נו, הספקתם להירגע מעט מאוקיאנוס הבלה- בלה בעקבות ההפסד הראשון העונה ? עם כל הצריבה מהכישלון הביתי, בחיפה לא ייכנסו למרה שחורה. גם אין סיבה. כי הקבוצה, למעט משחק ההגנה במחצית הראשונה, נראתה טוב, הפגינה שליטה מוחלטת מול זאת שמוליכה כעת את הטבלה ולאלישע לוי יש סיבות מצוינות להאמין שמדובר במעידה חד- פעמית במשחק כה חד צדדי. לא בכל יום היריב יתפוס את הגנת חיפה "עם המכנסיים למטה" ויכבוש שלושה שערים משלושה מצבים. אחת כמה וכמה צריך להיזהר מקבוצה חסרת יציבות כעירוני קריית שמונה שמסוגלת בשבוע אחד לנצח את בית"ר ירושלים או מכבי תל אביב ומיד להעניק ניצחונות בכורה לסכנין ולהכח עמידר, ועוד בבית.
חיפה זקוקה לניצחון הזה ולא בגלל שביטחונה התערער. גם צ'לסי הפסידה לקבוצה מהליגה השלישית בגביע הליגה וריאל מדריד עפה מהגביע מול קבוצה אלמונית אחרת. איש לא מטיל ספק ביכולתן לחזור לעצמן, וכך תעשה גם חיפה שכבשה את מספר השערים הגבוה בליגה (17) מול קריית שמונה עם החוד הכי קהה (5 שערי זכות בלבד!!). למעט מקרה אחד בעונת 1969/70 שבו חיפה הצליחה למשוך 13 מחזורים ראשונים ללא הפסד, ואחרי הראשון להפסיד פעמיים נוספות, בשאר המקרים, הפסד בכורה לא טלטל את הקבוצה. את עונת 85/86 חיפה פתחה בסערה עם 9 משחקים ללא הפסד, בעשירי הפסידה ומיד, במחזור הבא שבה לנצח. בעונת 88/89 כאשר גיורא אנטמן, מאמן השוערים בהווה, ניצב בשערה, חיפה לא הפסידה ב- 14 המחזורים הראשונים, ספגה הפסד ואחר כך, עד למחזור הסיום כשכבר הבטיחה את הזכייה בתואר, לא הפסידה. בסך הכל נוצחה פעמיים לאורך כל העונה.
כך גם בעונת 95/96 כשחיפה פתחה עם תריסר משחקים ללא הפסד, נוצחה לראשונה במחזור ה- 13 ולאחריו, עוד 12 משחקים עם נקודות. בקבוצה מודל 99' ההפסד הראשון הגיע בחלוף חמישה הפסדים. ההתאוששות אחריו לא הייתה על הפרק כי חיפה לא הפסידה ב- 17 מחזורים רצופים. בעונת 2000/01 עם אברהם גרנט, הפסד הבכורה צנח במועדון אחרי 19 מחזורים מוצלחים ומיד אחריו, סריה של 14 משחקים עם נקודות. וכך גם עונה לאחר מכן, עם אותו מאמן, ההפסד הגיע במחזור התשיעי ואחריו, 14 מחזורים מוצלחים.
במכבי חיפה של עונת בית האלופות (02/03) פתחו את העונה עם עשרה מחזורים 'טובים,, הגיע ההפסד ואחריו שני נצחונות רצופים. אצל רוני לוי, בעונה השנייה, חיפה נחלה הפסד ראשון רק במחזור ה- 21 והגיבה בשני ניצחונות ובעונת האליפות השלישית הרצופה, אחרי 18 מחזורים הפסד ומיד ניצחון "ניחומים". מה קרה לקבוצה בתום העונה אחרי הפתיחות המצוינות והחזקות שלה ? 6 אליפויות, שלוש סגנויות (אחת מהן אליפות שאבדה בגלל הפרש שערים) ומקום שלישי, בעונה הראשונה שהוזכרה. יש למה לצפות.
מי ששם לב, בחיפה נוהגים לא להתעסק עם סגנון של הקבוצות היריבות. כל אחת משחקת כפי שמאמנה מכתיב ולכן עד כה, בכל המשחקים חיפה הכתיבה את קצב המשחקים, למרות ההפסד לנתניה. יותר חשוב היה להרגיע את רוחו הסוערת של בירם כיאל. אז הוא בכה קצת, מה הביג דיל ? אלון חרזי לא בכה כאשר שלמה שרף העליב אותו ב- 1992 והאשים אותו ואת...חברתו (היום רעייתו) אודליה, שבגלל אהבתם הנבחרת לא מצליחה ? חרזי כבש שער ניצחון מול יוון האולימפית ובכה. וניר דוידוביץ לא בכה אצל גיורא שפיגל בגלל שזה העדיף על פניו את בוני גינצבורג? בכה, ועוד איך בכה. הלוואי על כיאל, והוא שחקן אדיר, קריירה לפחות כמו של שני זוללי התארים האלה.
אוי ואבוי לקבוצת פאר כמכבי חיפה אם אחרי הפסד כזה או אחר, יראו בו טרגדיה ואחרי ניצחונות פסטיבלים ושירי הלל לתואר ה-11. השחקנים עושים את המכסימום, בקושי עברו שליש ליגה ואלמלא הבג"ץ, היו דורשים שיענו אותם במרתפי השב"כ כדי לסחוט מהם את ההודאה: " כן, נהיה אלופים". זה לא עובד ככה עם קבוצה צעירה שבקיץ האחרון נשיא המועדון הדגיש ש"השנה אנו מכינים קבוצה לעונה הבאה" והנה היא לא רק מציגה את הכדורגל האטרקטיבי ביותר בליגת העל, היא גם נאבקת על הפסגה. קריית שמונה, מעולם לא גברה על מכבי חיפה בקריית אליעזר, לא בליגה ולא בגביע (משחק אחד ב- 97' בו הובסה 1:5) . ניצחה רק במשחק אימון בעונה שעברה (0:2) וגם בו היה שמייח כי שחקן אחד מכל קבוצה, מוחמד שחבארי החיפני ובני בן- זקן האורח הורחקו לקראת סיום. משלוש תוצאות אשתקד שהסתיימו בניצחונות דחוקים לחיפה (0:1 ו- 1:2) ותיקו 1:1 בצפון, ניתן ללמוד שמההפסד לנתניה לא יישאר פירור. כי חיפה יודעת שרק שלוש נקודות ימשיכו להצעיד אותה קדימה. יש מספיק קבוצות בליגה שרגילות לקונן אחרי הפסדים, כי אצלן גם הנקודות ברחו להן וגם היכולת לא איי-יי-יי.
