נכון לעכשיו, מי שמבקש לדבר על הכדורגלן הישראלי, ימים אחרי ההופעות הגרנדיוזיות של אוסיין בולט מג'מייקה או מייקל פלפס, השחיין האמריקני, יזכה מן הסתם במבטי רחמים. כשתיעלם תרועת הפסטיבלים ונחזור לביצה המקומית שלנו, ודי נעים לשוב ולטבוע בתוכה אחרי שלושה חודשי התייבשות, יצוץ ה"נרקיס" של טבלת השיאים הישראלית- אלון חרזי. כן, שוב אלון חרזי. מה יש ? כמו שלא מסיימים לאכול במהירות ארוחה טובה, כך נעים להיזכר ולזכור את מה שהכדורגלן הצנוע תרם למכבי חיפה ולכדורגל הישראלי. תרם? במונחים מקומיים, הוא ענק, לא גוליבר בארץ הגמדים, כי עם מכבי חיפה הוא הגיע לכל מה שכדורגלן מתחיל יכול לשאוף.
מישהו מתנדב ל"התחפש" לנכדו של אלון חרזי, זה שיוולד ל"סבא אלון" ( לא זה שמשחק כרגע)בעוד ככה וככה שנים? מישהו מוכן ל'אמלל' את נכדיו שבמקום פינוקיו ואלאדין, יבקשו לשמוע שוב ושוב את נפלאות הקריירה של "סבא אלון". ובלי נדר, הנכדים הללו יישבו ויקשיבו ולא יהיה להם משעמם ולו לרגע. המנה הראשונה של סבתא אודליה תוגש, המרק יתקרר ואפילו הלפתן יונח על השולחן, ו"סבא אלון" ימשיך לספר בעלילותיו בארץ השיאים. הכל בד' אמותיו, כיאה לצניעותו המופלגת. עד אז, ולפני שנקשיב לתורתו, מבלי להתייחס לסיכויי מכבי חיפה להצליח, כי אין כמו אלון להעיד באיזה מועדון הוא יתלה את נעליו. התאריך לא סגור. על פי מנהרת הזמן והפרסומים השונים, חרזי כבר פרש לפני ארבע שנים...
* הידעתם לדוגמא, נתון שמעולם לא פורסם וגם אלון חרזי לא שם לב אליו ? הכדורגלן הוותיק טס לרחבי עולם, רק במסגרת ספורטיבית (מחנות אימונים, משחקי הקבוצה בגביעי אירופה ומשחקי הנבחרות השונות) לא פחות מ- 122 פעמים. לא טעות דפוס. במילים: מאה ועשרים ושתיים פעמים עבר בדיוטי פרי בנתב"ג. הממשלה יכולה הייתה לחסוך בתיק שר התיירות. פה ניתנה לה הזדמנות במצע של אחד פלוס אחד. קולטים את המספר המדהים הזה ? יש לו זמן אוויר כמעט כמו דייל בחברת טיסה רצינית. אם לוקחים בחשבון שמינימום ימי השהייה בחו"ל עומד על ארבעה, אלון חרזי שהה מחוץ לישראל שנה וחצי (!) מחייו. אין, אין עוד שחקן ישראלי שטס כל כך הרבה. מה הפלא שאודליה שלו זוכה לפינוקים מכאן ועד להודעה חדשה. אין לה בעל טייס או שוטר- "בסך הכל" כדורגלן. * זה שבמכבי חיפה הופיעו 404 כדורגלנים במשחקי הליגה, הנתון מופיע באתר הרשמי. אלון חרזי, שימו לב, שיחק עם 173 מהם (!)- 43 אחוזים. וכמו "פאפא" גדול, ניצב בשער, ליטף את עלי עקל, עמוס סאסי, כמעט כל הזרים ואחרים. כעת הצטרפו למצעד גם ג'ון קולמה, ליאוניד קרופניק ואחרים. אלה מספרים הזויים בכל קנה מידה, גם בינלאומי.
