסגנית ? פתאום צץ לחיפה תיקו חוץ מול שמשון תל אביב (1:1) והפער קטן לארבע. ראיתם את הנחישות של שחקני מכבי תל- אביב בשבוע החולף, מול מכבי חיפה והפועל תל אביב ? היא נראתית כמשחק זאטוטים לעומת מה שה"צהובים" הכינו למכבי חיפה במחזור ה- 27 בקריית- חיים, מגרשה הביתי של חיפה באותה עונה. תל- אביב כלל לא חצתה את קו האמצע, הסגרה ב"בונקר" ועם חבר'ה קשוחים כמוטי איווניר ויחיאל אבן- צור, הצליחו לסחוט 0:0 מחיפה שנחנקה מעצבים כי היתרון שלה מבית"ר צומק לשתי נקודות בלבד בתוך שבוע ימים. ואז הגיע "פסטיבל יבנה" לשיאו. מכבי יבנה שלא היה איכפת לה מהליגה, אמורה הייתה לארח את חיפה במגרשה הקטן. ראשיה ביקשו להעתיק את המשחק למגרש גדול יותר במטרה להרוויח כמה ג'ובות. ראשי בית"ר הזדעקו והתחננו שיבנה תישאר בביתה. תיקו לחיפה ובית"ר עוברת אותה. לתאר מה קרה ערב המשחק ? צריך לעיין בכתבות בתקשורת של אותו שבוע. שחקן אחד, אותו שחקן, צוטט במקום אחד ש"אעשה הכל כדי שבית"ר תהיה אלופה" ובמקום אחר "מה איכפת לי מי תהיה אלופה". בחיפה העצבים נמסו באיטיות. בפרט כאשר בדקה ה- 80 התוצאה עדיין הייתה 0:0. ואז הוכנס, כמעשה ייאוש, צדוק מלכה הצעיר ולא חלפה דקה וכדור ראשון שבעט פגש את הרשת- 0:1 אדיר שהציל אליפות שלמה. היום מדברים בשער הנפלא של אייל משומר כשער אליפות, אחרי שבועיים הצמד של פאנטני שערי אליפות. מי הבא בתור ? רק שיבואו והרבה. בשני משחקי הסיום חיפה כבר השתחררה וניצחה את בית"ר תל אביב 0:4 ואת כפר סבא 1:5 ויאללה, קריית חיים ראה בפעם הראשונה והאחרונה אלופה אמיתית.
אנטמן "הבריז" לנתניה וברח עם האליפות של 89'
ואם מזכירים משחקי "ראש בראש" כמו זה שעשוי להיות מול הפועל תל אביב (18 במאי), אי אפשר שלא להיזכר בחמשת המחזורים של 88/89 ושם היה מאבק איתנים בין מכבי חיפה למכבי נתניה. שתיהן הגיעו ל"משחק העונה" במחזור ה- 29 מתוך 32 עם מספר נקודות זהה (50). ועוד ב"קופסא", ועוד אחרי שלנתניה היה אתגר, לפצח את שערו של שוער חיפה, גיורא אנטמן שלא נכנע בעשרה משחקים רצופים. ואיך מאמן נתניה, יהושע פייגנבוים ניסה להלהיב את חניכיו? " תבעטו הרבה מרחוק, אין להם שוער" ובחיפה חייכו ושתקו. הגיע יום המשחק, מרילי וארמלי סגרו עניין ועם 0:2 ה"יהלומים" התפסרו לרסיסים, חיפה ניצחה בבית את שמשון 1:2, סיימה בתיקו מול הפועל פ"ת (1:1) שרצתה להתקרב אליה ואת המשחק האחרון, שאמור היה להיות "משחק ההכתרה" , למרות שלא השפיע, ראו רק 3000 צופים. אפילו שהמארחת, בית"ר תל אביב קיבלה אישור להעתיק את משחקה ל...קריית אליעזר והיא גם ניצחה בו.
