מעט הזוי כשמדובר בקבוצה שהמקום הראשון היה בעברה הקרוב חלק מהוויתה, ערב משחקה הביתי של מכבי חיפה מול הפועל תל- אביב (שבת, 19.30) תנסה המארחת לעשות את מה שלא עשתה כמעט שנה- להגיע למקום הרביעי בטבלה. בפעם האחרונה שה"ירוקים" חשו אוויר צח, זה קרה ב- 20 בדצמבר 2006 כשהתמקמו לשבוע אחד במקום השני. הם הגיעו אליו בזכות ניצחון על בני- יהודה 0:2 וכעבור שבוע באה ... הפועל תל- אביב והורידה אותם מטה- מטה, ומאז ועד היום רף המקום הרביעי נחשק ובלתי מושג.
פגרת הנבחרת קטעה במשהו את התלהבות החיפנים להתקדם אינסטנט במעלה הטבלה. הניצחון האחרון על בני- יהודה 0:3 ממתין להמשך, והפועל תל- אביב מגיעה אחרי ניצחון יוקרתי מול היריבה העירונית, מכבי (0:1) בקרב תחתית לכל דבר. לחיפה אין זמן ובודאי לא מאגר נקודות מספיק כדי להתחשב באורחת שלא מאוהבת במיוחד בקריית אליעזר. בעשר השנים האחרונות הצליחה לנצח כאן רק פעם אחת, לפני שנתיים (0:1) משער בדקה האחרונה. מאמן חיפה, רוני לוי דווקא 'אוהב' לשחק מול הפועל תל- אביב בחיפה. למעט אותו הפסד, בשאר ששת המפגשים בעידן חיפה שלו, קבוצתו ניצחה בכולם. ולא סתם ניצחה כבעבר, עם 0:1 דרדל'ה (שלוש פעמים), אלא פעמיים 2:3 ואשתקד 0:4. לוי, המנצח העונה על "ניתוח שדה" אינטנסיבי בזמן אמת, הצליח בחודשים האחרונים לספוג את כל הביקורות הקטלניות והתרכז במשימה המסובכת: לחבר בין השחקנים החדשים שהגיעו, נכנסו להרכב ואלה שיגיעו ויהוו את התוספת שבתופסת.
מעבר לשאיפה לנצח ולהתקדם, לחיפה יש משימה לא פחות חשובה: לברוח מ"תעודת שליש" גרועה, החלשה ביותר כאשר רוני לוי מאמן אותה. נכון לעכשיו, השליש השני בעונה שעברה (2006/07) הוא הכי גרוע בחמש השנים האחרונות. חיפה צברה באחד עשר משחקיה 15 נקודות בלבד, כבשה 10 שערים בסך הכל וספגה 14. ולא שהסיבוב הראשון היה מוצלח בהרבה- 17 נקודות כשגם השלישי אינו מזהיר- 19 נקודות. עד היום, צבירת הנקודות המועטה היתה שייכת לכל הסיבובים האחרונים ומאזן הנקודות נע בין 16-19 לשליש. תמיד חיפה פתחה חזק ( מותר להתענג על פתיחת 2005/2006 כשחיפה צברה את המכסימום- 33 מתוך 33 נקודות ).
גם הפעם הפועל תל- אביב לא תשנה ממנהגה ותגיע כדי לנסות ל'גנוב' שער ולברוח במהירות. כזה הוא מנהגה באחת עשרה השנים האחרונות. בפעם האחרונה שהפועל תל- אביב כבשה יותר משער אחד בקריית- אליעזר, זה קרה ב- 1996 וחיפה ניצחה 3:4. מאז רק משחקי טאקטיקה שלא כל כך הועילו, כי בדרך כלל נמצאה הרגל או הראש הגואלים שמוטטו את התיאוריה שההגנה הכי טובה היא ההגנה. מבט קצר לעבר כובשי השערים במשחקים מול הפועל תל- אביב, בית וחוץ, מלמד שבניגוד ל"שייע" פייגנבוים שכבש 13 שערים מול חיפה בכל הזמנים, לשחקני חיפה יש בעיה עם ההגנות של הפועל לדורותיהם. אחרת אין להסביר שהכובשים הכי גדולים מולם מקרב שחקני חיפה, שלמה לוי וג'וני הרדי (בשנות החמישים) וסרגיי קנדאורוב, הבקיעו 6 שערים כל אחד לרשת האדומה.
למאמן רוני לוי לא יהיו יותר מדי כאבי ראש באיוש ההרכב הפותח. כולם בריאים ובמצב רוח טוב. בעיקר הבלם דקל קינן שתפס מקום קבוע בהרכב הנבחרת הלאומית ושיחק את מלוא 180 הדקות בניצחונות על רוסיה ומקדוניה. גם השער שכבש, הראשון במדי מכבי חיפה בליגה, מול בני- יהודה, מסכם עבור קינן חודש מצוין. גם עומרי אפק כבר חש בירוק כדג במים. לא לקח לו יותר מדי זמן כדי להתאקלם. בעבר, מפגשים מהסוג הזה, כאשר שחקן פוגש באקסית שלו, היה סוחט התלהבות ומאמרים חוצבי ניירות- הפעם הכל מינורי ובלי דיבורים על "נקמות" ו"לא ישנתי כל הלילה". אפק יישן מצוין ( מלך השערים של חיפה או לא ?) וכך גם שאר שחקני הקבוצה. בסך הכל, עד היום חיפה והפועל תל- אביב שיחקו ביניהן ב- 109 משחקים ול"ירוקים- שחורים" יתרון ברור. 46 ניצחונות, 32 הפסדים, 31 תוצאות תיקו והפרש שערים מעניין 129-141 שאינו מבטא את יחסי הכוחות האמיתיים. הרבה בגלל הניסיונות ה"אדומים" לשחק על תוצאה מבלי להתחשב ברוכשי הכרטיסים. הפעם, שתי הקבוצות מחפשות נקודות כאוויר לנשימה.
