נא להדק חגורות ולא לסתום את האף. תזדקקו לחוש הריח. גבירותיי וגבירותיי, מסע לא קסום במנהרת הזמן לארבע עונות שבהן מכבי חיפה ניצחה את ה"גדולות" אבל הפסידה לא פחות מארבע אליפויות. שומעים ? לא אחת, לא שתיים, לא שלוש- ארבע מלאות תוך שהיא מגלה יכולת מעולה ועולה בכל פרמטר על כל קבוצות ליגת העל. ערב המשחק מול הלפני אחרונה, עירוני קריית שמונה, שלא ניצחה מזה עידן ועידנים (ובגלל זה מסוכן) , מכבי חיפה ניצבת בפני מבחן של ממש. יותר מנטאלי ממקצועי. בשעה שהיא מנסה לנצח איזו "גדולה" (אצלנו ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד לא נחשבות) ובינתיים לא מצליחה, למרות שברוב המשחקים נגדן גילתה עדיפות בולטת שלא באה לכלל ביטוי, ה"ירוקים" גילו שלריח של נקודות ליגה מול ה"חלשות" ריח זהה כמו לאלה מול ה"גדולות". הייתם מאמינים שלא רק גז נמצא בקידוח תמר ?
מי מריח טוב יותר את מה שחיפה "בישלה" ? קודם מכבי נתניה שצברה רק 27 נקודות מול קבוצות מהמקום השישי ומטה (מכבי פתח תקווה נשארת 'גדולה' בגלל רוני לוי), אחר כך בית"ר ירושלים שצברה 23 נקודות מול אותן קבוצות (וגם היא טרם ניצחה את מכבי חיפה והפועל תל אביב, אבל לה מותר...) ובסוף הקווארטט הפועל תל אביב עם 21 נקודות. לא צריך את מינה צמח כדי לערוך סקר ולשאול את לותר מתיאוס, ראובן עטר ואלי גוטמן: " האם היית מוכן לוותר על הניצחונות על ה"גדולות" ולהיות במקום הראשון ?". התשובה כמו בבחירות ברוסיה בימי סטאלין. מאה אחוזי הסכמה.
ודאי תשאלו את עצמכם: האם לאליפות בלי ניצחון על אחת מאבע הראשונות מרגש כמואובדן אליפות עם הפסדים ותוצאות תיקו הרסניות מול הקבוצות האחרונות בטבלה ? אל תשאלו את נער החידה ממובאיי. התשובה מונחת לפניכם: מכבי חיפה הפסידה ארבע אליפויות "בטוחות" בגלל שלא ידעה לנצח את קבוצות התחתית. 1985/86- לשלמה שרף הייתה קבוצה טובה בדרגה וחצי מהפועל תל אביב שלא חלמה על אליפות. בא הפסד מצחיק להפועל ירושלים (3:2) ושתי תוצאות תיקו עקרות משערים מול היורדת מכבי שעריים והופ, נעלמו להן 7 נקודות שללא ספק היו חייבות להיות במאזן החיפני. ואז לא משחק עונה מול הפועל תל אביב וגילי לנדאו יכול היה להבקיע אלף שערים מול...קבוצת הנוער שלנו.
1994-1995- הקבוצה הכי טובה שהייתה למכבי חיפה בשנות התשעים, טובה יותר מאשר שנה קודם לכן באליפות ללא ההפסד.הביאו את חיים רביבו ולעומתו ראובן עטר העדיף את ליטרת הבשר מעברו השני של הכביש. נכון, איל ברקוביץ נשאר, אבל הוא לא ברמה של מנהיג. תבחנו טוב את הישגיו עם מכבי חיפה (כי עם קבוצות אחרות לא השיג כלום). כשנצמד לראובן עטר היה שותף לשתי אליפויות ושני גביעים, כשנצמד לרביבו חיפה זכתה בעוד גביע. הקבוצה אותה הגדיר אברהם גרנט "הקבוצה הכי טובה נגדה שיחקתי במהלך הקריירה שלי" (לפני שעבר לצ'לסי) הפסידה לשתי קבוצות תחתית, אשדוד שירדה (3:2) לקבוצה שנשארה, הפועל "מלחמה" בית שאן (2:2 בחוץ ו- 3:2 בבית) ועוד שש נקודות מול בית"ר תל אביב ה"קטנה". מכבי תל אביב עם הברומרים, נועם שוהם ועוד שואבי מים וחוטבי עצים סחבה לחיפה את התואר. וחיפה אז הביסה את ה"גדולות".
