בכל מצב, מכבי חיפה תמשיך להוביל את טבלת הליגה גם אחרי המחזור הארבעה עשר. איך? כי מכבי נתניה הצליחה לסיים משחק ביתי חמישי ללא ניצחון ועדיין מאמינים שה"קופסא" זאת ערובה להצלחה. נתניה, עד עתה כמו מכבי חיפה, ללא הפסד חוץ, לא הפסידה נקודות בבית ל"גדולות". היא סיימה ארבעה משחקים בתיקו מול בני יהודה (2:2), מכבי פתח תקווה(0:0), הפועל תל אביב (0:0), סכנין (1:1) והפסידה לבית"ר ירושלים (2:1). מה זוכרים לה? את הניצחון ה"בונקריסטי" בקריית אליעזר (2:3). איך נוהגים לקרוא במחוזותינו למפגנים כמו של נתניה והפועל תל אביב מול מכבי חיפה- "משחק טאקטי". עלאק טאקטי. בונקר !!
אז מה רוצים מההגנה של מכבי חיפה ? שתשמור על הרבה 0:0 או ש"תחטוף" פה ושם ? ברור לכולם שיותר מ- 14 אלף אוהדים לא יגיעו לראות איזה גול דרדל'ה. הם באים וממלאים את קריית אליעזר פעם אחר פעם כי מכבי חיפה משחקת כדורגל אמיתי ונכון. נכון זה לתקוף ולתקוף, אפילו על חשבון ההגנה. ראיתם את סכנין מול מכבי נתניה? התקפה אחת בלבד ו"בום"- שתי נקודות ברחו לסגנית שכמעט ולא תקפה בביתה. עדיין לא נמצאה הנוסחא האולטימטיבית שתחסום את שער חיפה. בשבועות האחרונים אני מקשיב ל"חוות דעת" של שחקני עבר, ולא מאמין למשמע אוזניי. הם ממש עובדים על כולם בעיניים, מספרים, בעיקר לצעירים שלא ראו אותם, ש"אצלנו הייתה הגנת ברזל".
אם לחטוף 27 שערים בעונת האליפות הראשונה זה "ברזל"- תם עידן גנבי המתכות. על כמות ההבקעות הקטנה (48) עם חלוצים גדולים, זאהי ארמלי, משה סלקטר ורוני רוזנטל, בפעם אחרת. בחיפה אוהבים היסטוריה אבל שילמדו אותה כפי שהתנהלו הדברים ולא כמו כיתה בעזה שבה הילדים מקבלים היסטוריה משוכתבת על ארץ ישראל... מה לא מספרים לכם? נא להדק את החגורות ולהחזיק חזק. לא ממריאים לארץ הפלאות, רק עובדות יבשות: ההגנה הנוכחית היא ההגנה הטובה והיציבה ביותר שהייתה למכבי חיפה בליגת העל מאז קום המדינה במשחקי חוץ !! מדוע הסימני קריאה? כדי שתאמינו ואין קל לאמת ולהתעמת עם המספרים. כמה שערים מכבי חיפה ספגה העונה בששת משחקי החוץ שלה ? ולא במגרשים קלים: אשדוד, סכנין, טדי, בלומפילד מול הפועל, פתח תקווה שלא ספגה יותר משלושה שערים וחיפה 'תקעה' לה רביעייה והכח עמידר.
ואיזה שערים היא ספגה? אחד בפנדל שלא היה ולא נברא בטדי, השני באשדוד, שוב בפנדל בגלל נגיעת יד והשלישי, בבעיטה ארוכת טווח מרגלי קוני ג'ארקצ'ה מהפועל פתח תקווה. אפילו לא שער אחד בהתקפה מתוכננת או מטווח קרוב. וחיפה לא שיחקה "בונקר" ולא "טאקטי". היא שיחקה כדורגל. הכי קל, ואת זה הוכיח אלישע לוי באשדוד, עקב היעדרו של ג'ון קולמה המוצהב, לקחת את קולמה ובירם כיאל ולומר להם: חביביי, אתם לא תעברו את קו האמצע. תישארו רק בשטח שלנו, תנקו את השטח ותשלחו כדורים ארוכים לחלוצים שלנו. או שיצליח או שלא. אם לוי ירצה להיות מחסידי בית שמאי, הוא יציב גם את גוסטבו בוקולי יחד עם חבריו. מה עשה למעשה אלי גוטמן ? ביבראס נאתכו, אביחי ידין ודאגלס דה- סילבה ניצבו מאחור ויאללה, לא נספוג ואולי נגנוב גול. איך אמר השבוע גוטמן : " אני מקווה לגנוב מאלישע את האליפות". אף מילה על ניסיון להשתוות לרמת המשחק ההתקפית של ה"ירוקים", הכל "גניבות חוקיות"...
