ב- 28 באפריל 2007 "חגגה" הפועל פתח תקווה את ספיגת שער המאה (100) במשחקי הליגה בקריית אליעזר. תוצאת המשחק- 1:6 לחיפה- לא שינתה את מצב הרוח החיפני הקודר באותה עונה. וכל עונה המסתיימת ללא כתר אליפות נחשבת ל"לא משהו". גיבור אותו משחק, שלומי ארבייטמן כבש לא פחות מארבעה שערים במשחק הליגה האחרון בין השתיים בחיפה. והנה, ארבייטמן חוזר ל"זירת הפשע" בתקווה שהפעם יצליח לכבוש ולצעוד יחד עם קבוצתו, בשלב הזה לפחות, שבוע נוסף בראש הטבלה. לא רק ארבייטמן ממתין להפועל פתח תקווה- חיפה כולה, למעט כתמים שוליים, ממתינים ל"כחולים". זה לא הולך להיות עוד "סתם משחק" בשלהי העונה (כמו השישייה שהפרידה את פ"ת מליגת העל) אלא מאבק רציני שבו יש רק למכבי חיפה מה להפסיד. נכון לעכשיו, המלבאסים רחוקים מדאגות צמרת ומאימת התחתית הבוערת.
זה בדיוק היה המצב בשתי עונות. ה"גזלנים" מאם המושבות לא נאבקו על כתר האליפות אבל הם ניצבו על קו פרשת נקודות, ומכבי חיפה, כהיום גם אז, נזקקה להם כאוויר לנשימה. * עונת 1985/86- מכבי חיפה 'דוהרת' בניוטרל לעבר תואר אליפות שלישי ברציפות, עדיין כאשר רוני לוי היה שחקן נערים במכבי נתניה ולא חלם שהוא יצעיד את ה"ירוקים" לשלוש אליפויות. הגיעה לאצטדיון בפתח תקווה להתארח אצל המקומיים שדורגו במקום ה- 11 ללא סיכוי לרדת. כל העיניים לעבר חיפה שהוליכה בפער בין שתי נקודות. ניצחון במחזור ה- 25 ושתי התל אביביות שנשפו בעורפה, היו מתייאשות. חיפה קיבלה פנדל, יותר מומחה מציון מרילי לביצוע הבעיטות הללו לא נמצא והנה, העצבים בגדו בו, בעט לא איי-יי והשוער ג'רבי הדף. הסתיים 0:0 ובסיום כולם כבר מכירים: בלומפילד, לנדאו, השופט צבי שריר, נבדל ו"אין אליפות".
* עונת 2002/2003- איזו קבוצה נפלאה הייתה כאן ? אבא יכול להצביע על בניו ולברור מביניהם מי הכי טוב ? לא צריך להשוות. כל אליפות דובדבן. מאיפה להתחיל למנות את שמות הסטארים ? ליריבה, מכבי תל אביב שכבר פיגרה בתשע נקודות (!!) לא היה אפילו שחקן אחד שיכול היה להשתלב בהרכב חיפה. אפילו מעמדו של מנהל הלוגיסטיקה, זאב יקשין, לא היה מעורער... והנה, מי שחרצה את גורל האליפות, אחרי שיעקובו נמכר לאנגלים וההפרש צנח, ואחרי שחיפה "פישלה" בבית מול בני יהודה (2:2) ושוב איבדה את יתרון הנקודות, הפועל פתח תקווה בסך הכל הייתה צריכה להפסיד 1:0. לא יותר. הסיכוי שחיפה תבקיע באשדוד חמישייה לא היה גדול, בנו על משהו קטן של פ"ת. גם העובדה שמשחקה הועתק לרמת גן, לא הפחיתה מהציפיות החיפניות. הסיום כאן צורב בהרבה: חיפה כן כבשה חמישייה מול אשדוד אבל פ"ת ספגה 3:0 וכמו שבע עשרה שנים קודם לכן, תל אביב צהלה ושמחה ולא בפורים.
