אל דאגה, לשחקני מכבי חיפה יש המון סבלנות כדי להסביר שוב ושוב, כיצד קבוצות פחות טובות מהם, מכבי נתניה, עירוני קריית שמונה והפועל תל אביב, מצליחות ל"שלוף" נקודות מקריית אליעזר. ההסבר כל כך פשוט ולא צריך לתרגם אותו, אלא אם מדובר בזגזגנים שלא "בקיאים" ברזי התופעה ונוח להם שחיפה לפעמים נכשלת בבית. רק שלא יהפכו את ה- 27 באוקטובר, היום בו חיפה ניצחה בפעם האחרונה (2:3 את מכבי תל אביב) לנקודת ציון בעלת משמעות היסטורית. גם טדי הירושלמי, למרות שבית"ר לא ניצחה בו השנה, עדיין לא הפך למגרש סופג נקודות לקבוצות אורחות. על אחת כמה וכמה קריית אליעזר שמאז הקמתו (1955) אחוזי ההצלחה של ה"ירוקים" טובים מאד- 81 אחוזים ומדובר במאות ניצחונות ותוצאות תיקו.
ושחס וחלילה לא יאשימו את החיפנים ב...גרימת נזקים ליריבות שמצליחות בקריית אליעזר. תראו מה קרה למכבי נתניה מאז שגנבה כאן נקודות, תראו לאן קריית שמונה הדרדרה. " במשחקים הביתיים אנו משחקים פחות מבוקר, כדי לרצות את הקהל שלנו שמחפש הצגות והיריבות מנצלות את זה לפעמים"- נימוק משכנע שלא דורש הסברים פילוסופיים. ארבעת הניצחונות הרצופים בבית על אשדוד, בני יהודה, מכבי פתח תקווה ומכבי תל אביב, ובעיקר הקלות בה הושגו, גרמו למישהו לחשוב שככה יימשכו הדברים גם להבא. באו שלושה מאמנים, לותר מתיאוס, מישל דיין ואלי גוטמן ושמו מחסום בפני הקטר החיפני הדוהר ללא מעצורים. רוצים לנצח אותנו ? התריסו, נסו להבקיע את מערכי ההגנה המעובים שלנו. חיפה ניסתה במשחק הרפתקני- לא הצליח לה. עכשיו לאלישע לוי יש מספיק עד המשחק הביתי הבא, מול בית"ר ירושלים, לחשוב. מי יודע, אולי הירושלמים יבואו לנצח ולא לגנוב נקודות ?
חשוב לדעת: אין קשר בין אובדן נקודות בבית לזכייה באליפות. אם חיפה תתחיל להפסיד בחוץ, וטרם קרה לה בששת המשחקים עד כה (טפו...טפו...), הנקודה הביתית תהפוך להרסנית. ארבעת ניצחונות החוץ במקומות "קשים"- סכנין, אשדוד, פתח תקווה ואם תרצו, גם וינטר לא ממש פארק טיולים, בתוספת לשתי תוצאות התיקו בבלומפילד וטדי, מקזזים את תחושת הפספוס. היה חשוב לנצח את הפועל ת"א ולא כדי לפתוח פער בן עשר נקודות ממנה. קבוצה שמגיעה רק כדי לא להפסיד, כשהיא במקום השלישי- מה תעשה כשתדורג במזל ראשונה ? למעט עונת האליפות המפוארת (93/94) והאליפות השלישית (88/89) חיפה לא הפסידה בבית. בואו ניקח את האליפות עם אמציה לבקוביץ. 16 משחקי בית, 9 ניצחונות ו- 7 תוצאות תיקו. מה שבע ? 14 נקודות ביתיות ירדו לטמיון ולמרות הכל, חיפה זכתה בתואר.
