על שתי עובדות מרכזיות שנראו באחד ממשחקי רבע הגמר בגביע הטוטו בין ה"ירוקים" ל"אדומים" אין עוררין: ניצחונה של הפועל 0:2 מוצדק לחלוטין ואולי היא חשה מקופחת שלא כבשה יותר, מכבי חיפה שיחקה הרבה מתחת לרמתה הרגילה, הרבה מתחת. אלישע לוי יילך הערב הבייתה ויפנים את מה שראו עיניו במשחק בבלומפילד. בשום פנים ואופן לא יגיע לאימון הבא במחשבה שהנה, קבוצתו איבדה את מאזן ההרתעה שלה מהסיבה הפשוטה, שלא התיימרה שיפחדו ממנה עד כדי שיתוק מוחלט. לא צריך להגזים.
הפועל, בעיקר של המחצית השנייה שיחקה מצוין ואלמלא היעדרו של מלך השערים שלה, סמואל יבואה, מי היה יודע כיצד חיפה הייתה שבה צפונה. להרגשה הזאת תורם חוסר מזל משווע שמעטים שמו לב אליו במהלך המשחק. שלומי ארבייטמן "כוסח" באמנות ברגלי שי אבוטבול , דידה חמש דקות על רגליו ואילץ את אלישע לוי לבצע חילוף כפוי עוד בטרם נשמעה השריקה למחצית. בפתיחת המחצית השנייה הכניס את מוחמד גדיר על חשבונו של בירם כיאל והחזיר את ליאוניד קרופניק להרכב במקומו של שי מימון. למעשה נותר לו רק חילוף טאקטי אחד, והוא ביקש לצרף למשחק את גוסטבו בוקולי או אייל גולסה שהתחממו בשולי המגרש, אלא שלרוע מזלה של חיפה פיטר מסיללה המצטיין נפגע בירכו ורוני גפני הוכנס למלא את מקומו, חילוף כפוי שני.
מכאן ואילך הפך המשחק ל"לא כוחות" כי עם כל הכבוד לרצון החיפני לכבוש שער חוץ, עם חמישה שחקנים סופר- התקפיים, גדיר, פאנטיני, ראנספורד, רפאלוב וקטן לא רק שאי אפשר להשוות, בקושי ניתן לשמור על הפסד מינימלי של 1:0 וחיפה לא הייתה רחוקה מלשמור לעצמה את האופציה לחולל מהפך בגומלין. כעת זה אפשרי רק קשה פי אלף. גם במחצית הראשונה חיפה לא הלהיבה, למרות שקצב המשחק שלה היה מהיר. מטבע הדברים, תשומת הלב הופנתה לעברם של שניים, השוער החוזר ניר דוידוביץ והחלוץ אוסיי ראנספורד. למרות ההפסד, שניהם הצדיקו את מה שציפו מהם.
נכון, לחובתו של השוער הבינלאומי ששב לאחר שלושה חודשי השבתה, הדיפה לא מוצלחת שקדמה לשער השני. קורה גם לבריאים שניצבים ברציפות. יחד עם השער השני, אולי המכריע בצמד המשחקים, דוידוביץ החזיר להגנה את הביטחון הסביבתי. אי אפשר לדבר בשמם של שחקני הגנה ששיחקו לפני אמיר אדרי, הם מבינים במה המדובר. שאגותיו שנשמעו היטב בהיכל המאוכלס בקושי, הנוכחות שלו ברחבה והזינוקים ה"טאקטיים"- את אלה לא רוכשים בחצי עונה. אחרי ארבע עשרה שנים בהחלט. ואין כאן להמעיט כהוא זה מתרומתו האדירה של אמיר אדרי המצוין שנתן הופעות גדולות וחלק גדול שחיפה בצמרת, בזכותו.