הקפטן מדבר: " הצעירים חייבים לשמור על הכסף שהם מרוויחים- לימים בהם יפסיקו לשחק"
אל דאגה, לא נפטור אתכם מ"עונשם של כל השיאים של אלון". אולי בעצם מעט על קצה המזלג. הוא מדוע שרק הנכדים של חרזי ייאלצו לשבת שעה ארוכה ולשתות אותם בצמא ? * עונה 18 במכבי חיפה- טרם היה שחקן עם כל כך הרבה זמן ירוק * שיאן ההופעות של מכבי חיפה- 468 ואם ישחק עוד 24 פעמים במהלך העונה, הוא הופך אוטומטית לשיאן ישראל. כי לגידי דמתי ורפי כהן , השוער ששיחק עם אלון חרזי יש 519. * שיאן ההופעות של מכבי חיפה בגביע הטוטו- 88 משחקים. * שיאן ישראל בהופעות במשחקי גביע אירופה- 63 ובחיפה- 58. * שיאן ישראל בזכיות באליפויות (יחד עם אריק בנאדו)- 8 ובמכבי חיפה (לבד)- 7 . * שיאן ישראל בזכייה בגביע הטוטו- 5 ואלה רק הפינטס. כי הוא זכה בכל תואר אפשרי בישראל, הגיע עם מכבי חיפה לשיאים נדירים: בית האלופות, רבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, פעמיים שמינית גמר בגביע אופ"א, שלושה גביעי מדינה, דאבל ובקיצור, שותף לעשרות שיאים קבוצתיים ורק חסרה לו הופעה במונדיאל. * בינתיים, שאלות סביב הכדורגל. ואף מילה איך מכבי חיפה תסיים את העונה. מישהו יודע ? שאלת מיליון הדולר. בקבוצה בה חרזי משחק מאז 1990, מקום ראשון (שבע פעמים) אינו הימור נועז. בגלל חילופי המשמרות, הציפיות מעט פחות
- אלון, איך לא עוזבים קבוצה במשך 18 עונות. אתה בריא?
" זאת אהבה הדדית. במכבי מעריכים אותי ואני מעריך אותם.זה נשמע פשוט וזה מסובך. אני משחק במועדון שהמצוינות והשאיפה להגיע למכסימום היא סיסמת חיים. כדי שיקבלו אותך ויחזיקו בך כל כך הרבה שנים, לא מספיק להיות כדורגלן מצטיין. ישנם מרכיבים ועשיתי הכל כדי שיאהבו אותי וירצו אותי שנה אחר שנה. אין דבר כזה אוטומטי בכדורגל וגם חוזים לטווח ארוך לא תמיד גורמים לצדדים לרצות להישאר יחד. שחקנים חייבים להוכיח פעם אחר פעם שהם עושים את המיטב ולא חסרות דוגמאות בעולם ובארץ, ששחקן איקס נתן עונה גדולה, אחרי שנה רמתו צנחה וכעבור שנתיים מוצאים אותו בליגה נמוכה יותר, הרחק מנקודת השיא".
- יש בכלל סיכוי שנראה בעתיד שחקנים נשארים כל כך הרבה זמן במועדון אחד. אתה קולט, 18 עונות
" קשה לי לענות על השאלה כי אינני יודע. ברור שזה הופך לנדיר יותר ויותר, גם בעולם. כדי שזה יקרה שוב , צריכים לקרות כמה וכמה דברים. בראש וראשונה שהמאמן באותה עונה ירצה אותך. אותי אימנו מספר מאמנים (שבעה- שלמה שרף, גיורא שפיגל, דושאן אוהרין, אלי כהן, אברהם גרנט, יצחק שום ורוני לוי- י"ה) ואף אחד לא עשה לי הנחות. הצלחתי לשרוד רק בעבודה קשה. אין התרפקויות על העבר וזרי הדפנה וכל שנה היא מבחן בפני עצמו. רק שחקן שיעמוד בסטנדרטים האלה, יהיה שחקן טוב שירצו אותו לאורך זמן.שיחקתי עם עשרות שחקנים.."
- ליתר דיוק עם 173 שהם 43 אחוז מכלל כל השחקנים שהופיעו אי פעם במכבי
" המספר מדהים. אני מבין שלא הספקתי לשחק עם שחקני שנות השישים ועד שהגעתי לחיפה".
- חכה לתדהמה האמיתית בהמשך. איזה משקל היה לאשתך בהישארות בחיפה ? הכסף לא עיוור אותך ?
" השפעה מכרעת. אשתי מחיפה, הילדים נולדו בעיר הזאת ועשיתי הכל כדי שאשאר במכבי חיפה. העובדה שנשארתי במכבי חיפה, מעבר לשאיפה שלי להישאר והרצון שלהם שאשאר, היא בזכות המשפחה. עונה אחת נאלצתי לשחק בבית"ר ירושלים, ולא בגלל שרציתי לעזוב את חיפה. " הכסף לא עיוור אותי בבואי לשקול את צעדיי. הוא בכלל לא היה פקטור. בשנים האחרונות היו לי הצעות מקבוצות אחרות, ומי שצריך היה לדעת, יודע שיכולתי להרוויח ב- 50% יותר מחוץ לחיפה. אבל הרצון להצליח כאן, למרות שלל התארים שלי, נבע מהאתגר שהמועדון הזה מציב בפניך, שנה אחר שנה".
