ברגע שיציעי קריית- אליעזר מתמלאים בלמעלה מארבעה- עשר אלף צופים ללא "פרובוקציות" מיוחדות, אות וסימן הוא שביום ראשון כולנו הולכים לצפות במשחק כדורגל נטו. אמנם, בית"ר ירושלים מוליכה בפער עצום ממכבי חיפה, עשר נקודות, אבל איש משחקניה לא משלה את עצמו שמכבי חיפה, למרות עידן חילופי המשמרות תניף דגל לבן בפני מי שמתיימרת ליטול ממנה את כתר "מלכת המילניום החדש". כי לא בכל מדינה קבוצה אחת זוכה בחמש אליפויות במהלך שש שנים, ועם קצת מזל ( תשאלו את יצחק שום, מאמן בית"ר) היתה שוברת את שיאה של הפועל פתח תקווה המיתולוגית- חמש אליפויות רצופות.
השתנו סדרי עולם בכדורגל שלנו
לא במקרה הכבוד ההדדי בין שני המועדונים, עם מספר הצופים הכי גדול בישראל ( חיפה לוקחת ב"פור" גדול לפי כל הסקרים) מונח על כר הדשא, לא פחות מהיוקרה והנקודות. מכבי חיפה ובית"ר ירושלים הצליחו ב- 24 השנים החולפות לשנות את סדרי הכדורגל הישראלי מיסודו. חסל סדר פריפריות- יחי האימפריות החדשות. לא עוד עידן של זכיות סנסציוניות באליפות נוסח הפועל באר- שבע והכח רמת- גן (פעמיים) אלא תהליך מתמשך המסתכם בעשר אליפויות של חיפה מול חמש לבית"ר ירושלים. ה"גדולות" בדימוס, מכבי תל- אביב (4) והפועל תל- אביב (3) יכולות להתנחם רק במונח מהמשחקים ביניהן, ה"דרבי התל- אביבי הגדול" ששבק אף הוא חיים.
את כל המהפכה הזאת ביצעו השתיים ב- 1984 בעימות חזיתי ביניהן. בית"ר נחשבת מאז כיקירת חיפה, בזכות אובדן יתרון עצום בן שלוש עשרה נקודות וגם חוסר אונים חיפני שהתבטא בצבירה לא סיטונית של נקודות, לא מנע העברת הכתר לחיפה. מאז, ההגמוניה עברה צפונה ודרומה עם הפסקות חנייה מתונות בכרך הגדול. למעט המקום הראשון שבו מחזיקה בית"ר כיום, בזכות היותה הקבוצה הטובה בליגה, בכל שאר הפרמטרים, חיפה נהנית מעדיפות ענקית מאז המפץ הגדול ב- 1984. מלבד עשר האליפויות של ה"ירוקים" לעומת מחצית הכמות לצהובים- שחורים, חיפה הפכה לשגרירה של ישראל בזירה הבינלאומית. לא רק במספר ההופעות (64 מול 28) כמו באיכות המופעים- בית האלופות, רבע גמר גביע אירופה, פעמיים שמינית גמר גביע אירופה השזורים בים הישגים גדולים וניצחונות מפוארים.
באותן 24 שנים, חיפה לא נשרה לליגה השניה, בית"ר נפלה בעונת 90/91 כשחיפה זכתה ב"דאבל", שבה לליגה הראשונה כעבור שנה ( עם גיורא אנטמן בשער, מאמן השוערים של מכבי בהווה) ומיד זכתה באליפות השניה שלה. אם לא לוקחים בחשבון את העונה בה הירושלמים "בילו" בארצית, חיפה ניצחה בתקופה החדשה ב- 417 משחקים מול 349 של בית"ר. האחרונה צברה רק 1239 נקודות מול 1440 של חיפה שגם הבקיעה 1378 שערים מול 1171 של בית"ר. בטור ההפסדים, לחיפה 140 הפסדים- לירושלים 213 ואסור לשכוח: השנה טרם נוצחה וסביר להניח שתרצה לשחזר את " מבצע חיפה" מעונת 93/94 שלא הפסידה לאורך כל 39 המחזורים. השנה ישנם רק 33 אבל בית"ר תהיה מוכנה לחתום גם על כך ולהצטרף למכבי חיפה ולמכבי תל אביב בתחילת שנות החמישים.
