בבקשה לחזור לפרופורציות, להניף את הטבלה ולבדוק טוב-טוב מי מוליך אותה למעלה מחודשיים. ילד בגיל גן שלא יודע לקרוא אבל מכיר אותיות היה מגדיר את זה כך: מם- כף- בית- יוד-חית- יוד- פא- הא. למי שמתקשה להבין: מכבי חיפה. אכן, יש ניסיון מלאכותי לכרסם בכוחה האמיתי של חיפה ואלה תמיד אותם גורמים. אלישע לוי "נהנה מארוח מלכותי" כפי שלפניו נהנו אברהם גרנט, יצחק שום, רוני לוי ואחרים שהצליחו פה. ככה זה בעיר ששתי הקבוצות הטובות שלה הן מכבי חיפה וקבוצת הנוער שלה. לחיפה אין זמן להתעסק עם תמהונים וקוסמים למיניהם, בפניה ניצבת משימה קשה ביותר: סוף- סוף לנצח בקריית אליעזר את הקבוצה המאוחדת של הכח עמידר רמת גן !!!
אחרי שניצחה את כל קבוצות התחתית (אפילו פעמיים) ואיבדה ארבע נקודות לשתיים מהן, מכבי תל אביב וקריית שמונה, חיפה שמה לה למטרה עליונה לגבור על האחרונה בטבלה. בעידן רוני לוי נאלצו ה"ירוקים" לסבול הפסד (2:1) ותיקו (3:3) מול ה"סגולים" שהגיעו משום מקום ולא נתנו לחיפה לנצח אותם במבצרה. מכירים הרבה קבוצות שלא הפסידו כאן ? ארבע בלבד ושימו לב מי. הפועל מרמורק שניצחה אותנו 1:2 בשנות השבעים, הפועל קריית אתא שסחטה כאן תיקו 1:1, הפועל נחליאל ששיחקה כאן פעמיים בעת שהיינו פעם בליגה השנייה (תיקו 1:1 והפסד 2:1) והפועל טייבה ששיחקה שנה בליגת העל ויצאה מכאן עם 1:1 באדיבותו הרבה של בוני גינצבורג. ממשחק זה נסללה הדרך לניר דוידוביץ הניצב בשער כבר תריסר שנים.
ארבע נקודות היתרון שחיפה נהנית מהן בליגה כה צפופה שוות המון בתנאי שממשיכים לשחק כמו במחצית הראשונה בבלומפילד מול מכבי תל אביב. באו בטענות לחיפה שלא ריסקה את תל אביב לרסיסים.יש לזקני חיפה את הפריבילגיה לספר לצעירים שבשנות השבעים ה"צהובים" הוליכו במחצית 0:3 וחיפה השוותה ל- 3:3? זה מעניין את מישהו ? באמת חבל על שתי נקודות יקרות אך גם איתן לחיפה עדיין לא הובטח מאומה. אחרי הכח היא תצא לשני משחקי חוץ קשים מול מכבי נתניה ועירוני קריית שמונה, בתקווה להצליח יותר מאשר בסיבוב הראשון בו ליקטה רק נקודה אחת משש. אם חניכיו של אלישע לוי מסוגלים לשחק כל כך טוב במחצית אחת כמו בבלומפילד, הם מסוגלים ליותר. אולי שוכחים אבל זאת המחצית היחידה בה הצליחה מכבי תל אביב לדחוק את חיפה לשערה מבלי שלזו תהיה תשובה הולמת. קורה.
מאובדן שתי הנקודות מול קבוצת תחתית כבר עשו מסע הספד. פתאום מפריע שחיפה כובשת שער מול סכנין בתוספת הזמן (הלו, סר פרגוסון, נא להתקשר ולדווח איך מרגישים אחרי שער כזה שמביא גביע אירופה), פתאום מגלים שהקבוצה שכבשה את מספר השערים הגבוה בליגה "מסתפקת" בשער שנולד מבעיטת קרן (לבטל את השער הנפלא של בוקולי ?). כמובן שבחיפה מחייכים תחת השפם ומבינים, כמו שאלישע לוי אמר, שאת כוח ההרתעה מחזירים במקום אחד בלבד ואת זה תנסה קבוצתו להתחיל מחדש כבר מול הכח עמידר רמת גן שהובסה במגרשה בסיבוב הראשון (3:0). לוי מקבל שני שחקנים חדשים מאפריקה, תוספת כוח רצינית לסגל החזק ממילא. אמנם, שניהם צעירים מאד (אנדרסון בן 19.5 וראנספורד בן 18) אבל נסו לאמץ את התאים ולזכור מיהם שני הזרים האוקראינים שהגיעו לכאן אלמונים ויצאו עם שם גדול: סרגיי קנדאורוב בן ה- 20 והבלם רומן פץ. מישהו מעוניין לראות מה כתבו עליהם כשהגיעו ? אלה שכתבו מתחננים שלא.