- אף פעם לא ראיתי אותך רץ אחרי הבקעת שער ומנשק את הסמל. בניגוד לכאלה שמנשקים היום ומחר הם מנשקים סמל אחר
" לכל אחד יש את סגנון השמחה שלו, אחרי ניצחון, הבקעת שער ודומה להם. הנשיקות לסמל בקבוצה אחת ואחר כך מנשקים חולצה אחרת, בעיניי היא מעט צבועה. איני מזלזל בהזדהות עם מועדון בדרך זו, אבל ברגע שהכדורגל הוא גם ביזנס ? לא נראה לי הקטע הזה.."
- גם לא שמעתי ממך גילויי אהבה למאמניך. פעם, בשנות ה- 80 פורסם ב"ידיעות" מסמך ועליו היו חתומים כל שחקני הקבוצה שתמכו בו. הוא רתח מזעם
" אני גם לא מבין את הקטע הזה. אם הייתי מצהיר כל שנה שאני אוהב את המאמן, הייתי זוכה לשחק או להישאר כל כך הרבה שנים במכבי. שחקן חייב לעשות את המכסימום כדי שבראש וראשונה מאמן ירצה בו. אני לא מכיר מאמנים שהשאירו שחקנים בגלל סימפטיה תהומית אליהם. אם יש קליק בין מאמן לשחקן, הוא ישחק אצלו ואם לא, הוא לא ישחק או לא יישאר בקבוצה. לא משנה מי המאמן".
- עדיין לא נפרדו ממך בנבחרת. אולי יזמינו אותך כי אין מגן ימני רציני
" באופן רשמי, לא ערכו לי טקס פרידה מהנבחרת. הבנתי ששחקנים פעילים זוכים לכבוד כשהם כבר לא משחקים. אדרבא, איני מאוכזב אלא שמח שמעריכים ומוקירים את אלה שמשחקים בגילי. אני סבור שאם המאמן דרור קשטן יחשוב על זימון אפשרי, ורק יחשוב, עלולה להיווצר בעיה עם שחקנים בגילאים מתקדמים. איני רואה כרלוונטי את הזמנתי המחודשת, אבל אם יזמינו, אשמח לא פחות מאשר לראות שהצעירים באותו תפקיד מתקדמים ומצליחים".
-לא תקוע לך ברקורד סעיף חו"ל ? כמו חור בקריירה
" אל דאגה, סעיף חו"ל שריר וקיים ולא ויתרתי עליו לרגע. בקיץ אקח את המשפחה ואסע לטייל באירופה".
- ואם אגלה לך שנסעת עם קבוצות ונבחרות 122 פעמים לחו"ל ? איזו מדינה חסרה לך באוסף ?
" זאת הפעם הראשונה שאני שומע את הנתון הזה. המון, המון, כמעט לא שמתי לב איך הנסיעות האלה הצטברו. הנסיעות היו בעיקר לאירופה, חסרה לי נסיעה למזרח הרחוק. סביר להניח שאסע לשם בכוחות עצמי ואז אשמח לתעד ולהשלים את האוסף המרשים" ( לוכמבורג, רוסיה, איטליה, אוסטריה, איי פארו, פורטוגל, יוגוסלביה, צפון- אירלנד, צרפת, בלארוס, הולנד, יוון, וולס, סלובניה, ספרד, נורבגיה, אוקראינה, שבדיה, אנגליה, בולגריה, סקוטלנד, שוויץ, בוסניה, גרמניה, ארצות הברית, דנמרק, ליטא, מקדוניה, קפריסין, טורקיה, גרוזיה, רומניה, לטביה, פולין, סן- מרינו, סלובקיה, הונגריה- י"ה)
- יש לך עצה טובה לשחקנים הצעירים שמרוויחים הרבה כסף ובסיום הקריירה נשארים לפעמים ללא פת לחם
" למי שיש בעיה עם התנהלות כלכלית נבונה, אני מוכן לעזור. יש כל כך הרבה משחרים לטרף כדי לסייע להם, עם מרכאות ובלי, שהעצה היחידה עבורם היא סוף מעשה במחשבה תחילה. הצעירים , וגם אני הייתי בסרט הזה והרווחתי, יכולים ליהנות מחיים טובים כמו כדורגלנים. אבל יום אחד זה נגמר והיום אני מייעץ להם בחינם, לשמור על השקל ליום רע. " הפיתויים גדולים ואם הם לא יידעו לשמור על חלק ממה שהם מרוויחים בשיא הקריירה, עלול להיווצר מצב שרמת חייהם תרד בצורה דרמטית ואז הם יתפסו את הראש וישאלו לאן זרם הכסף. דוגמאות לא חסרות".