בתוך ה"יום השחור" אליו נשאבו היום ג'ון קולמה (שמונה מסירות לרגלי היריב כאשר חבריו מחכים למתפרצות), ליאור רפאלוב ויניב קטן ( ים של איבודי כדור), ניתן בהחלט לשאוב עידוד מרמת המשחק של צמד המגנים, אייל משומר ופיטר מסיללה. האחרון, שלא הפגין את מלוא כושרו לפני הפגרה, חזר עם מוטיבציה גבוהה ושיחק מצוין. לא פחות מחמש פעמים במחצית הראשונה פרץ על הקו והתקרב לרחבת היריב תוך כדי חלוקת מסירות שהפכו למצבי הבקעה שלא נוצלו. משומר עם שבעה ניסיונות לסייע למערך הקדמי חזר לכושרו הטוב וגם משחק ההגנה שלו היה טוב. במקרה אחד נזעק למרכז הרחבה כדי למנוע מגיל ורמוט לתרגם לשער.
הבעיה של חיפה נוצרה במרכז ההגנה. אלישע לוי ניסה את הצמד דקל קינן- שי מימון, ולא כפי שטפטפו לנו כל השבוע על חוסר שביעות רצונו מליאוניד קרופניק אלא כדי לנצל את המסגרת שניתנה לו לנסות "ניסיון על רטוב". אם ללוי אחר (גיא) מותר היה ליהנות מהם באליפות אירופה כששיחקו באולימפית מדוע ללוי שלנו (אלישע) אסור ? במחצית חזר להרכב הקלאסי ולרוע מזלו, קרופניק שגה קשות ואיפשר לתל אביב לכבוש את הראשון. מי שמבקש להאשים את קרופניק בספיגת השער, יכול כי הוא אשם, מי שייתלה בעובדה שזאת הבעיה של חיפה, נא לגשת למוכ"ז כדי לקבל שמות של בלמי עבר מצוינים בחיפה שבכל משחק עשו "חור" ממנו נכבש שער חובה.
הקישור האחורי בראשותם של קולמה וכיאל לא עזר הרבה להגנה, אך בדיעבד, החלפתו של כיאל ובעיקר פציעתו של מסיללה שאילצה את אלישע לוי לשנות את התכנון המקורי שלו ולהכניס מגן (גפני) במקום קשר נוסף (גולסה או בוקולי) טרפה את הקלפים וחרצה את גורל המשחק. רק אוסיי ראנספורד, הילד הגנאי הנמרץ מצית את הדמיון לקראת העתיד. מהיר, חזק, זריז וקריאת משחק נכונה- רוצו לרכוש כרטיסים כי נראה ממנו המון כדורגל, יחד עם שאר השחקנים המשילים את חלודת הפגרה. כללית, חיפה שיחקה חלש ביותר, לא יצרה מצבי הבקעה, השאירה מרחבי תקיפה ליריב שניצל אותם, למזלנו לא את רובם ומי שיודע להפנים חולשה, בסופו של דבר ייצא מנצח. אולי אפילו מה"בור" בן שני השערים.
לתל אביב היו כל היתרונות. שוערה, ויסנט אניימה נאלץ רק פעם אחת להתאמץ, הגנתה הדפה ללא קושי את הניסיונות העדינים של חיפה לעקוץ, הקישור עם בן לוז, גילי ורמוט, שי אבוטבול וביבראס נאתכו שלט ללא עוררין ובחוד נותר למהראן לאלא לכבוש צמד מנצח ועם מעט ריכוז היה יוצא בסיום עם שלל גדול יותר. לא מעט צופים הגיעו למשחק (כ- 3000), כמות נאה למשחק גביע טוטו, בפרט כשהוא נערך בצילה של לחימה קשה בעזה. מי שהכניס את הקצב למשחק היה ורמוט ששלח את אנטבי מול דוידוביץ ורק התערבות של מימון מנעה שער מוקדם (12). בדקה ה- 16 ניצב הבלם דה- סילבה בודד, אחרי שנאתכו מסר לו כדור נהדר אחרי הרחקה גרועה של כיאל. הבלם התבלבל. בכלל, קולמה וכיאל הרבו לחץ כדורים ולהחזירם במהירות לשחקני הפועל.
