ביום חמישי הקרוב (בני יהודה) ועוד יותר ביום שני (מול מכבי תל אביב), מכבי חיפה תיכנס למעגל משחקי האימון. לא ידידות, אימון בלבד והמשמעות עצומה לגבי המאמן והשחקנים. לא יותר. כל פרשנות כזאת או אחרת, שתגיע בעקבות התוצאה, לא מחזיקה מים ורק אנשים לא רציניים מוכנים לשים כפם בנפשם ולומר שמכבי חיפה שנראה במשחקי האימון, היא היא שתופיע בליגה. אחרי הפגרה הארוכה ביותר שמכבי חיפה "סידרה" לעצמה, בגלל אי- השתתפותה השנה בגביע אירופה, כחודש, משחקי האימון נחשבים כשמם הם, לא יותר מאימון. אחרי עשרה ימי אימון מה כבר ניתן ללמוד על דרכה העתידית של ה" ירוקה" ?
לכאורה, לא הרבה השתנה במכבי חיפה. מלבד ג'ובני רוסו שלא ימשיך, עומרי אפק שלא זומן לסגל, קרוסה, רנאטו ופה ושם שחקן נוסף, אלישע לוי מכיר את כולם. לכאורה בלבד. כי ליאוניד קרופניק וג'ון קולמה, ששיחקו מצוין בבני סכנין ונחשבים לכוח משמעותי, מגיעים לקבוצה בעלת מטרות שונות. ההצלחה המסחררת עם גוסטבו בוקולי, שנשר עם מכבי אחי נצרת לליגה הלאומית ו"נחטף" לחיפה, מלמדת שאין קשר בין יכולתם של שחקנים בקבוצה א' להופעתם בקבוצה ב'. מכבי חיפה יכולה לספק עשרות דוגמאות, בדרך כלל של כאלה ששחררה ולא עשו חיל בנכר. אצלה- כן.
בפני אלישע לוי ניצבת כעת משימה לא פשוטה אבל לא בשמים. לחבר את הותיקים שנותרו והם לא רבים ( דוידוביץ, חרזי, קטן) עם הדור הבא ( קינן, בירם כיאל , רפאלוב ושות') ושחקני הדור החדש ( מוחמד גדיר, אייל גולסה, מור דהאן ואחרים) עם שחקני הרכש שיגיעו. פאנטיני ומסיללה כבר "ותיקים". והוא יצליח כי יש לו המון זמן עד פתיחת הליגה (כחודשיים) וגם עד ה- 2 באוגוסט, מועד הצגת השחקנים וגביע הטוטו, הפאזל ייראה פחות או יותר עם אופק רציני. כמו לפני חתונה, פה שיפוץ, שם פן אך בסך הכל, התמונה תהיה בהירה יותר. זמן הוא שם המשחק כדי לגבש קבוצה, בפרט כאשר אחרי 15 שנים, נכון לעכשיו, אלישע לוי מתכוון לשחק עם שני בלמים ישראלים. והיו פה בלמים זרים מצוינים שתרומתם נבלעה בגלל שלחיפה היתה קבוצה אטרקטיבית ויעילה. רומן פץ, אנדריי אוסטרובסקי, אריק אג'יפור שהיה משובח בבית האלופות ואחרים.
ללוי אין את הצ'ופר שהיה לבית"ר ירושלים. רכשו את שני בלמי הנבחרת, שמעון גרשון ואריק בנאדו ופתרו את הבעיה. מצוקת הבלמים בישראל מחד, ורצונו של אלישע לוי לבנות משהו חדש, עם דקל קינן המנוסה מאידך, יוצרים סקרנות גדולה. בכלל, כל משחקי האימון הראשונים יעמדו בסימן "מעבדת ניסיונות" וכדאי לאוהדים להצטייד במנת סבלנות עודפת ולא ללכת שולל אחרי תוצאות בלבד. אולי כדאי שילמדו מהעבר, לפני 31 שנים. עבדכם הנאמן הסתובב בקיץ כטווס. זה היה הקיץ הכי- הכי. למאמן מונה משה ששון, לשעבר קשר הפועל חיפה, ודי היה במינוי הזה כדי לעורר התנגדות. חיש קל, בעקבות משחקי האימון המוצלחים, החזה התנפח.
ואיזה "אימפריות" נפלו מולנו, קבוצת הליגה הארצית, בדרך ? מכבי דליית אל- כרמל (4:6), מכבי בית- שאן(1:5), מכבי נווה- שאנן(0:7), מכבי קריית ביאליק(1:3), הפועל נהריה(0:5), הפועל גבעת חיים(0:9), הפועל קריית אתא(1:5), הפועל תל- חנן(1:2), הפועל עכו(1:2), הפועל טבריה (0:7) והדובדבן שבקצפת, ניצחון על הפועל חיפה מליגת העל 0:1 ועוד משער של כוכבה לשעבר, יצחק אנגלנדר שעבר את הכביש ברעש וצלצולים. היינו בשמיים... ואז נפתחה הליגה, שוד ושבר. אחרי מספר מחזורים המאמן הלך הביתה וחיפה סיימה את העונה בליגה השנייה במקום הכי גרוע בתולדותיה- מקום 6 בליגה השניה !! אם היא היתה משחקת בעונה הקרובה, לא הייתם מוצאים אותה בין חמש העולות אוטומטית לליגה הראשונה. אז מה הועילו משחקי האימון הנפלאים מול דגי רקק, במטותא מהן ?
בנושא מחנות אימונים ומשחקי אימון, אין כמו מכבי חיפה כדי לספר מניסיונה. היא הקבוצה הראשונה שערכה מחנה אימונים ב... טורניר לוס אנג'לס, מול מכסיקניות, וזכתה בבכורה וביוקרה כדי ליפול בליגה, בעידן גיורא שפיגל. היא גם זו שערכה שני מחנות אימונים בקיץ אחד ( לפני שנתיים) וגם זה לא הניב את הפירות המקווים. הכל התחבר מלבד התוצאות בליגה. באירופה דווקא נחלה הצלחה מסחררת והגיעה עד שמינית גמר גביע אופ"א. אין צורך להתרגש יתר על המידה ( חבל על לחץ הדם), אם במשחקי האימון אלישע לוי יעדיף שחקנים כאלה על חבריהם. זכותו וחובתו לא להשאיר לעצמו "שאריות". הוא ידוע כמאמן יסודי ביותר ועם הרקורד של מכבי חיפה, גם במשחקי אימון, יהיה מעניין. בפרט כאשר בפעם הראשונה לחיפה אופציה להביא שני שחקנים זרים נוספים. לוקסוס אמיתי כאשר הבסיס הישראלי מעולה.
