נדירים המקרים בהם אוהדים "שרופים" של קבוצה, הופכים עורם ונהפכים לגרופיס של קבוצה יריבה או אחד משחקניה. ראובן עטר הפך לקונצנזוס, כששיחק במכבי חיפה וגם כאשר הופיע תקופה קצרה במדי בית"ר, עד שנפצע. מחנות האוהדים בשתי הקבוצות כלל לא התחשבו ביריבות והריעו לו ממושכות. לעטר מגיע היחס הזה. כי בניגוד לשחקני עבר אחרים, כוכבים בלע"ז שעזבו ולא הפסיקו לזנב בקריירה של עצמם במועדון החיפני, עטר מעולם לא דיבר נגד המועדון בו גדל והרים אותו למעמד של שחקן על. גם כאשר יצחק שום, אותו החליף על הקווים בירושלים, אמר לו שלום ולא להתראות כשמונה למאמן מכבי חיפה לפני שש שנים.
הירושלמים לא יכולים לשכוח, ועברו כבר 16 שנים (!!!) את הדקה ה- 84 למשחק גביע הטוטו בטדי, כאשר מאמנם בהווה, התעופף כשגבו לשער, גזר את האוויר בבעיטת מספרת מדהימה וכבש את השער השני לזכות חיפה בניצחון 1:2. מי שזוכר הכי טוב את המבצע המדהים הזה, שהעמיד 2500 ירושלמים על הרגליים ומחאו כף למבצע א-לה רונאלדיניו את רונאלדו, הוא..אלון חרזי. זקן השבט של כדורגלני ליגת העל, ששיחק אז בהתקפה, פתח את מסכת השערים בדקה ה- 28 וגם הוא הצטרף לחברו דאז- יריבו הספורטיבי כיום שיחד זכו בארבע אליפויות, שלושה גביעי מדינה וגביע טוטו אחד. חתיכת דרך לשני הותיקים הללו ששיחקו גם בשורות ירושלים כמו רבים משחקני חיפה ש"הוגלו" לעיר הבירה ועשו שם תקופות יפות.
המשחק ביום רביעי "נתקע" מעט באמצע ההכנות לקראת מפגש הליגה ביום ראשון, כי מאמנים וקבוצות לא אוהבים לשחק בתוך ארבעה ימים, במסגרות מחייבות מול אותה קבוצה. ועוד בית"ר ירושלים. לא במקרה קשה לשלוף מהארכיון משחקי ידידות ואימון מול בית"ר, מכבי והפועל תל אביב. ישנם משחקים שלא משחקים סתם, תרתי משמע. על אף שויתר על ניר דוידוביץ השוהה ליד מיטת בנו החולה, דקל קינן בגלל האף השבור ויניב קטן, עדיין מחויבות המועדון לגביע הטוטו גדולה ביותר. אסור לשכוח לרגע, חיפה היא מחזיקת הגביע, ואין קבוצה בעולם המוכנה לוותר בקלות על מה ששייך לה, אפילו אם מדובר במפעל השלישי בחשיבותו. אשתקד הוא הכניס לקופת חיפה 1.6 מיליון ש"ח, סכום רציני בהיערכות הכללית.
הויתור על דוידוביץ, השוער מספר אחת בליגה, אינו עניין של מה בכך. אמנם, השוער אמיר אדרי שוער טוב אך לזכותו רק 6 הופעות בשער מכבי חיפה, כולן בגביע הטוטו. זאת ההזדמנות הטובה ביותר להוסיף לו דקות משחק, למקרה שחס וחלילה יזדקקו לו בעתיד. שוער המשנה יהיה גד עמוס ששב לאחרונה לאימונים, אחרי שנוטרל עקב שבר ברגלו. את מקומו של קינן, שהפעם השאיר את ההחלטה אם לשחק, למאמנו אלישע לוי, יתפוס שי מימון, בלם מצוין שלא במקרה מהווה את מעוז ההגנה בנבחרת עד גיל 21. ועל המשבצת של יניב קטן "יקפצו" מספר מועמדים, כך שבכל מקרה חיפה תופיע בהרכב חזק שינסה לשמור על מיקומה הראשון בבית המוקדם בו מופיעות עוד מכבי נתניה ובני יהודה.
כדאי לציין כבר עכשיו. גם בגלל ההרכבים השונים, וסביר להניח שגם בירושלים ייערכו שינויים, שלא יהיה קשר בין תוצאת המשחק בגביע הטוטו למשחק הליגה. יוקרה- כן, רצינות- כן, נקודות- כן, צניחה במפלס מצב הרוח לקראת יום א'- לא. במכבי חיפה כבר למדו לעשות הפרדות בין המפעלים השונים. לא תמיד זה מצליח כמו במקרה הקלאסי כשחיפה הביסה את מנצ'סטר יונייטד 0:3 וכעבור שלושה ימים, קרסה בטדי בגלל אפיסת כוחות (4:0). ירושלים תרצה מן הסתם להמשיך את התנופה מהניצחון על הכח עמידר ר"ג בשבת- מולה תתייצב מכבי חיפה שלא הפסידה בישראל, בשום מסגרת, בשלושת החודשים האחרונים : 3 משחקי ליגה, 3 משחקי גביע הטוטו ו- 4 משחקי אימון.
אם לשפוט על פי משחקי העבר שנערכו בין השתיים בגביע הטוטו, אין סיכוי ולו קלוש ל- 0:0. בכלל, כשמכבי חיפה מופיעה בגביע הטוטו התוצאה הזאת זרה לה- מתוך 171 משחקים מאז 1984 רק 13 פעמים לא הובקעו שערים במשחקיה (8 אחוזים בלבד!). בחמש הפעמים בטדי, הושג רק תיקו אחד (2004), בית"ר ניצחה שלוש פעמים וחיפה רק פעם אחת, באותו משחק שחרזי ועטר שיתפו פעולה. אגב, עטר הוא סגן מלך השערים של חיפה בהבקעות בגביע הטוטו (12) כאשר רוברטו קולאוטי הצליח לחלוף על פניו(14).
עד היום נפגשו שתי הקבוצות 18 פעמים, חיפה ניצחה בשמונה מהמשחקים, הפסידה בחמש וכמספר הזה סיימה בתיקו. הפרש השערים מעניין: שוויון 33-33 שזה ממוצע של 3.6 למשחק. שווה צפייה.