בדקה ה- 32 דמוי התקפה חיפנית. מסיללה הפעיל פרץ ומסר לבירם כיאל שבעט מ- 15 מ' החוצה. מיד, בצד הנגדי ניצל מהראן לאלה חוסר עירנות של ה...קוון לנבדל, פרץ מול דוידוביץ שיצא לסגור והכריח את החלוץ לבעוט החוצה. חלפו רק שתי דקות כשלאלה קיבל כדור עומק מאבוטבול, חלף על פניו של דוידוביץ שהסיט אותו לפינה ומזווית קשה החלוץ ניסה לתקן ובעט לחוץ. על כל צרה, מסיללה רץ לאחור וניצב על קו השער. תל אביב נכנסה למסלול וחיפשה הכרעה. ורמוט הריץ את טלקיסקי, דוידוביץ שביטחונו שב אליו, שוב יצא ולא נגע בכדור- נוכחותו הספיקה כדי להוציא את הבולגרי מאיפוס. איפה חיפה בהזדמנויות ? פעם אחת בלבד. ראנספורד חדר לרחבה (תוספת זמן) ובעט שטוח. אניימה לא התרשם.
את המחצית השנייה הפועל פתחו בסערה ולמשל עשרים דקות עשתה במגרש כרצונה. כאן(48) קיבל טלקיסקי כדור נפלא מבן לוז, בעט מימין ודוידוביץ זינק באומץ. משומר (51) זינק לרגלי ורמוט ושלח כדור לקרן, במקום שייבעט לרשת. שאגותיו של דוידוביץ לחבריו נשמעו היטב, לא עד כדי כך ש"יבהילו" את קרופניק. כדור שהוגבה מימין(59) מצא את הבלם קופץ לעברו ב"רגל הפוכה", ימין במקום שמאל, לאלה עט על השי הבלתי צפוי ובעט שטוח. דוידוביץ זינק ונגע בכדור שהתגלגל לפינה השמאלית- 0:1 אדום. בדקה ה- 66 דוידוביץ שוב בפעולה נמרצת מסכל ניסיון של טלקיסקי לכבוש ושתי דקות לאחר מכן, רוני גפני מוציא מהחיבורים כדור בראשו. פאנטיני (72) בוחן את אניימה בבעיטה שטוחה ומוצא שוער דרוך, ורמוט (76) בודק את דוידוביץ ומוצא אותו הודף ומיד ואליד באדיר מציל שער אחרי בעיטה של יניב קטן מקרוב.
בדקה ה- 83 לאלא שוב נהנה ממתנה. עידן סרור מוצא את ורמוט שבועט שטוח, דוידוביץ קולט ושומט ועל הכדור החוזר מסתער כובש השער הראשון ומחזק את היתרון- 0:2. הכובש כמעט ומעלה את תפוקתו, אחרי שנאתכו מכניס אותו לרחבה והפעם השוער החיפני עמד בפרץ. תם ולא נשלם. מה עם החצי השני ? ביום שלישי הבא בקריית אליעזר. הרכב מכבי חיפה: ניר דוידוביץ, אייל משומר, דקל קינן, שי מימון (ליאוניד קרופניק/ 46), פיטר מסיללה (רוני גפני/ 54), ג'ון קולמה, בירם כיאל (מוחמד גדיר/ 46), ליאור רפאלוב, אוסיי ראנספורד, יניב קטן, שלומי ארבייטמן (טמבינקוסי פאנטיני/ 44). הרכב הפועל תל אביב: וינסנט אניימה, עומרי קנדה( דני בונדר/ 86), דאגלס דה- סילבה, ואליד באדיר, יגאל אנטבי, שי אבוטבול, ביבראס נאתכו, דמיטר טלקיסקי (רועי גורדנה/ 82), גיל ורמוט, בן לוז (עידן סרור/ 69), מהראן לאלא (גל שיש/ 90). שפט לירן ליאני לעיני 3000 צופים בבלומפילד.