בית"ר מוליכה בטבלה- חיפה בהצלחות בארץ ובאירופה
מאז 1984 ומדובר כאמור בשנה בה החלה הפריצה הגדולה של השתיים, חיפה סיימה רק פעם אחת במקום התשיעי (עם שלמה שרף) ובשאר 23 העונות, לא פחות מהמקום החמישי. בשום עונה לא נוצר מצב שהחיפנים סיימו עם הפרש שערים שלילי- בית"ר נקלעה לתרחיש הזה ארבע פעמים. פרק בפני עצמו, יחסי הכוחות בין שני המועדונים. למעט עונות 1983-1985 אף אחת מהקבוצות לא איימה על השניה, בעת שאלה דהרו לאליפויות. היום ירושלים מגיעה עם יתרון בן עשר נקודות והפער הגדול ביותר בינה לחיפה עמד על 27 נקודות - בעונת 86/87 כשבית"ר זכתה בתואר הראשון וחיפה התמקמה במקום התשיעי. בעונת 92/93 כשהירושלמים זכו בפעם השניה באליפות וחיפה נותרה חמישית נוצר הבדל של 24 נקודות. מול אלה, מחזיקה חיפה בפער בן 43 נקודות מבית"ר ( ראשונה מול לפני אחרונה) ב"דאבל" של חיפה ( ירושלים מעולם לא זכתה בתואר כפול). והיה לה גם הפרש של 40 נקודות כחיפה עם מאמן צ'לסי הנוכחי, אברהם גרנט (01/02) דרסה את הליגה וירושלים סיימה עשירית.
למעט שתי העונות בהן חיפה הוכתרה פעמיים ברציפות, בכל שמונה האליפויות האחרות בית"ר לא היתה בסביבתה ולהפך. בעידן רוני לוי חיפה סיימה בעונתו הראשונה ביתרון בן 24 נקודות ( מקום תשיעי), בעונה השנייה (04/05) ב" פור" של 27 נקודות ולפני שנתיים 17 הפרש מבית"ר השלישית. אשתקד, בית"ר של יוסי מזרחי הוכתרה עם 16 נקודות יותר מחיפה שבמקום החמישי, לפני שמונה שנים (17), שנה קודם לכן (21). מכאן גם הכבוד ההדדי בין מחנות האוהדים והשחקנים. אין זה סוד שכאשר אין למי מהן מעורבות ישירה, כל מי שסובב אותן מעדיף שה'ידידה' תיקח. זהות משונה שצמחה מתוך תיסכול בן עשרות שנים כשרק פירורי גביע נזרקו לפריפריה.
גם מאזן התארים של רוני לוי ויצחק שום אינו שווה כוחות. ללוי שלוש אליפויות עם חיפה- שום עדיין נטול תארים. משחק אחד מול בית"ר ירושלים ודאי יזכור, אולי בעטיו נגזלה מקבוצתו, אותה הוליך לצ'מפיונס- ליג, האליפות האחת עשרה שלה- הראשונה שלו. 1 בפברואר בחיפה, בית"ר מתכנסת לבונקר ומי שמציל אותה מתבוסה אינו רק שוערה, איציק קורנפיין. אלון חרזי מוסר לאחור, רגלו של דודו אוואט 'תפסה אוויר' ומהשער העצמי הזה הליגה הסתבכה ושום נותר עם גביע הטוטו... פרט פיקנטי נוסף: אלון חרזי, אחד מהקפטנים של חיפה, זכה עם שני המועדונים באליפויות ובעונה החולפת הצטרפו אליו גם אריק בנאדו, עידן טל ומיכאל זנדברג. כל הארבעה זכו קודם עם חיפה באליפות והעבירו את ההשראה למועדון הבית"רי. יוצא דופן הוא אבי גולדר, לשעבר בית"רי שזכה עם ירושלים באליפות הראשונה שלה ועלה צפונה (88/89) כדי לחוש גם תואר ירוק. מאזן ההצלחות של בית"ר בקריית אליעזר- מעולה, לתשומת ליבם של החיפנים הזוכרים עדיין את התבוסה הביתית בעונה שעברה (3:0). בסך הכל, חיפה ביקרה אצל מכבי 35 פעמים וניצחה 9 מהמשחקים מול 15 של חיפה. בהחלט הרגשה ביתית ויחד עם המקום הראשון והרצון להישאר בלתי מנוצחת גם אחרי המחזור השמיני- בהחלט אתגר של ממש לרוני לוי וחבורתו. ושום מילה על טקטיקה ומערכי משחק. יותר מדי שחקנים מצטיינים נמצאים משני עברי המתרס כדי שיקלקלו את החוויה, לעצמם ולמאות האלפים שיצפו במשחק. תבלו !!