הגענו לאלי כהן בעונת 1999/2000. כן, כן, זה שיעמוד מחר על הקווים בצד של המארחים מקריית שמונה. הייתה לו חיפה נפלאה. כזאת שידעה לחזור מול הפועל פתח תקווה מ- 2:0 ל- 2:5, כזאת שהביסה 0:7 את מכבי נתניה ו- 0:6 את הפועל ירושלים, אבל גם כזאת שהפסידה בקריית אליעזר 2:1, כזאת שהצליחה בקושי לשלוף נקודה מול הפועל כפר סבא (עם איגביני יעקובו) משש אפשרויות וכזאת שבקושי סיימה בתיקו ביתי 1:1 מול בני יהודה. וכשישאלו אתכם היכן הייתם בשעה שהפועל תל אביב חגגה אליפות שקיבלה במתנה ממכבי חיפה, אל תשכחו לומר: "אכלנו את הלב" בגלל הנקודות הקטנות הללו. 2002-2003- יותר צורב מאובדן האליפות בשנה הזאת ? מישהו בכלל מסוגל לעמוד ולהשוות את הקבוצה שעמדה לרשותו של יצחק שום מול זו של ניר קלינגר ? הונדה מול קטנוע. הצגות נפלאות, בליגה, בצ'מפיון- ליג ואיפה לא. והנה, מול כל השפע, במחזור הכי קריטי בליגה, לקראת הסיום, תיקו ביתי מול בני יהודה (2:2) וה"צהובים" נטלו את רסן ההובלה וחתכו ראשונים את המטרה בהפרש בן שני שערים. נהניתם יותר מהמקום הראשון כיום ? חשבון פשוט: היום למכבי תל אביב יש 14 אליפויות מאז קום המדינה. תורידו ממנה את השתיים שקיבלה במתנה מחיפה ושוב שוויון- תריסר לכל אחת. הפעם בלי פטה- מורגנה וללא הפרש שערים. גם מכבי נתניה לא הייתה כועסת עלינו. יש לה 5 אליפויות ולהפועל תל אביב 7. מי העניק שי כפול ל"אדומים" ? אנחנו. אז מה הפלא שנתניה רצתה ל" סגור איתנו חשבון" ?
למשבצת הזאת מסתנן המשחק הכל כך חשוב בין עירוני קריית שמונה למכבי חיפה. כל אחת מגיעה עם כאב הראש הפרטי שלה. חיפה אחרי הופעה שמאמנה הגדיר כ"הופעת נפל" וקריית שמונה אחרי סדרה ארוכה, מאז הניצחון בבלומפילד 0:1 על מכבי תל אביב במחזור השמיני. מאבק אמיתי על שלוש נקודות עם מטרות שונות. חיפה תרצה לשוב לנצח ולשמור על הבכורה כדי שהפער בינה לשנייה (איכפת לכם מיהי?) לא יצטמק וגם לסדר לעצמה שיבוץ נוח לקראת הסיבוב השלישי. אסור לרגי לשכוח: להפועל תל אביב קלף חזק ביד: בעוד שלחיפה 17 משחקי בית, ל"אדומים" חמישה יותר (22) בגלל שהם "מתארחים" אצל בני יהודה ומכבי תל אביב. קריית שמונה מעולם לא הייתה מקום קל עבור חיפה. בינואר 1966 כאשר חיפה דרסה את כל ליגה א' וסיימה בהפרש שערים מדהים (1:42) את הסיבוב הראשון, היא יצאה לקריית שמונה מהתחתית ובפעם הראשונה בעונה זו חיפה לא כבשה (0:0). וזה אחרי שבמשחק בסיבוב הראשון נגמר 0:7.
בינואר 1975 תדהמה נוספת בליגה א'. האחרונה בטבלה, קריית שמונה הדהימה בניצחון על המוליכה החיפנית הגאה, מכבי חיפה 0:1 משער של קרוב. הניצחון הראשון והאחרון של חיפה במחזור הפתיחה, שוב בליגה השנייה ואת השערים (1:3) כבש בוגר מחלקת הנוער בהופעת בכורה , רוני רוזנטל (צמד בתוך שתי דקות במחצית השנייה) והשלים חברו הטוב של ...אלישע לוי מימי בית- שאן העליזים, הילל קפלו. גם כאן הלך קשה כי המקומיים הוליכו 0:1. אשתקד רק תיקו 1:1 לחיפה ובסך הכל שני המועדונים קיימו ביניהם 10 משחקים, שישה ניצחונות לחיפה, אחד לקריית שמונה, שלוש תוצאות תיקו והפרש שערים 5:21. מישהו מתנגד לניצחון נוסף על "קטנה" ?
