כדור אחד בלבד בעטה בית"ר ירושלים למסגרת שערו של ניר דוידוביץ (השניים האחרים היו סמוך לקורות) במחצית השנייה, ודווקא הוא ננעץ עמוק ברשת הגבוהה והעניק לירושלמים ולמאמנם, יצחק שום, קורטוב של נחת אחרי המפלה בקראקוב. השער לכשעצמו היה נפלא. המגן הותיק, דוד אמסלם שיגר כדור ארוך לרחבת חיפה, כאשר השופט מנשה משיח כבר מציץ בשעונו, וללא שהיות שיגר טיל אויר-אויר" לרשת הנגדית. דוידוביץ ניסה לבלום את מעוף הכדור- ללא הצלחה.
עבור בית"ר זה היה ניצחון. אפילו שחקניה נראו כלא מאמינים שהצליחו לעבור את המחסום החיפני בשלום. הם נראו עצבנים מאד, לא בחלו באמצעים וביצעו עבירות גסות ביותר כדי למנוע מחיפה לנצח אותם. די נדיר במחוזותינו ל"מצוא" משחק גביע טוטו עם שבעה "צהובים". כל חמישה שלובשי הצהוב- שחור ספגו, נבעו מפראות יתרה, חיפה (דוידוביץ ובירם כיאל) קיבלה בגלל דיבורים. חיפה לא השכילה לנצל את הקריסה המנטלית של יריבתה המושבעת. אמנם, מאמנה, אלישע לוי, ייקח גם ממשחק זה את הדברים הטובים, ואותם הוא משנן מדי שבוע- משחק קבוצתי, לחימה, הגנה יציבה וכישרון.
לא נפתרו שתי הבעיות עליהן המאמן מדבר ועובד: שטף המשחק במרכז המגרש וקהות החוד שמגיע למצבים טובים, אחת לכמה דקות, אך מתקשה לכבוש. למאמן החיפני ברור שיש לו בכיס את החלוץ טמבינקוסי פאנטיני, אחד מהטובים היום במגרש. לגבי הזר השני בהתקפה, פרננדו ז'וסה, רואים שיש לו כדורגל, אפילו הגיע למצב הבקעה מצוין אותו הדף קאלה, שוער בית"ר. אולי כאשר תיפתר הבעיה במרכז המגרש, הברזילאי יצליח יותר- כעת ההחלטה בידיו של המאמן אם להמשיך ולתת לו צ'אנס.
כמה שחקנים הפגינו משחק טוב, במונחים של חודש אוגוסט הדביק. דקל קינן, בירם כיאל, ג'ון קולמה וכאמור פאנטיני. בסך הכל, ההגנה ביצעה את מלאכתה היטב ואם חלוץ מאיים כסבסטיאן אבראו לא בועט ולו בעיטה אחת לשער (!!) במשך 73 הדקות בהן שיחק, למעט שלוש הורדות כדור בראשו לחבריו, סימן שקרופניק וקינן מתואמים. לגבי יציבותו של אלון חרזי לא היה ספק, באגף השני רוני גפני הוכיח שניתן לסמוך עליו. השער ש"בישל" לפאנטיני הוכיח שלא שכח כלום. למכבי חיפה לא תהיה בעיה בעמדת המגן השמאלי.
קצב המשחק האיטי, בעיקר במחצית השנייה בה השחקנים נראו עייפים ותשושים, לא מנע מאלישע לוי להבחין שכאשר ג'ון קולמה ובירם כיאל עולים למעלה, והם עלו המון, נוצר "בור" במרכז השדה. רפאלוב ביום פחות טוב ויניב קטן, שהחליפו אגפים בכל מחצית, לא מילאו את החסר. חבל על אובדן הנקודות במאבק על הזכות להמשיך ולהחזיק בגביע הטוטו, טוב שנותרו עוד שלושה שבועות עד לשריקת הפתיחה מול אשדוד בליגה. המון זמן לתקן. במחצית הראשונה, הטובה יותר, ירושלים עדיין ניסתה וחיפה הפגינה משחק לחץ מהיר וקבוצתי. לא תכליתי אך הזדמנויות לא חסרו.
האורחים ניצלו היטב את חוסר השמירה על מגניהם, אלבראז ויואב זיו ששעטו קדימה באין מפריע. לא בהכרח סיכנו את השער החיפני, רק אילצו את הקשרים החיפנים לסגת ולאבד כוח, וביום שכזה חבל על כל טיפה. לאחר המחצית, רפאלוב נעל את אלבראז התשוש, קטן את אמסלם קשישא, והטיילת נסגרה. אגב, רגע של היסטוריה: בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי הפך הקו הימני של חיפה- השמאלי של ירושלים ל"אחוזת ראשונים" עם 75 שנים של חרזי ואמסלם. הרבה בריאות !
