"הדרך לאליפות עוברת באשדוד ובבאר שבע" או "שער בדקה התשעים זה מזל של אלופים"- ויש עוד כהנה וכהנה שטויות אופייניות בכדורגל הישראלי שכל קשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט. או שבכלל אין קשר ומנסים ל,הדביק' סיסמאות ולא רק בגלל הבחירות הקרבות. ומה מסתבר בסופה של הצצה לעבר אותה דקה "מזליסטית" ? שחיפה, בשנים בהן היא זוכה באליפות ממעטת מאד, גם להמתין לדקה ה- 90 ו/או לקבל בעיטות עונשין מהנקודה הלבנה. שערו של יניב קטן הוא הראשון בדקה הקריטית והוא גם זה שכבש את הפנדל היחיד שנשרק העונה לזכות חיפה, במשחק מול אשדוד בסיבוב הראשון. איפה המזל ?
מדוע שלא נעבור עונה אחר עונה, ובלי עין הרע יש בידינו עשר צלחות אליפות, ונבדוק עד כמה הדקה האחרונה האירה פניה למכבי חיפה. כמו שהמערכון הספורטיבי של הגשש שואל: "זוהיר, מה הדקה ?" * עונת 1983/84- אפס כיבושים. * עונת 1984/85- שלושה כיבושים, רק אחד משמעותי. זה של ציון מרילי (פנדל) מול בית"ר ירושלים שאיזן ל- 1:1. בשני האחרים היו כיבושים בסיום, לא משמעותיים. זאהי ארמלי צימק בימק"א המיתולוגי ל- 3:2 מול הפועל ירושלים ורוני רוזנטל הבקיע את השער הרביעי מול הפועל כפר סבא.
* באליפות השלישית (88/89) רק ראובן עטר הבקיע בדקה ה- 90 מול הפועל באר שבע וגם שער זה חסר משמעות כי חיפה כבר הוליכה 0:2. * באליפות המיתולוגית ללא הפסד (93/94) חיפה כבשה רק פעם אחת בסיום. שי הולצמן עשה זאת נגד הפועל כפר סבא וגם שער זה לא הזיז את התוצאה- 1:4 לחיפה. * יוצאות מהכלל, ובטוח שיצביעו על איבר מסוים אצל אברהם גרנט, המאמן שהביא לחיפה שתי אליפויות רצופות ועזב לנבחרת. בתקופתו נכבשו ארבעה שערים חשובים: יוסי בניון קבע 2:3 מול צפרירים חולון, אותו בניון (6 פעמים הבקיע בדקה האחרונה כולל השער לרשת...חיפה בעונת הירידה של באר שבע) היה גם בשכונת התקווה כדי לנצח את בני יהודה 1:2. אדורם קייסי הציל נקודה מול הפועל תל אביב (1:1) בנגיחה המפורסמת ופעם שלישית גלידה עם בניון, בבלומפילד כשהכניע בסיום פריצה סוחפת את לירן שטראובר ממכבי תל אביב- 1:2. גם יעקובו איגביני הבקיע מול הפועל פ"ת (2:3) אלא ששערו רק הגדיל את התוצאה, מוטי קקון מנגד דאג לצמק.
