הכותרת "יבשה", נכון ? זה מה יש, ערב המשחק בין מוליכת הטבלה, מכבי חיפה למכבי תל אביב. נטו משחק על שלוש נקודות יקרות, ללא יוקרה, ללא מתח בין המועדונים. המחזור האחרון בו הפועל תל אביב הובסה ברגלי בני יהודה 3:0 והתיקו הביתי של מכבי נתניה מול האחרונה, הכח עמידר רמת גן (2:2) רק מלמד שהחיפנים "עובדים" בדרך הנכונה. מי שזלזל והפך את המושג "גדולות" ו"קטנות" לקרדום לחפור בו, ספג השבת ובמהלך העונה סטירות בפרצוף. אין מושג כזה יותר, לא בישראל ואפילו לא באנגליה ובאיטליה. בספרד נשאר קצת בגלל ברצלונה.
הניצחון הגדול של המשחק הזה טמון למעשה בהיעדר היוקרה שבו. כבר מספר שנים ששתי הקבוצות הללו "אינן משדרות על אותו גל"- חיפה נאבקת למעלה, ה"צהובים" נקלעים לקרבות תחתית ומכל המהומה וההתלהבות של פעם נותרה רק ה"מלחמה" על הנקודות והפעם היא חשובה שבעתיים. כי חיפה תישאר בכל מקרה במקום הראשון, השאלה אם יהיה לה פער של שלוש, ארבע או שש נקודות ותל אביב חזרה לסביבת התחתית בעקבות ניצחון סכנין. רק שתי נקודות מפרידות בינה לקריית שמונה הנמצאת כרגע בדרך למבחנים מול השישית בליגה הלאומית.
ההפרש העצום בין חיפה למארחת אותה אינו מתבטא רק ב- 17 הנקודות בטבלה או במספר הכיבושים והספיגה. במהלך כל העונה חיפה טובה יותר ויש לה "קלף מנצח"- טפו, טפו, מבין כל הקבוצות שה"מומחים" מכנים אותן "קטנות"- רק קריית שמונה סחטה ממנה תיקו. הכח הפסידה, סכנין נוצחה פעמיים, מכבי תל אביב שבה מקריית אליעזר בידיים ריקות, הפועל פתח תקווה הובסה בביתה, בני יהודה נוצחה פעמיים, גם אשדוד. למי מה"גדולות" שחיפה לא ניצחה אותן נכון לעכשיו, אין רצון להתחלף עם החיפנים ?
כבר היו שתי עונות שהסתיימו ב- 31 הפרש כשחיפה זכתה בשתי אליפויות ב- 2004/05 ו- 2005/06. אלה ואחרות הקהו את העוקץ ממאבקי היוקרה בין שני המועדונים בפרט כשחיפה זכתה בעשר אליפויות בעשרים וחמש השנים האחרונות לעומת ארבע בלבד לתל אביב, אחת מהן הוגשה לה על מגש של כסף מידי חיפה בזכות הפרש שערים. היתרון החיפני ברור "על הנייר" ולא רק בגלל שבארבעת המשחקים האחרונים ה"ירוקים" השכילו לכבוש שלושה שערים בכל משחק, לנצח שלוש פעמים מהם ובסך הכל לא להפסיד בשמונת המשחקים האחרונים, מחציתם בבלומפילד.
כשמזכירים את בלומפילד, לחיפה יש זיכרונות טובים. הביטו על המאזן שלה במשחקי החוץ מול מכבי תל אביב באצטדיון היפואי. בגלגול הקודם כינו אותו "באסה" והוא רחוק מלבאס. 27 מפגשים נערכו בו, חיפה מוליכה עם 10 ניצחונות (שלושה ניצחונות של 0:3), 11 תוצאות תיקו ורק 6 הפסדים (5 מהם על חודו של שער). גם הפרש השערים נוטה בבירור לזכות ה"ירוקים"- 23:34 ואם תוסיפו את ארבעת- חמשת אלפים שיגיעו לעודדם, האצטדיון הזה "ביתי" למהדרין. מי שמפקפק צריך עוד לזכור שמכאן יצאה בשורת שמינית הגמר בגביע אופ"א.
השחקן שיכול הכי טוב מכולם להעיד על הירידה במתיחות בין שני המועדונים, הקפטן אלון חרזי. כשהוא החל להופיע במכבי חיפה ב- 1990 והוא לא נולד במחלקות הנוער של המועדונים הללו, היו לו עשרות מפגשים להבין כיצד נוצרה האווירה הלוהטת. בגלל ניר קלינגר, כדורגלן...מכבי חיפה שערק לשורות תל אביב, התפתחה יריבות חסרת תקדים לאורך תריסר שנים בקירוב. חרזי שהופיע ב- 43 משחקי ליגה מול מכבי תל אביב (16 ניצחונות, 13 הפסדים ו- 15 תוצאות תיקו) זוכר כל מפגש יוצא דופן וכאלה היו רבים. אין טעם להזכירם כי העבר "מת" וכעת מגמת הקבוצות שונה בתכלית זה מספר שנים. טוב עשו ה"מומחים" שנמנעו הפעם מלהזכיר את תוצאות העבר. הן לא רלוונטיות להווה וגם הקלישאה ש"אין הווה בלי עבר" שייכת למעשה רק לחיפנים השומרים לאורך זמן על שהייה בצמרת הגבוהה.
מכבי תל אביב ומכבי חיפה נפגשו מאז קום המדינה 122 פעמים. חיפה ניצחה ב- 39 מהם, הפסידה ב- 47 וסיימה 36 בתיקו. בעבר, הפרש השערים עמד על יתרת זכות גדולה לטובת תל אביב, בשנים האחרונות הפער הצטמק ל- 173:167 וזה אומר שאבי נמני ושות' כבשו את מספר השערים הגבוה ביותר לרשת חיפה מבין כל קבוצות הליגה בעבר ובהווה. שחקני חיפה נמנעו השבוע מלצאת בהצהרות. גם הם הבינו שישאלו אותם את אותן שאלות וישיבו אותן תשובות. את זכות הדיבור האמיתית הרי ישאירו להופעה במגרש וכל הברברת והקשקשת טובה ל"מומחים" שמחוץ לקבוצה. הם בבעיה לא קטנה. כי עליהם להחליט אם חיפה הולכת להתמודד מול "גדולה" שזכתה ב- 14 תארי אליפות או "קטנה" הנאבקת בתחתית. בעיר הכרמל חושבים אחרת לחלוטין. כל משחק קשה, בכל משחק ניתנות רק שלוש נקודות ועם יוקרה לא הולכים למכולת.
