התמונה בדף השער בו נראים אלישע לוי וגיורא אנטמן מאושרים אינה סתם לשם קישוט. היא מסמלת את מה שעובר על מכבי חיפה לקראת משחק הגביע מול הפועל רמת גן במגרש "אש במכתש" בגבעתיים (שבת, 14.00). " אנו מכבדים את הפועל רמת גן וכל יריב אחר וזוכרים היטב מה קרה לפני שנתיים. נעשה הכל כדי שלא תהיה הפתעה. יצא לנו לראות את היריבה וגם הם מכירים אותנו היטב. מדובר בקבוצה טובה ולוחמת והמפתח טמון ברמת המוכנות שלנו. " מי שלא חושש אף פעם לא מצליח. אנו תמיד חוששים ויחד עם זה אוהבים לנצח. משטח הדשא ב"מכתש" סביר ולמעלה מזה" אמר לוי שהוסיף כי השארתו של מוחמד גדיר באיטליה עם קבוצת הנוער אינה מפחיתה מערכו וכל השיקולים לגביי שחקנים כאלה או אחרים הם מקצועיים בלבד ו" מותאמים לתוכנית המשחק שאני מכין". מאמן מוליכת ליגת העל לא מקל ראש במשחק אימון, על אחת כמה וכמה מול קבוצה שהדביקה לחיפנים את הכתם הכי- הכי מאז הצטרפה למעגל משחקי הגביע מאז קום המדינה. לא סתם כתם, כתם היסטורי. מאחר וזאת הייתה הפעם הראשונה (2007) שקבוצה מליגה שלישית מעיפה את חיפה מהמשך משחקי הגביע.
השער של קובי חסן, חמש דקות לפני תום ההארכה שהייתה מוליכה לנקודה הלבנה (מי היה מנצח ?) "שבר את השיא" של הפועל עכו מהליגה השנייה שהצליחה ב- 1965 לנצח את מכבי חיפה 0:2 ושל הפועל תל אביב, אף היא מליגת המשנה שלא ניצחה את חיפה (1990) אבל שתי תוצאות תיקו- 0:0 בבלומפילד ו- 2:2 בחיפה העיפו אותה קדימה ואת החיפנים החוצה, עקב שערי החוץ. אותה עכו שהוזכרה (רק הפיזיוטרפיסט פיני שרון ומאמן הילדים אשר עלמני ששיחקו אז, עדיין נמצאים במועדון) היא נקודת ציון בדרכה של חיפה במסגרת הסיבוב הראשון של הגביע. כי עד 1965 חיפה לא "נפלה" בשלב הראשון ומאז ועד עצם היום הזה, לאורך 43 שנים רצופות, חיפה תמיד עוברת, לא תמיד בקלות, אבל עוברת לסיבוב הבא- שיא ישראלי השמור לקבוצת גביע טיפוסית שמתרחקת מהפודיום עליו ניצבה לאחרונה לפני יותר מעשור.
הדמות השנייה בתמונת השער, השוער גיורא אנטמן, הוא האחרון מבין המשרתים כיום את הבוגרים שזכה לנצח ב"מכתש" בגבעתיים. זה קרה בעונת 1989/90 כאשר דרור קשטן אימן ברמת גן וחיפה ניצחה בליגה 1:3 בדרכה לשום מקום. מאז לא נראו חיפנים בגבעתיים וגם לא ניתנו להם הזדמנויות רבות לתקן. כי רמת גן נשרה לליגה השנייה (כן, כן, קשטן ידע גם לרדת...) ומאז לא שבה. עוד משחק ליגה נערך ב"מכתש" וזה היה במסגרת עונש הרדיוס שהוטל על...מכבי יבנה שארחה בו את מכבי חיפה (1992) וגברה עליה 1:2. כאילו שידעה מה יקרה לאלופה הגאה אחרי 15 שנים...