* העונה הכי משמעותית, בגלל היריבות נגדן הובקעו שערי ההכרעה בדקות הקריטיות- עונת 2001/02. הביטו איפה חיפה כבשה: אדורם קייסי בטדי, בבעיטה חופשית נהדרת (2:3), אלון חרזי בקריית אליעזר מול מכבי תל אביב (1:2) וואליד באדיר ב"דרבי" נגד הפועל חיפה (1:2). מנגד, חיפה הפסידה שתי נקודות יקרות עקב שער משווה שכבש לרשתה משה גלאם, מגן..מ.ס. אשדוד (1:1). גם ניר סביליה כבש פעמיים לזכות חיפה אבל זה קרה כאשר המשחקים כבר הוכרעו- מול מכבי נתניה (2:6) ועירוני ראשון לציון (1:3). * בעידן רוני לוי הושגה רק פעם אחת הכרעה חשובה בדקת הסיום. ומי הייתה הקורבן ? בני סכנין בעונת 04/05. אליניב ברדה, כמו יניב קטן, שבר את ה"בונקר" וכבש מול מאיר כהן. זה היה מעין "פיצוי" לעונה הקודמת (03/04) בה חיפה לא כבשה ולו פעם אחת בסיום. אדרבא, למי שהספיק לשכוח, חיפה איבדה נקודה לפחות בשעה שאורי אוזן ממכבי נתניה קבע בבעיטת עונשין 3:4 ועוד שער שספגה, מרגלי שלומי אדרי (שני הכובשים שיחקו במכבי חיפה) חיזק הפסד להפועל פתח תקווה (2:0).
* באותה עונה שברדה הכניע את סכנין (04/05) גם בוקולי (0:2 נגד הפועל פ"ת), יניב קטן (1:4 לרשת הפועל חיפה) וג'ובני רוסו (פנדל מול מכבי תל אביב שהובסה 3:0) התכבדו בשערי סיום, על פי התוצאות רואים שהם היוו מעין קישוט ותו לא. * והנה הגענו בשעה טובה ומוצלחת לאליפות האחרונה (05/06) ומסתבר שלא רק ששעריהם של גוסטבו בוקולי (1:3 נגד מכבי נתניה) ושלומי ארבייטמן (1:3 מול מכבי בפתח תקווה) לא הביאו נקודות, בשני מקרים אף נגרעו ארבע נקודות מחיפה. אורן נסים מכפר סבא השווה בקריית אליעזר (1:1) וואליד באדיר הבקיע במדי הפועל תל אביב (0:1) בקריית אליעזר ו"גאל" את קבוצתו החדשה מייסורי האצטדיון החיפני בו עשה את שנותיו היפות ביותר.
לעומת ההצלחה להביא שלל תארים, גם ללא הזדקקות לרגעי עילפון כפי שקרה בשבת האחרונה מול סכנין, דווקא בעונות בהן חיפה הרבתה להבקיע בסיום- היא יצאה בידיים ריקות. הדוגמיות הכי ידועות: בעונת 99/00 כשהייתה לאלי כהן קבוצה נהדרת, כבשו סרגיי קלשצ'נקו (שלוש פעמים), יוסי בניון ואבישי ז'אנו אלא שכל השערים הללו לא שינו את תוצאות המחץ, 2:5 מול הפועל פ"ת, 0:7 נגד מכבי נתניה, 0:6 מול הפועל ירושלים, 1:4 נגד הפועל פתח תקווה ו- 0:2 צנוע נגד אשדוד, ולא עזרו לחיפה לזכות בתואר- השאירה אותו להפועל תל אביב שהסתפקה בתוצאות המינימליות שלה.
וגם בעונת השיא בגביע אירופה (02/03), למעט השלושער המדהים מרגלי המחליף רפי כהן שכבש ברבע שעה והפך פיגור לניצחון 3:4 מול בית"ר ירושלים בטדי. עזר במשהו ? המסקנה: חיפה לא צריכה להצדק בכל פעם שהיא מנצחת עם הבאזר. לא לה צריך להזכיר את הדקה ה- 90. היא, שספגה את השער האכזרי ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי מול רוזנבורג הנורבגית, זה שמנע ממנה להעפיל פעם שנייה לצ'מפיונס ליג ומיליוני דולרים, לא היא הכתובת. כי בסך הכל, במשחק מול סכנין הצדק ניצח. הנגיחות של פאנטיני וארבייטמן הרחיקו אותו, יניב קטן הפעיל את הגונג. בינינו: מה איכפת לנו מה הדקה, העיקר הכדור ברשת בצד הנכון .
