בעוד שלוש- ארבע שנים, אם וכאשר דחפורים יעלו על אצטדיון קריית אליעזר במטרה למחוק אותו מעל פני האדמה, אם וכאשר יוקם האצטדיון החדש במבואותיה הדרומיים של חיפה, עלול להיווצר מצב שההיסטוריה תבלע את המאבקים הקשים שבין מכבי חיפה למכבי פתח תקווה. עם כל הכבוד לקבוצות גדולות שזכו בתארים בכדורגל הישראלי, דווקא המלאבסים שבקושי זכו בגביע מדינה אחד, אי שם בשנות החמישים, הם- הם ה"כבשה השחורה" האמיתית של מכבי חיפה.
העובדות מדברות בעד עצמן. מכבי חיפה לא כבשה שער זכות, אפילו לא אחד, לרשתה של מכבי פתח תקווה מזה 353 דקות רצופות !!! אין יותר מדי קבוצות שמחזיקות במאזן כל כך חיובי, גם כאשר חיפה לא הייתה במיטבה. בשני המשחקים אשתקד, האורחים ברחו מכאן עם ארבע נקודות ולפני כשנה וחצי, ניצחו כאן 0:1 ולמעשה, מאז ה- 30 בדצמבר 2006 לירוקים לא הייתה עדנה מול הכחולים של גיא עזורי, היום מאמנם. אם מביטים מקרוב, גם ללא זכוכית מגדלת, ניתן להבחין מיד שבמילניום החדש, שמונה שנים, רק פעם אחת (2002) חיפה ניצחה בביתה את מכבי פ"ת בהפרש של יותר משער (1:3)- אחד מתוך חמישה ניצחונות, בשעה שפ"ת ניצחה בשלושה כמובן על חודו של שער) ועוד שישה מפגשים הסתיימו בתיקו.
אם מפליגים לעבר הרחוק, מכבי פתח תקווה היא הקבוצה היחידה (!!) שהצליחה להביס את מכבי חיפה בקריית אליעזר פעמיים בתוצאה זהה 2:5 ואל ייקל הדבר בעיניכם כי בכל ההיסטוריה של האצטדיון הקשיש בן ה- 53 רק עוד שתי קבוצות הצליחו להביס את חיפה בליגה, כל אחת פעם אחת- בית"ר ירושלים (1:6 ב- 1976) ומכבי תל אביב (1:5 ב- 1992). שתי חמישיות במבצר הפרטי? אין מלבד ה"כבשה השחורה" שמשום מה מבינה שהדשא בחיפה ירוק וטעים יותר...
במאזן הכללי, 102 מפגשים בליגה הראשונה והשנייה, חיפה ניצחה ב- 42 משחקים, פ"ת ב- 28 ( מתוכם 10 בקריית אליעזר!!) ו- 32 תוצאות תיקו (חצי מהם בעיר הכרמל). מאזן השערים 110:156 לזכות חיפה מקפלים בתוכם מאבקים שקולים ביותר, וזאת כנראה התמונה שתתקבל גם הפעם. אם לא השלב המוקדם של העונה, השבת הזאת יכולה הייתה להיות ה"שבת הגדולה": מפגש ראש בראש בין ארבע הראשונות. מכבי ת"א מול נתניה, חיפה מול מכבי פתח תקווה וערב יום הכיפורים, יכולה להיות לנו מוליכה חדשה.
גם בטבלה, בלי קשר להצלחותיה בחיפה, מכבי פתח תקווה ספגה עד כה רק שער חובה אחד (מול מכבי נתניה), מה שיקשה עוד יותר את מלאכתם של חניכי "קומנדו אלישע". למאמן החיפני דווקא יש סיבה טובה לחייך כי בעונה שעברה, כמאמן סכנין, ידע ל"פרק את המוקש" הפתח- תקוואי בצמד ניצחונות חלק (0:1 ו- 0:4). הוא יכול גם לחייך בזכות מכבי חיפה שעברה בשלום שני משחקי חוץ קשים- בבלומפילד מול הפועל תל אביב ובטדי מול ירושלים- ולא רק עברה בשלום, גם הציגה יכולת טובה ולא נרתעה מהביתיים.
האוייב הכי גדול של אלישע לוי ויורם רוזנברג, מאמן הכושר הוא לא אחר מאשר ה...געפילטע פיש. גם בגלל שראשו של הדג מסמל שחיפה צריכה להיות ראש לליגה, ובעיקר בגלל הסכנה שהשחקנים השמינו. מי שרואה את התפריט המאוזן בארוחות הניתנות לשחקנים בתום כל אימון, מסוגל להבין שהגפילטע ומכבי פ"ת "מסומנים" כאוייבי האימפריה הירוקה. ולא לדאוג לשאר. אמנם "קצין הבידור", ג'ובני רוסו כבר לא איתנו, אבל החבר'ה די משועשעים גם בלעדיו. פה ושם עדיין נמצאים יושבי קרנות חיצוניים המנסים למצוא פגמים בהווי המועדון. קולם הולך ותש, אך הם חייבים להביא פרנסה הבייתה, אוכל לילדים, ומחפשים את מה שאין.
אז בבקשה, לא כדאי להתרגש, למכבי חיפה יש מטרות נעלות ואלישע לוי כבר הספיק ללמוד טוב מאד מי נגד מי, מחוץ לקבוצה, והוא לא יתן שיקלקלו לו את המרקם החברתי הנפלא שבנה, בפרט לא ערב משחק חשוב מאין כמוהו מול מכבי פתח תקווה.