עם כל הסימפטיה לקבוצת הליגה השנייה, גם אחרי הניצחון הסנסציוני שלה על חיפה, עדיין לחיפה זכויות רבות בסיבוב הראשון. למען האמת, המזל לא הולך לחיפנים בהגרלות והקבוצות שהגרילה בשלוש השנים האחרונות, כולן על טהרת ליגת העל. לפני שלוש שנים הפועל פתח תקווה (חיפה ניצחה 0:1), לפני שנתיים הדיחה בקריית אליעזר את בית"ר ירושלים בפנדלים (2:3 אחרי 1:1 בתום הארכה) ואשתקד שבה עם ניצחון חוץ על מכבי פתח תקווה 0:2. פרט פיקנטי שלא שייך לחיפה ואולי מהצד: רוני לוי, מאמן מכבי פ"ת בהווה, הדריך את חיפה שניצחה את קבוצתו הנוכחית ובשמינית הגמר הפסיד למכבי נתניה (1:0). שתי הקבוצות הללו נפגשות השבת לעימות חזיתי. מה איכפת לנו ?
מאז קום המדינה יצא לחיפה לפגוש 10 פעמים קבוצות מליגת העל עליה השתייכה כבר בסיבוב הראשון והמאזן מחמיא: 10 ניצחונות (פעמיים בפנדלים)- 0 הפסדים. אומרים שחיפה לוזרית בפנדלים? לא כאשר מדובר בסיבוב הראשון. היו לה ארבעה משחקים ללא הכרעה מול הפועל חדרה (71/72), הפועל נתניה (74/75), הפועל פתח תקווה (99/00) ובית"ר ירושלים (06/07) ובכולם הדיחה את היריבות מהנקודה הלבנה. והיו לה גם שני משחקים בהם ניצחה בהארכה, הפועל טבריה (1:3 בעונת 80/81) ומכבי הרצליה (1:2 בעונת 92/93), שניהם בקריית אליעזר, וגם היו ארבעה משחקים בהם סיימה בתיקו במשחק הראשון ורק במשחק הגומלין (תמיד בחיפה) עברה מעל המשוכה, תמיד מליגה נמוכה יותר. הפועל חולון (1:1-0:2), הפועל ראשון לציון (2:2-0:1), בית"ר נתניה (1:1- 0:3) והפועל חדרה (1:1-1:2). מול שלוש האחרונות שיחקה כהיא בליגת העל והם בלאומית.
גם הפועל רמת גן של עונת 1991/92 הצליחה לגרור את חיפה למשחק חוזר. ב"מכתש" סיימה מולה בתיקו 1:1 אך בגומלין כרעה על ארבע (4:0) ולמעשה זה ניצחונה היחיד של חיפה על שחקני עיר הגנים. בשני המקרים האחרים ידה של קבוצתם האהודה על אריה מליניאק, נתן דטנר ורון קופמן הייתה על העליונה. ב- 57/58 בשמינית הגמר חיפה הפסידה 2:1 ומה קרה לפני שנתיים כולם זוכרים היטב. הניצחון הגבוה ביותר של מכבי חיפה בשלב הראשון של הגביע הושג על הפועל נס ציונה (1:9) בעונת 1954/55 כאשר את שער הכבוד כובש בדקה ה- 41 אחיו המנוח של נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר יבל"א. המשחק הארוך ביותר בסיבוב הראשון שייך למכבי חיפה מהליגה הראשונה שנאלצה להתמודד שלוש פעמים (!!!) מול הפועל כפר בלום מליגה א'. המשחק הראשון בכפר בלום הופסק בגלל גשם בתוצאה 0:1 לחיפה, המשחק החוזר הסתיים בתיקו מדהים 4:4 שאילץ את הקבוצות לשחק שוב, הפעם בקריית אליעזר (אז לא הוכרעו משחקים בפנדלים). חיפה סילקה מדרכה את מי שהתיימרה לשחק בתפקיד הסינדרלה בניצחון דחוק 2:3. המשחק הדרמטי ביותר בשלב הזה נערך בנהריה כשמכבי חיפה העתיקה את משחקה מול נס ציונה ה"קטנה" לעיר הקייט ומצאה עצמה בפיגור 4:2. רק מאמץ אדיר סיים את הדרמה בעונת 95/96 בניצחון חיפני 4:6 עם ארבעשער מרגלי עופר שטרית.
