סיפורים על גבי סיפורים ניתן לספר בשבחם של המשחקים בין מכבי חיפה למכבי פתח תקווה. סיפורים אמיתיים, לא אגדות שניתן לרקום ולהפליג בשבחן. בתקווה שהשבת, כמו שנשיא המועדון יעקב שחר, מקווה ששחקניו "יגיעו לעבוד ולא לעבודה", לא יהיה המשך למשחקי העבר ה"מיוחדים" בין שניים מהמועדונים הותיקים בארץ. האורחים מאם המושבות מגיעים עם הגב לחוץ מאד לקיר, אחרי שבתוך חודשיים הפכו מקבוצת מרכז טבלה טיפוסית לאחת מהמועמדות לירידה. בתשעת המחזורים האחרונים לא ניצחה ולעומתה חיפה, אחרי צמד הפסדים בסכנין ולבני יהודה, הניצחון יהיה כאויר לנשימה, ללא קשר להמשך המאבק על הכרטיס לאופ"א שהתרחק מאד בשבועיים האחרונים, אחרי שכבר נדמה היה שתסתער על המקום השני.
בסיבוב הראשון, מכבי פתח תקווה הגיעה לקריית אליעזר ותקעה "מסמר שלישי" בארון ההפסדים של חיפה. יוסי מזרחי אימן אותה ומאז, ימים קשים לשתי האגודות. לחיפה פחות. היא לפחות הבטיחה הישארותה בליגה ואת כרטיס הטיסה ל...אינטרטוטו. עוד סוג לגיטימי של כדורגל אירופי. לפני שבע שנים, כאשר אברהם גרנט עדיין לא פינטז שגם ב- 1 באפריל יתנו לו להדריך את צ'לסי הגדולה, הוא הגיע לפתח תקווה למשחק 'קל' כביכול, מול האחרונה בטבלה, מכבי פתח תקווה שלא ניצחה עם מאמנה, אלי אוחנה. המלאבסים כבר ערכו חילופי מאמנים ולנעליים נכנס מאמן אלמוני- גיא לוזון. את הפרמיירה ערך עם ניצחון 1:2 על חיפה שפתח לו את הדרך לשנים רבות, לא הפריע לגרנט להוליך את ה"ירוקים" לאליפות רצופה שנייה ( האחרונה שלו בישראל לפני שקפץ לאמן את הנבחרת) וגם חיפה נהנתה כי עם לוזון הלך לה טוב בקריית- אליעזר.
השנה, חיפה "גרמה" בעקיפין שלוזון ינטוש את משרתו בהפועל תל אביב, אחרי שזו הפסידה בחיפה (2:0) ובשבת אחר הצהריים, לוזון כבר לא יהיה על הקווים כי התפטר אחרי התבוסה לסכנין בשבת האחרונה. ידריכו את מכבי פ"ת ניצן שירזי, מאמן שמעולם לא ניצח את מכבי חיפה במבצרה לשעבר ( השנה כבר נוצחה בו 5 פעמים, שיא שלילי בעידן רוני לוי) ועוזרו, טל בנין שגם הוא ירצה לזכור את חיפה בה שיחק ולקח איתה "דאבל" (1991) ולא את זו מולה שיחק במדי הפועל חיפה ( 7 הפסדים ורק ניצחון בודד- 1:2 כאשר את הפועל הדריך ...גרנט).
גם לרוני לוי, כמו לגיא לוזון " נקודת ציון" ממכבי פתח תקווה. זו ניצחה 1:2 בקריית אליעזר (2000), אלי כהן הלך הביתה ועוזרו, רוני לוי ערך הופעת בכורה עולמית על הקווים. ומאז תיק ההישגים של חיפה רק תפח ועלה. ללא ספק, שחקני חיפה הולכים להשקיע את הכי הרבה שיש להם בתקופה זו של השנה. ראינו השבוע את מידלסבורו האנגלית, קבוצת מרכז טבלה שאין לה יותר על מה להילחם, מעניקה "פייט" ענק למנצ'סטר יונייטד הגדולה, מאלצת אותה לסחוט תיקו 2:2 ופותחת את מאבק האליפות מחדש. הדיבורים שחיפה רוצה מאד ואינה יכולה, מוגזמים. תלוי איך תיכנס למשחק. אם תבקיע ראשונה- תנצח, אם תיאלץ לספוג ולרדוף, תהיה לה בעיה כמו בכל משחקי השנה בהם לא הצליחו להפוך את הקערה על פיה ולו פעם אחת.
