" גם בתקופות שרוני לוי אימן כאן, לא היה לנו קל מול מכבי פתח תקווה. רוב המשחקים הסתיימו על חודו של שער. השבוע אנו לא מתעסקים ברוני לוי אלא בקבוצה אותה הוא מאמן"- דברים שאמר יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה, לתוכנית הספורט של גל"צ ומשקפים את כל ההכנות החיפניות לעוד משחק קובע שנותר בשליש האחרון. שחר צדק. בחמש השנים שרוני לוי אימן בצד הירוק, השתיים נפגשו ב- 15 משחקי ליגה, חיפה ניצחה בשמונה מהם, נוצחה פעמיים ובחמישה משחקים לא הושגה הכרעה. באותן חמש שנים חיפה לא הצליחה לנצח את שחקני אם המושבות בפער של יותר משער אחד, כאשר המשחקים נערכו בקריית אליעזר. דווקא כאשר שיחקה ב"אורווה" חיפה ניצחה שלוש פעמים בהפרש שני שערים- פעמיים 0:2 בעונות 03/04 ו-04/05 וניצחון שלישי 1:3 בעונת האליפות השלישית.
לכאורה, רק קבוצה אחת מגיעה למשחק עם מטרה מוצהרת. המלאבסים כבר הוציאו מהנפטלין את בגדי הים. לא גביע הטוטו, לא גביע המדינה וגם לא גביע אירופה (האינטרטוטו בוטל ולכן המקום החמישי לא רלוונטי). לעומתם, לחיפה יש המון מה להפסיד. בעצם, הכל תלוי בה או כפי ששחר אמר: " השנה יש לנו ליגה בינונית ואני מתייחס לכל הקבוצות כאחת. מי שיפסיד פחות נקודות, יישאר קרוב לצמרת. אנחנו צריכים לעשות את זה. " כשהגדרתי בתחילת העונה את המטרות העיקריות, לקחתי בחשבון שתווצרנה בעיות בקליטת הצעירים והחיבור שלהם לותיקים הנמצאים בשלהי הקריירה. לשמחתי, אלישע לוי הצליח להביא את החיבור מוקדם יותר וגם אם הדרך לבשלות לא הושלמה, אנחנו עכשיו קבוצה שלא תלויה בשחקן מרכזי כזה או אחר. יש מקום לשיפור אבל הדרך נכונה".
ניצחון בית"ר ירושלים על הפועל תל אביב אמנם השאיר את הירושלמים במסע איסוף נקודות מזורז אך חיפה נהנתה ממנו בהרחבת הפער לארבע נקודות. לא הפרש ענק אך משמעותי. לא די משמעותי כדי להפסיד נקודות בבית. האליפות תיפול על משחקי הבית של הקבוצות. אמנם, על חיפה לארח בקריית אליעזר את הפועל תל אביב (מחזור 31) ובית"ר ירושלים (33) והיא תרצה להשאיר לעצמה את הצ'ופר ולהגיע עם יתרון נקודות מסויים. לא מכבי פתח תקווה היא שתעשה חיים קלים למכבי חיפה, לאו דווקא בגלל מאמנה החדש. רק בעונת 1999/00 ה"כחולים- לבנים" התפרקו בקריית אליעזר. הובסו 5:1 כאשר המאמן היה אלי כהן ועוזרו...רוני לוי. מדובר בקבוצה שרואה ירוק ומיד מעלה את רמת המשחק שלה בדרגה שלמה. כאילו הזריקו לשחקניה זריקת מרץ. אין הסבר מדעי לתופעה, רק פסיכולוגי. עובד לשני הכיוונים. לא סביר להניח שפתח תקווה תגיע לחיפה לשחק משוחרר. בעבר זה קרה מספר פעמים מועט ביותר. כפי שסגנון של חיפה הוא לתקוף במטרה לנצח, האורחים "שקולים" ופחות הרפתקניים.
היתרון החיפני גדול בכל המובנים. ביכולת, ברצון לשמור על המקום הראשון ובביתיות. אוהדי מכבי חיפה מממשים את התקוות, מגיעים בהמוניהם ו"מדברים" אך ורק ביציעים. מול מכבי פתח תקווה לא צפוי להם "מתנגד" ביציעים, מלבד אולי כמות קטנה. אין צורך לדאוג להתלהבות השחקנים בירוק. אחרי שמונת הימים שעברו עליהם, בליגה ובגביע, פתי יאמין שמישהו מהם לא ישקיע את המכסימום בכדי לשמור על היתרון (הפסגה תישאר בכל מקרה בידם לשבוע נוסף, לפחות). איך אמר שחר כשנשאל אם יראה באובדן האליפות כישלון: " המילה כישלון אינה במקומה. אם נזכה בתואר, למרות המטלות המקצועיות שנתתי לצוות המקצועי בתחילת העונה, זה יהיה הדובדבן". מי לא אוהב דובדבנים ? עד כה נפגשו שתי הקבוצות 104 פעמים- חיפה ניצחה ב- 43 מהם, האורחים ב- 29 ו- 32 משחקים הסתיימו בתיקו. הפרש השערים 113-159 לזכות חיפה.