באליפות הראשונה הפסדנו פעם אחת בבית להפועל תל אביב ועוד ארבע פעמים סיימנו בתיקו מול קבוצות "קטנות"- יבנה, שמשון, לוד ובני יהודה. באליפות השנייה (בקריית חיים) מאזן הפסדי הבית עלה לשניים ( מכבי פתח תקווה ובית"ר תל אביב) ועוד פעמיים 0:0 מול הפועל חיפה (גיורא אנטמן עמד בשערה) ומכבי תל אביב. לא לקחו אליפות ? בעונת ה"דאבל" (90/91) חיפה הפסידה פעם אחת בבית וארבע פעמים סיימה בתיקו. ולא סתם הפסידה, לבית"ר תל אביב (2:1) ואובדן הנקודות כמעט ועלה באליפות. אצל אברהם גרנט בעונה הראשונה (00/01) חיפה הפסידה שלוש פעמים (!!) וארבעה משחקים סיימה בתיקו. לא סיימנו עם הקפת הדגל ? ועונה לאחר מכן, אמנם רק הפסד אחד ושני תיקו.
בעונת האליפות הראשונה עם רוני לוי, חיפה נוצחה בבית שלוש פעמים ועוד כמות דומה סיימה ללא הכרעה ורק בשתי העונות האחרות, התייצבה ומדד ההפסדים הביתיים נעצר על הפסד אחד וכמה תוצאות תיקו. מסתבר שרוני לוי אינו רק "תותח" בזכייה בשלוש אליפויות. אלישע לוי יכול בכלל לחלום להגיע ל"הישגים הביתיים" של מכבי חיפה בשנתיים האחרונות בהדרכתו של הפרשן בגרוש? עונת 2006/07: מכבי חיפה מפסידה למכבי הרצליה 4:0 ומיד לבית"ר ירושלים 3:0 ואחר כך מתנחמת בתיקו אפס נגד מכבי תל אביב ולקינוח ארבעת משחקי הבית הרצופים, הפסד מביך מול הכח עמידר רמת גן 2:1. עונת 2007/08: חיפה פותחת את העונה עם שני הפסדי בית רצופים מול סכנין ומכבי פתח תקווה ואליהם ניתן לצרף הפסד שלישי מהמשחק הביתי האחרון (מכבי פתח תקווה) בעונת 06/07. כולם בתוצאה השבירה 1:0. ואף מילה על רמת הכדורגל...
רוני לוי גם היה בסביבה (עוזר מאמן) כשחיפה לא ניצחה בארבעה משחקים רצופים בקריית אליעזר ב- 99/00 והיה שותף ל"פאשלה" כשחקן פעיל, כשחיפה הפסידה אליפות בטוחה כשלא הצליחה לגבור על מכבי תל אביב (0:0), אשדוד ובית"ר תל אביב (שני הפסדים בתוצאה 3:2). אבל את השיא, ולמזלם של הצעירים שבחבורה הם טרם נולדו, ראו רק אוהדי עונת 1970/71. ארבע פעמים ברציפות (!) הסתיימו ארבעת משחקי בית רצופים בתוצאה 0:0. מול מכבי תל אביב, הפועל חיפה, הפועל פתח תקווה והפועל ירושלים. מי שלא ראה, לא ראה באמת כלום.
מכבי חיפה לא מסתכלת על משחקי הבית והחוץ בנפרד. עברו הימים שתיקו בחוץ וניצחון בבית שווים אליפות. מעולם לא היו כאלה כי תיאורטית ניתן לצבור 67 נקודות ליגה (67 אחוזי הצלחה בלבד). גם אין מצב שצוברים 17 ניצחונות בית. הכי קרובים היו מכבי חיפה של 05/06 עם 15 ניצחונות מ- 17 משחקים (אבל עם הפסד בודד) וזו של גרנט (01/02) עם 14 ניצחונות מ- 17 משחקי בית, ושוב עם הפסד אחד. לחיפה של אלישע לוי יש יותר ? אז מה הפאניקה ? ומילה אחרונה על "גדולות". האם הפועל תל אביב שזכתה באליפות אחת ב- 20 השנים האחרונות היא אכן "גדולה" ? האם מכבי תל אביב עם אליפות אחת בתריסר שנים היא עדיין "גדולה" , וגם אותה מכבי חיפה הגישה לה עם הפרש שערים. חובה לנצח אותן ואת בית"ר ירושלים (ארבע אליפויות ב- 11 שנים זאת "גדולה") ולהפסיד בסכנין, אשדוד, פתח תקווה ? גבירותי ורבותי, במטותא מכם, מהפך במחשבה. חיפה רוצה לצבור נקודות בכל מקום ולא פחות חשוב, להפגין כדורגל נאה. הגזמנו ?