רוני לוי התחיל את הקריירה שלו בחיפה עם... מכבי פתח תקווה (92/93) ברגל שמאל. חיפה ספגה 5:2 במחזור הפתיחה, אך לתוצאה לא היתה שום השפעה על קבוצתו שנדבקה למרכז הטבלה. גם מכבי פ"ת לא נהנתה ממנה זמן רב כי היא נקלעה למאבקי תחתית ורק בסיום נחלצה מהם. באותה שנה חזרה לחיפה וסחטה תיקו אפס ואצלה בבית עוד תיקו (1:1). גם בעונת 94/95 ה"כחולים" נלחמו על חייהם ומצאו תנחומים ב"חיקה" של האחות הבכירה. פ"ת ניצחה 0:1 בחיפה ובביתה הסתפקה ב- 1:1. בדרך כלל, חיפה אינה מפריעה לה באיסוף נקודות, כשזו לחוצה עם הגב לקיר. הפעם התמונה שונה, גם בגלל שחיפה לא רוצה לציין ברזומה שלה הפסד שלישי רצוף נוסף ( אחרי הפתיחה הנוראית) וגם בגלל האמונה שעדיין לא אבדה התקווה להגיע לאירופה דרך הליגה.
בשעה שראשי חיפה, יחד עם המאמן החדש אלישע לוי " שוברים את הראש" איך תיראה הקבוצה בעונה הבאה, ולמרות שכולם חושבים ש 'רעידת אדמה' תהיה בדיחה ליד מה שיקרה בין כתלי המועדון החיפני, יכולים אלון חרזי וניר דוידוביץ לספר להם שעתיד בונים מהווה. ואם בעונת 98/99 חיפה ראתה את מכבי פתח תקווה נאבקת בתחתית הליגה, יחד עם בני יהודה, אשדוד ומכבי הרצליה ( ה'דמויות' לא השתנו) ותקעה לה פעמיים 0:4 בצמד המשחקים ביניהם, סימן שכלום לא אבוד.
ואם הזכרתי את מפגשי העבר, הנה שתי אנקדוטות לא חיוביות. ב- 1963 נערך משחק קצוות בין חיפה למכבי פ"ת שנזקקה לנקודות. אז "אחיות" היו אחיות בדם. זה לא בדיוק מצא חן בעיניו של מאמן חיפה, אוטו שלפנברג שניצב על הקו במשחק הליגה ביניהן, לא אהב את ה"ידידות" ששחקני שתי הקבוצות הפגינו זה כלפי זה ובסיום המשחק (1:1) זרק את המפתחות והלך הביתה. ומקרה שני, כתם בתולדות משחקי הכדורגל של שנות החמישים. מכבי חיפה נזקקה לנקודות הצלה כדי להישאר בליגה, ניצחה במפתיע את מכבי פ"ת העדיפה 2:3 וכלום לא קרה. בסיום העונה, שלושה חודשים אחרי המשחק, נזכרו עסקנים מטעם בית"ר תל אביב, היורדת שנקבעה, שממשחק הניצחון החיפני נדף ריח רע. בחיפה לא הבינו מאיפה נפלה עליהם הבשורה המרה, אבל בהתאחדות לכדורגל קבעו: חבר'ה, משחק חוזר מול מכבי פ"ת !!
...אבל היו תנאים מיוחדים למשחק הזה. את הביתיות שללו מחיפה ואת המשחק העבירו ל...כפר סבא. מדוע ? עד היום אי אפשר להשיג תשובה טובה. מצחיקה כן, אמיתית לא. והיו גם כאלה שהאמינו שחיפה תפסיד את המשחק. אלה היו שחקני בית"ר תל אביב ואוהדיהם, שהרעישו עולמות ובפעם היחידה ששמחו זה היה כאשר פ"ת השוותה ל- 1:1. הסיום היה של חיפה עם 1:4 גדול מצמדי שערים של ג'וני הרדי וישעיהו הלד. תוצאה ידועה מראש אך העיקר לנדנד עוד קצת. חיפה נשארה בליגה "על באמת". זה יהיה המשחק ה- 102 בין שני המועדונים ( כולל הליגה השנייה) כשחיפה ניצחה ב- 42 מהם, הפסידה ב- 28 וסיימה 31 בתיקו. מי שמאד אוהב לכבוש מול מכבי פ"ת הוא יניב קטן ( 6 שערים) ומנגד, גם למגן האורח איסמעיל עמר יבול לא רע (3).
שתי הקבוצות סבלו העונה ממכירת הסקוררים שלהם לאירופה, רוברטו קולאוטי למינשנגלדבאך ועומר גולן ללוקרן. מכאן שרק "התפרצות" בלתי צפויה תוליד מטח שערים. שחקני אם המושבות לא כבשו מאז נפתח הסיבוב השלישי, חיפה הסתפקה בשער למשחק. 0:1 לחיפה נראה סביר, שערים נוספים יתקבלו בברכה. העיקר לא הפסד מספר אחת עשרה, דבר כזה טרם קרה לרוני לוי בחמש העונות שהוא כאן.