יותר אין מאבקי יוקרה, מאבקי נקמה, ניסיון להתברג לפני- כעת המאבק בין מכבי חיפה למכבי תל אביב מתמקד בזירה אחת בלבד: שלוש נקודות ליגה יקרות. בעוד שבתל אביב מעודדים משני הניצחונות הרצופים, בעיר הכרמל ה"ירוקים" ימשיכו ללקט נקודות במטרה מוצהרת, להגיע לפחות למקום השני. נכון לרגע זה, ארבע קבוצות צברו 24 נקודות, חיפה, מכבי פתח תקווה, קריית שמונה וסכנין, אבל לכולם ברור שמדובר בעניין של זמן עד שהחבילה הזאת תתפרק.
השנה, בניגוד לשנים קודמות, כל משחק של מכבי חיפה, בבית או בחוץ, הופך לקשה , לאו דווקא בגלל התנגדות היריב. החוד החיפני עדיין לא מסוגל ל"שפד" את הגנת היריבות ולמוטטן כבעבר. בשבוע שעבר, מול מכבי פתח תקווה ניתן היה להבחין מדוע חיפה ניצבת כרגע רק עם 18 שערי זכות- והיא, בעלת ההתקפה הפוריה ביותר בעשרים השנים האחרונות (בסיכום כללי) זוכרת רק את עונת 96/97 (עם רוני לוי כשחקן) כשחונה יותר אחרי מספר דומה של מחזורים- 14 שערים.
עדיין בלי פאנטני וכעת גם בלי פיטר מסיללה, שניהם שוהים עם נבחרת דרום- אפריקה המתכוננת לאליפות היבשת, חיפה תארח את מכבי תל אביב המגיעה, כך לפי שחקניה שדיברו השבוע גבוהה- גבוהה ב"מצב רוח מעולה". חיפה אוהבת קבוצות המגיעות עם רוח קרב "על הנייר"- כך היא מייצרת כדורגל משובח יותר והתוצאות בהתאם. בד בבד, רוני לוי ודאי ישנן לחניכיו שמכבי תל אביב היא קבוצה מסוכנת, על אחת כמה וכמה כשהמשחק ייערך בקריית אליעזר. מוזר, לחיפה יתרון ביתי ב...בלומפילד וה"צהובים" אוהבים לשחק על משטח הדשא בחיפה, לפחות במילניום החדש.
מיותר, אפילו לא רצוי להזכיר את כל התבוסות התל- אביביות בחיפה. הן יפות ומונחות אחר כבוד בגנזך המפגשים בין שתי הקבוצות. ביום ראשון לא יהיה זכר לעשירייה, לשישיה, לחמישיות ולרביעיות. כמעט איש מהשחקנים ההם כבר לא נותר בקבוצה, על אחת כמה וכמה כאשר בחיפה מתבצע ניתוח חד בתנאי שדה. תל אביב כבר לא ניצחה בחיפה ארבעה משחקים ברציפות (שלושה הפסדים ותיקו), אך היא לא תשכח שבזכות ניצחון אחד (0:1) בשלהי 2003 התברגה למקום השני שהקנה לה הופעה בבית האלופות. בכלל, ב- 11 המשחקים בשנות האלפיים המאזן בקריית אליעזר כמעט מורה על שוויון- 4:5 לחיפה. מלמד שהולך להיות קשה, ולא חשוב אם האורחים מפגרים בעשר נקודות ונופלים לפחות בדרגה ממארחיהם. מי שמנצח ארבע פעמים את מכבי חיפה במבצרה, בתקופה של שבע שנים, ראוי להערכה ולתשומת לב מיוחדת.
במישור המקצועי, חיפה עולה על תל- אביב בכל פרמטר. החל מעמדת השוער ועד אחרון שחקני החוד, עומדים לרשותה שחקנים עדיפים. וגם על ספסל המחליפים אין לה קוטלי קנים. כצפוי בשבוע שעבר מול מכבי פתח תקווה, תוצאת המשחק אינה שייכת כלל להבדלים שהתגלו בין שתי הקבוצות. חיפה תקפה והחטיאה, או שהשוער אוהד כהן הציל, ומאידך הספיק שער מקרי של סולי צמח כדי שחיפה "תיכנס ללחץ" ותרדוף כדי להשוות. היתה לה גם הזדמנות גדולה לנצח, ארבייטמן לא כבש ושתי נקודות יקרות ברחו להן.
המפגש בין שתי היריבות שהחל עם קום המדינה, יהיה ה- 120 ביניהן, כולם בליגת העל. הירוקים נמצאים עדיין במינוס, זכר לתבוסות הקשות שספגו בשנות החמישים, כאשר עלו מהליגה השניה. שם למעשה נבטו ניצני המשחקים הטעונים, כי בחיפה "כעסו" ששחקני מכבי ת"א השקיעו מולם את הכל ולעתים דרסו אותם. חיפה התאוששה בשנות השישים, נדנדת הניצחונות שבה לכרך הגדול בשנות השבעים, בשנות השמונים חיפה שלטה, בתשעים תל אביב ובשנות האלפיים ההגמוניה שבה לחיפה ( עם חמש אליפויות לעומת אחת של ת"א), על אף שהמשחק המפורסם בו ת"א ניצחה בקריית אליעזר 2:3 ולא נתנה לה לברוח (2002), וגם הוא התקיים בחיפה, הביא להעברת התואר לשנה אחת לקרית- שלום.
כאמור, חיפה תשלוט גם במשחק הזה והשאלה העיקרית, האם תצליח לפצח את המשחק ההגנתי של אורחתה. בניגוד לרוני לוי, ומאמני חיפה בכלל, המארחים באים לנצח בכל משחק. אם זה קרה בגביע אירופה, אין ספק שבמשחקי הליגה בארץ, מטרה זו מקדשת את האמצעים. לפחות שחקן אחד שלא שיחק בפתח תקווה, אלירן דנין, ישולב במערך ההגנה. על רוני לוי להחליט לגבי חרזי או משומר ששב מפציעה ועל חשבון מי יחזור ג'ובני רוסו. אם חיפה תשכיל כבוש ראשונה, היא תנצח. קשה מאוד לכבוש השנה מול דוידוביץ ושות'. רק מכבי נתניה הצליחה לכבוש צמד לרשת חיפה וחמש קבוצות בלבד, סכנין (2), מכבי פ"ת (2), מכבי נתניה (2), אשדוד וכפר סבא מתוך התריסר בליגה, הריחו מהו שער מול חיפה. כאמור, חיפה תרצה לנצח בפעם ה- 38, תל אביב כבר ניצחה 47 פעמים, הכי הרבה מול הירוק, ו- 35 משחקים הסתיימו בתיקו. הקבוצה של ניר לוין כבשה את מספר השערים הגדול ביותר (167) שקבוצה ישראלית הבקיעה מול מכבי חיפה שהשיבה ב- 158 מטחים. האם הפער יצטמצם ? הכל תלוי בחיפה ולא במצב הרוח של תל אביב.