עם שלושת שערי החובה בששת המשחקים, כולם לא מחויבי המציאות, והצצה לעבר עונות העבר, מתגלה שרק אברהם מנצ'ל בתחילת עונת 66/68 ואצל אברהם גרנט (2000/01) חיפה ספגה שלושה שערי חוץ אבל רק בעונה אחת (69/70) היא ספגה פחות- 2 שערים בלבד !! היה לחיפה מאמן מאד קפדן, אדמונד שמילוביץ ז"ל. לקח שבעה (אני ספרתי!!) שחקנים והפך אותם ל"גרזנים": השוער חיים זיידנברג, המגן דניאל שמולביץ- רום, ישעיהו שווגר ז"ל, שמואל חדנס, מוטי לובצקי והקשרים חיים חזמוס ודוד גוזלן. מי שהיה מצליח לעבור את החולייה הזאת- היה מקבל פרס גדול יותר מאשר מחלקים ב"אח הגדול". בששת משחקי החוץ הראשונים הפרש השערים היה 2:7. כמעט כמו תוצאת שחמט. את החשבון כמה חיפה כבשה וספגה בכל משחק, תעשו לבד. פעמיים במהלך העונה ניסה שמילוביץ לשחק "פתוח". שימו לב: ב- 28 משחקים הקבוצה ספגה 16 שערים בלבד וב- 180 דקות רצופות עוד עשירייה (1:5 בכל משחק) מול הפועל תל אביב ושמשון. השחקנים המצוינים דאז, רצו לשחק התקפי ו"שכחו"...
ואיזו הגנה יש כיום? עם המון הקרבה וניסיון לחפות על חוסר הניסיון המאפיין אותה. מלבד אלון חרזי ה"בלתי נגמר"ורב אלוף בתארים, השאר ללא תארים. השוער אמיר אדרי נכנס לנעליים הכי גדולות בכדורגל הישראלי. מכל השוערים, דווקא לו יצא למלא את מקומו של ניר דוידוביץ והוא עושה עבודה טובה מאד, בפרט במשחקי חוץ כשמשחק קבוצתו פחות הרפתקני. ליאוניד קרופניק לא הגיע ממילאן. מאד אינטליגנטי אך מעולם לא שיחק בקבוצה עם מחויבות כל כך גדולה ולעיני קהל כזה. והוא עושה עבודה לא פחות טובה, ואולי אף יותר, מכל אלה שקדמו לו, בעיקר הזרים שבאו, סייעו בזלילת תארים ונסעו הלאה. אפילו פיטר מסיללה, המגן השמאלי של נבחרת דרום- אפריקה, עושה את המכסימום והוא גבוה. עבר ניתוח בברכו, מצפה לו ניתוח במפשעה ושוכחים שהוא בסך הכל בן 23. על דקל קינן ניתן לומר שהוא ה"חולייה החסרה" אך מה לעשות כאשר פעם אחת אפו נשבר ופעם נוספת, בימים אלה, הוא מביט על המשחקים מהיציע בגלל פציעה טורדנית ברגלו ?
אז מחליף אותו שי מימון ו..כובש שער חשוב מול ה"אדומים". תבדקו, יש עוד קבוצה שהבלמים שלה כבשו ארבעה שערים בליגה ? ואם הקלישאה שאלופה יוצאת רק אם היא מצליחה במשחקי הבית נכונה, איך זה שהפועל תל אביב אשר טרם הפסידה בבלומפילד (4 ניצחונות ושני תיקו) מפגרת בשבע נקודות מחיפה ? אה, בגלל ההפסדים ל"קטנות " ? מישהו צריך להחליט מאיפה יוצאת האלופה. בקיצור: מכבי חיפה לא תקום ולא תיפול על משחק הגנה כזה או אחר. אם היא סופגת עשרה שערים בבית, שלושה מהם ממכבי נתניה שלא ניצחה חמישה משחקים רצופים בבית ומנגד, כובשת תריסר שערים בחוץ ולא סופגת ולו שער "נורמלי" אחד- אלישע לוי ישן מצוין. הוא יודע מה הבעיה וכשיודעים איך לתקן, חיפה במצב מצוין. רק אל תשיאו לו עצות פורימיות או תשכתבו את ההיסטוריה.