לא עוד. זוזי פתח תקווה, חיפה זקוקה לנקודות. למרות שמהרכבה יחסרו ארבעה משחקניה, שלושת ה"קופים" (קינן, קטן, קולמה) ופאנטיני. לחיפנים אין זמן ל"כעוס" על אורחיהם. בסך הכל הם מתנהגים בהתאם כשהם מצפינים לקריית אליעזר. 51 משחקים מאז הקמת האיצטדיון (1955) 30 ניצחונות לחיפה, 10 לפ"ת, 11 תוצאות תיקו וכאמור הפרש שערים 52:100 לזכות המקומיים. יתרה מזאת, מאז 1990 נערכו כאן 24 משחקי ליגה ופ"ת ניצחה רק באחד (!!)- 0:2 בעונת 2003/04 ( צריך לציין שמאיר לוי שפט אז וישפוט גם הפעם ?). נולדו גם שלוש תוצאות תיקו ולא פחות מ- 20 ניצחונות ירוקים עם שלל שערים ובקושי שני 0:0 בתחילת שנות התשעים.
ולא שחיפה סובלת במיוחד כשהיא מתארחת בפתח תקווה. בסיבוב הראשון ניצחה שם 1:4 ובעונת 1996/97 סיימה ב- 0:0 עם שמונה שחקנים אחרי שראובן עטר, סרגיי קנדאורוב וחזי שירזי הורחקו (צריך לציין שהמרחיק היה מאיר לוי שישפוט בקריית אליעזר בשבת ?) פ"ת "העניקה" למכבי חיפה את הזכות הראשונית לנצח אותה 0:6 בקריית אליעזר (אפריל 94')- ההפסד הגבוה בתולדותיה וגם את הצ'ופר להיות הקבוצה היחידה בתולדות מכבי חיפה שהפסידה לה ארבע פעמים בעונה (עונת 2000/01). המספרים המרשימים הללו אינם מבטיחים מאומה. חיפה מגיעה לאחר צמד הפסדים שצמצם את יתרונה למינימום (נקודה) והיא זקוקה לניצחון מלא כדי לא לאפשר לקבוצה שלישית להוביל העונה (ורק הפועל תל אביב מסוגלת).
לפחות אי אפשר לבוא בטענות לחיפה שהליגה חלשה. היו כאלה שכבר ראו בחלום הבלהות שלהם את חיפה זוכה באליפות האחת עשרה, ואז הכתובת הייתה על הקיר: " אלופה בליגה חלשה". תלשו אותה, בהן צדק. עכשיו הפכה לליגה מרתקת, שוויונית, חלומה של כל ליגה. בקיצור, מה שחיפה לא הצליחה לשכנע, הצליחו שני הפסדים, ברצלונה ואנגליה. הקטאלונים איבדו גובה יותר מחיפה, מקטר דוהר הפכו אותם לקבוצה עם 11 סוליסטים, לסר אלכס פרגוסון לא מזיז שליברפול חסרת יציבות וצ'לסי מקרטעת עם 0:1 בכל משחק. הוא רואה את המקום הראשון ולא מפנה ראש לאחור. וכך תנהג גם מכבי חיפה. אלישע לוי הגיע , אליבא יושבי הקרנות, מקבוצות קטנות. מבינים ? שלמה שרף (שלוש אליפויות) הגיע ממנצ'סטר יונייטד, רוני לוי (שלוש אליפויות) הגיע מבאיירן מינכן ורק "אלישע לוי המסכן" עבד בקטנות. אשכרה, עובדים עליכם בעיניים. ההבדל הקטן: שלמה שרף קיבל קבוצה מוכנה מג'וני הרדי, הוסיף כתבלין את ציון מרילי (זאהי ארמלי היה כאן שנה קודם לכן), לרוני לוי נשאר השלד שהוליך את חיפה להצלחות בליגה ובאירופה (עידן טל, רוסו, זנדברג, באדיר, קטן ואחרים) ואלישע לוי צמוד-צמוד למטרות שקיבל בתחילת העונה: תארים, חזרה לאירופה, בנייה. קשה או לא קשה ?
רגע האמת של מכבי חיפה הגיע. מצפים לה עוד 11 "משחקי גמר גביע" ואולי גם הגמר עצמו, לא תהיינה הנחות סוף עונה כי אחרי תקופה ארוכה ארבע קבוצות מתמודדות על הכתר בשלב כה מתקדם. רצוי להתחיל מהפועל פתח תקווה, ומולה נשחק עוד משחק אחד בליגה. עד היום השתיים נפגשו 117 פעמים (פעמיים בליגת המשנה), חיפה ניצחה ב- 55 משחקים, הפסידה ב- 34 ו- 28 סיימה בתיקו. חיפה כבשה 206 שערים לרשת פתח תקווה (יוסי בניון הכי הרבה- 10) וספגה 158. עוד שבת של כדורגל.