הדרמה הגדולה באמת התרחשה בעונת ה"דאבל". מכבי חיפה מול הפועל פתח תקווה של גרנט. במחזור ה- 28 עדיין פער בן ארבע נקודות, אחר כך "משחק העונה" באם המושבות כשהשתיים מסיימות בתיקו 0:0 ואז חיפה שבה הבייתה וסופגת "בום" ענק. שוב בית"ר תל אביב ה'קטנה' הגיע לקריית אליעזר והנחילה לחיפה הפסד 1:2. הפועל פתח תקווה ניצלה זאת? לא. גם היא סיימה בתיקו ועם פער שלוש נקודות בלבד, חיפה הייתה צריכה לצאת למשחק חוץ מול מכבי תל אביב שוחרת הנקמה על התבוסות שספגה מה"ירוקים" בשנים הללו. וכיצד הגיעה לרמת- גן? אחרי שהפועל פתח תקווה כבר ניצחה ביום שישי והשוותה את מאזן נקודותיה. גם היעדרם של שלושת שחקני ההרכב הראשון, ראובן עטר, ליאור רוזנטל ואיתי מרדכי, לא הוסיפו בריאות לחיפנים. בסופו של דבר, תל אביב החטיאה שני פנדלים מול ויקטור צ'אנוב שעצר, חיפה ניצחה 1:4 ושבה למחזור הסיום, הפעם מול 18.000 צופים כדי לסיים בתיקו עקר משערים ולחגוג את התואר הכפול.
21 שערים בחמישה משחקים לא הספיקו ב- 2003
עד כה, על קצה המזלג, המקרים שחיפה יצאה מהם בגדול, הנה עונה בה מערכת ההתקפה הפכה ללהיט ולא רק בליגה המקומית, גם באירופה (12 שערים בצ'מפיונס -ליג), וזה לא הספיק, הכל בגלל "מסמר קטן". במחזור ה- 28 של עונת 2002/03 מכבי תל אביב הוליכה בהפרש שתי נקודות מהפועל תל אביב ושלוש ממכבי חיפה. במחזור ה- 29 מכבי תל אביב הפסידה, הפועל תל אביב גם, רק מכבי חיפה צברה שלוש נקודות ופרצוף חדש של הצמרת: מכבי ת"א ומכבי חיפה עם 59 נקודות (הפרש שערים טוב יותר לת"א- פלוס שישה) ומה קורה במחזור לאחר מכן ? מכבי תל אביב שוב לא מנצחת ומסיימת בתיקו, הפועל תל אביב מנצחת ומכבי חיפה ? היא מוליכה 0:2 בבית נגד בני יהודה הנמצאת מעל הקו האדום. אך שוד ושבר, ה"זהובים" מהתחתית מאזנים ל- 2:2 ובמקום שחיפה תברח קדימה עם שתי נקודות, היא הופכת לגלגל השלישי בעגלת 60 הנקודות. מירב ההתעניינות מתרכזת כעת בשלושת המחזורים הבאים ומה שמכבי חיפה עשתה אז, קשה להניח שקבוצה אחרת הייתה מסוגלת ליותר. בכל אחד ממשחקיה כבשה חמישיות, נגד הפועל כפר סבא, הפועל פתח תקווה ואשדוד וזה לא הספיק לה לזכייה באליפות. כי לת"א היו שני שערים יותר ? אז למי שמזלזל ב- 0:1 קטן או 1:2 עיקש, הנה התשובה המוחצת. כעת, עם מקדמה של שתי נקודות, כשנותרו חמש עשרה בקופה, הרבה בכל קנה מידה, הכל תלוי בחיפה. אין לה את הלוקסוס לאבד ולו נקודה כי מצפות לה מחד קבוצות הנלחמות נגד הירידה (סכנין והכח), בתווך מכבי נתניה המבקשת מקום בגביע אופ"א (ניפגש מולה גם בחצי הגמר) ומאידך, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים (בקריית אליעזר) הרוצות את הכתר. תסריט חדש נכתב בחודש הקרוב או משהו מוכר?