כבר בדקה הרביעית החליף כיאל "דאבל- פאס" עם פאנטיני וכשהגיע למרחק 18 מ' משערו של קאלה, בעט והפעם האחרון עצר. רגע מסוכן(8) ליד שער חיפה, כאשר בן- שושן הותיר כדור לטוטו תמוז, הטוב בשחקני בית"ר, וזה בעט מקצה הרחבה למסגרת, כאשר דוידוביץ נאלץ להתעופף ולהדוף לקרן. ארבע דקות מאוחר יותר, עוד סכנה ירושלמית. אלבארז הגביה מימין וברוכיאן שניצב בעמדת נבדל לא מזוהה, בעט מזווית קשה ושוב, דוידוביץ הדף. בדקה ה- 18 התקפה חיפנית מעולה עם שתי הצלות של קאלה. רפאלוב הריץ את ז'וסה מימין, בעיטה עזה והשוער הודף , הכדור מוחזר לפאנטיני שמבצע חצי מספרת סוחט "שער" מהקהל אלא שקאלה שוב מתעלה והודף.
הזדמנות חיפנית הוחמצה(30) כשפאנטיני פרץ לבד מול קאלה, יניב קטן רץ במקביל אך הדרום- אפריקני בחר לבעוט, הכדור נמלט החוצה. רק דקה היתה לו לתפוס את שערות ראשו. כי מחוגי השעון טרם השלימו סיבוב כשקולמה נתקל באלבארז, הספיק למסור שמאלה לגפני שסובב לראשו של פאנטיני ו"בום"- הרשת התרוממה עם 0:1 לחיפה. חיפה רצתה לסגור עניין (35) כשהפעם פאנטיני הגביה ורפאלוב נגח החוצה מקרוב. וכשלא כובשים, כמעט וסופגים. ברוכיאן(45) הגביה, אבראו נגח לעברו של תמוז שמשלושה מטרים לא כבש, תודות להתערבותו המהירה של דקל קינן.
המחצית השנייה התנהלה בקצב שונה, כצפוי. השתייה הקרה שחולקה בחדרי ההלבשה ציננה גם את השחקנים. אמנם, למערכה 'נזרקו'צעירים רבים, אייל גולסה, מוחמד גדיר ושלומי ארבייטמן בחיפה, השוער אריאל הרוש(מצוין) וטל משעלי בבית"ר, אך הם לא הצליחו לעורר את רמת המשחק שדעכה. חיפה לא הסתפקה ב- 0:1. בדקה ה- 47 ז'וסה מסר כדור נפלא לתוך הרחבה, לפאנטיני ורק הצלה אמיצה של הרוש מנעה שער שני. מנגד, חיפה שוב נהנתה ממזל. אבראו שוב נגח לעבר תמוז שחמק הצידה מדקל ומול שער ריק (דוידוביץ ניצב ליד הקורה הקרובה) בעט החוצה. רפאלוב ירה "פצצה" למרכז השער, הרוש הדף ופאנטיני המשיך בבעיטה מהצד- הצלה נוספת לשוער הצעיר והכישרוני. הוא גם לקח כדור קשה (77) לגולסה שבעט בין רגליו של אמסלם ועוד מבצע של חיפה זכה לתשואות רמות: בוקולי המתאושש שיגר כדור מדור לשלומי ארבייטמן, זה הוריד על החזה ובעט כמו שכתוב בספר, לפינה הרחוקה ו...החוצה !!
...ואז הגיעה הבומבה המתסכלת של ברוכיאן וגררה חלוקת נקודות. בירושלים ימשיכו לדבר על אלישע לוי כעל "כבשה שחורה" (אשתקד, עם סכנין לא הפסיד לאלופה), בחיפה מבכים את שער השוויון אבל מבטיחים ללמוד ולהשתפר. אי אפשר בלי צל"ש ל- 10000 הצופים ה'שרופים' שויתרו על כורסת הטלוויזיה בחדר ממוזג והגיעו לעודד את "חיפה החדשה". הרכב חיפה: ניר דוידוביץ, אלון חרזי, ליאוניד קרופניק, דקל קינן, רוני גפני, ג'ון קולמה, בירם כיאל, ליאור רפאלוב (אייל גולסה/ 63), פאנטיני (גוסטבו בוקולי/ 61), יניב קטן ( מוחמד גדיר/ 78), פרננדו ז'וסה (שלומי ארבייטמן/ 67). הרכב בית"ר: טבנקו קאלה (אריאל הרוש/ 46), כריסטיאן אלבארז, אריק בנאדו( אלירן דנין/ 77), תומר בן- יוסף, יואב זיו (דוד אמסלם/ 46), שמואל קוז'וקין, עידן טל, אבירם ברוכיאן, טוטו תמוז, עמית בן- שושן, סבסטיאן אבראו ( טל משעלי/ 73). שפט: מנשה משיח.
