פעם נהגו לומר שהכדורגלן הישראלי אינו אוהב להתאמן והוא נוהג ל"קצר דרכים". הקלישאה החבוטה הזאת שייכת להיסטוריה, לפחות במכבי חיפה שם חושבים כל הזמן קדימה ומלמדים לא רק כדורגל במגרש אלא 'מתבלים' אותה בחידושים טכנולוגיים מהשורה הראשונה. בתחילת העונה, מכבי חיפה רכשה ציוד מיוחד שהפטנט עליו שייך לחברה ישראלית. מעט מאד מועדונים בעולם משתמשים בו כפי שחיפה נוהגת וידוע שבדרך כלל החברה הממציאה עובדת עם מועדונים בחו"ל, אך לא כמו בחיפה אלא כדי להגביר את הנאת הקהל מביצועי השחקנים, בעיקר בשידורי טלוויזיה.
בשעה שכולם מרוכזים בביצועי השחקנים במגרש, עסוקים מאחורי הקלעים בניתוח ביצועיהם על כר הדשא, בלימוד המהלכים במגרש ובעיקר בהכנת המשחק הבא, תוך שימת דגש על המשחק הקודם. מדובר במערכת המשלבת תוכנת מחשב עם מצלמות. איש מהצופים, למעט אנשי המועדון המודעים להמצאות המערכת, לא שם לב שלפני כל משחק ביתי בקריית אליעזר, וברבים ממשחקי החוץ, אלא אם אין אפשרות להתקינה עקב מגבלות שהאצטדיון מכתיב, מוצבות שלוש מצלמות בפינות שונות, גודלן כגודל מצלמה בחנויות המבקשות למנוע גניבות, והן מחוברות למחשב היוצר תמונה/ שרטוט של המגרש.
תפקידן של המצלמות, לעקוב אחר כל תנועה של כל אחד ואחד מהשחקנים. מפעיל המערכת, ליאור ששון, האחראי על מערך הוידאו של מכבי חיפה, מגדיר את כל מה שאלישע לוי מבקש, כאשר אפילו תנועת הכדור נכללת בתמונות המתקבלות. המצלמות מתעדות והמחשב צובר נתונים כגון מהירות ריצה של כל שחקן, מספר הקילומטרים שהוא עובר במשחק, תנועותיו בהגנה ובהתקפה, גם בזמן נתון שנקבע תוך כדי המשחק. כך גם יכול המאמן לקבל תמונה מושלמת כיצד תפקדה ההגנה וההתקפה. וכמו בתוכניות "מצלמה נסתרת", המאמן אלישע לוי מקבל בסוף המשחק את כל הנתונים ובמקום לצחוק, כמו שנהוג בתוכניות הריאליטי, הוא מנתח את הנתונים, מראה אותם לשחקנים ויחד מכינים את "מקצה השיפורים", אם הנתונים אינם משביעים רצון.
בנוסף, בתדריכי הוידאו הנערכים בפני השחקנים, מחוברים קטעי הוידאו לתוצאות המערכת ומתקבלת תמונה מדויקת לגבי כל שחקן ושחקן. אנקדוטה, רק כדי להבין את המהפכה הגדולה, והיא לא אגדה אלא סיפור אמיתי: בשלהי שנות השמונים, כאשר אימוני הקבוצה נערכו ב"קצף" ובקריית אליעזר, לסירוגין, ביקש מאמן הכושר משחקני מכבי חיפה לרוץ ממבואותיה הדרומיים של חיפה עד לאצטדיון. אחד השחקנים הבכירים, שלא אהב לרוץ אלא רק במגרש, מצא דרך מקורית. הוא תפס "טרמפ", עלה עליו והגיע עד סמוך למגרש. שם המתין לחבריו שנדהמו לראות אותו ראשון, תמונה שמעולם לא נראתה קודם. ומי היה הנהג? לא אחר מאשר יוני הללי, עיתונאי הספורט הבכיר של "מעריב"... בירור קצר מצא שמדובר בתעלול שלא הצחיק איש. היום, איש לא היה מעלה על דעתו להמציא שיטה כזאת, על אחת כמה וכמה כשמכבי חיפה הופכת לנושאת הדגל בשיפור כושרם של השחקנים, כמו המערכת הייחודית שברשותה.