אלישע לוי דיבר על שינויים קלים בסגל ב"חלון ינואר". לשם מה החליטו בפיפ"א שלקבוצה תהיה אפשרות לצרף שחקנים חדשים? רק כדי שיהיה רשום בפרוטוקול? קחו את אברהם גרנט, מהמאמנים הגדולים של ישראל בכל הזמנים. אז מה אם ג'ובני רוסו "דפק" לו את ה"דאבל" עם פנדל בגמר הגביע וג'ון טרי חזר על כך בגמר גביע אירופה? היתה לו קבוצה מצוינת בחיפה. עמדו לרשותו חלוצים כמו סרגיי קלשצ'נקו ורפי כהן- תותחנים אמיתיים. הפריע לו לצרף את יעקובו איגביני האחד והיחיד ? כעת אלישע לוי יכול לתמרן כרצונו, ולא שלפני כן היה מוגבל בחומר השחקנים. המושג "מקום בטוח" הכל כך חביב בישראל, נפח את נשמתו בחיפה. אין שחקנים מחוסנים מהחלפה, למעט ניר דוידוביץ.
הדוגמא הטובה ביותר היא זו של בירם כיאל. איש לא יחלוק על רמתו המקצועית הגבוהה. לפי שעה, זו מספיקה להופעה ב...נבחרת ישראל. חולשתו הזמנית נקלטה בזמן על ידי אלישע לוי שהעדיף את גוסטבו בוקולי וזה החזיר לעצמו את המוניטין בסדרת משחקים קצרה אבל מוצלחת. להוציא אותו או לתת לו להמשיך במומנטום ? כך ניתן לעבור שחקן- שחקן והסך הכל המתקבל חיובי: לחיפה יש את הכלים להמשיך ולהוליך את הטבלה. לא מרשימה ? ליגה חלשה? בלי לחשוב פעמיים, אני שולף עכשיו 55 עונות מתוך 60 מאז הוקמה המדינה, כולן היו חלשות פחות או יותר וזכו באליפות קבוצות "קטנות" כמו הכח רמת גן, הפועל כפר סבא, הפועל באר שבע, הפועל חיפה ואחרות. קל יותר להיזכר בעונות בהן מכבי חיפה ומכבי תל אביב, בשנות התשעים, ניהלו מאבקי איתנים על התואר.אחר כך באו מכבי חיפה ובית"ר ירושלים וניהלו ליגה משלהן בשמונה השנים האחרונות. מצטערים, השנה אין לאף אחת את הלוקסוס הזה. בשביל כבוד צריך לעבוד. ומול הכח עמידר רמת גן שסחטה תיקו חוץ מול מכבי נתניה (מישהו ספר כמה שערים נתניה כבשה בדקות הסיום ?) הולך להיות מאבק קשה. האורחים יבואו להתבצר ולנסות ל"גנוב" שער אחד לפחות כפי שעשו בפעמיים הקודמות שהיו כאן. כאשר הכח רמת גן עדיין הייתה סגולה למהדרין, היא נפגשה עם חיפה 34 פעמים. חיפה ניצחה בתריסר משחקים וסיימה בתיקו עם מאזן זהה, הכח ניצחה עשר פעמים. עמידר נטו התמודדה מול חיפה שמונה פעמים, ה"ירוקים" ניצחו בשלושה, ה"קונסטנינובסקים" (צמד האחים מנחם וליאון) ארבעה ותיקו אחד. הגיע זמן חיפה או אם לשבש במעט את קריאת אוהדי הכח: "חיפה, הך הך בהכח". וזה העיקר, גם אם סביב המשחק ישנה הפיקנטריה שאלון חרזי, בשבוע הבא בן 38, יליד הכח יראה את המשחק מהיציע. תופעה כזאת לא זכורה מאז שהגיע לעיר הכרמל. רק פציעות והרחקות השביתו אותו אבל במכבי חיפה המתחדשת והמחודשת, הכל יכול לקרות.
