בקצב שמכבי הרצליה כובשת רביעיות נגד מכבי חיפה בקריית אליעזר, לא מן הנמנע שבקרוב תדרוש להפוך את המבצר החיפני לשעבר, לאכסניה הקבועה שלה. אם בעונה שעברה, כשהדהימה בניצחוןליגה 0:4 שהיה הראשון שלה בחיפה, כולם פערו פה ועיניים, היום בניצחון בגביע הטוטו 2:4 שגם הוא היה היסטורי, כי מעולם חיפה לא הפסידה לבני השרון במסגרת זו, הכאב החיפני היה קהה יותר למרות האכזבה הקשה, עוד אכזבה מהיכולת הלא משכנעת.
במשחקים מהסוג הזה, כאשר היריב מריץ הרכב טלאים המורכב רובו ככולו על שחקנים צעירים ובלתי מנוסים ומולו "תותחים"- סביר לחכות שהתוצאה תהיה 'מקובלת' ולפי ה'פרוטוקול'. אלא שהביטחון שחיפה אמורה הייתה לקחת מההתמודדות הזאת לקראת המשך הליגה, הפך לעוד ניסיון שלא הצליח. ולא רק בגלל ההפסד הרביעי בבית ( גלוריה ביסטריצה, סכנין, מכבי פ"ת והרצליה ואולי גם קריית שמונה במשחק אימון) כמו בגלל אי יכולתם של השחקנים לחזור ליכולתם האמיתית.
היום הצטרפה גם ההגנה לנקודות התורפה וספגה ארבעה שערים בקלות שגם ההרצליינים הופתעו ממנה. המון פרצות נבקעו בה כאשר המגנים משומר וקייסי מחד, אלון חרזי וקרוסה מאידך ואפילו השוער דוידוביץ חילקו מתנות ברוחב לב לחלוצי וקשרי האורחים. רוני לוי, המחפש פתרונות בכל מקום אפשרי, רשאי לפחות להסתכל על חצי הכוס המלאה בדמותם של שני שחקנים שערכו הופעות בכורה רשמיות.
אלפיים הצופים שהפסיקו את מלאכת בניית הסוכה והתקבצו ובאו לאצטדיון היו סקרנים לראות אם אדוארדו רנאטו ופאנטני טמבינקוסי "שווים". לא רק שווים, הם היו קרן האור היחידה במשחק החיפני האפרורי. רנאטו, שמאז בואו לארץ מתרכזים "מומחים" בניתוח הבאתו, הוכיח שעם עוד כושר גופני וכושר משחק, יהיה עבור מה להגיע למשחקי חיפה בין אם תרוץ לאליפות או תהיה צמודה לצמרת. שחקן- שחקן. עם טאץ' מדהים בכדור, עם מסירות פז לחבריו ועם שדה ראייה רחב, רחב מאוד. כמו בדקה ה- 59 כשקיבל כדור במרכז המגרש, ריתק אליו את הגנת הרצליה ולפתע הפך את מעוף הכדור לאגף הנגדי, שם ניצב פאנטני חופשי. שער לא קיבלנו- מחיאות כפיים סוחפות היו.
לא במקרה הבחור מקורזל השיער נמנה על נבחרתה הצעירה של ברזיל. אם יהיה בריא לחלוטין ומלאי האוויר בריאותיו יספיק לעוד עשרים דקות, נכונו לנו קטעי כדורגל משובחים בעתיד הקרוב. נשמע הזוי במצבה הנוכחי של חיפה אבל יהיה לו מה לומר. בגללו השתפר משחקה ההתקפי של חיפה ששיווע ל"מהנדס" בדמותו. לא נלקחה בחשבון חולשת ההגנה והסיוע לה. השני ששיחק תשעים דקות מלאות, כמעט יממה אחרי שנחת מטיסה מתישה מדרום- אפריקה, פאנטני, אמנם לא כבש אך ניכר שמדובר בחלוץ חזק, מאיים המסוגל להבקיע כל הגנה. ההגנה הצעירה של הרצליה אינה מדד מדויק, אבל רואים שהבחור אוהב לעבוד. אם יוחתם, אין ספק שהוא ורנאטו יחזירו את הברק שאבד לירוקים.
מעבר לצמד הזרים הזה, השאר התאמצו לנצח. פה ושם היו לבירם כיאל מבצעים מצויינים ומאידך היו מקרים שאהבתו לכדור הייתה בעוכריו. לזכותו ייאמר שהשתדל מאוד, עד כדי כך שספג צהוב והוחלף (69) מחשש שהשופט לירן ליאני (שלף שבעה צהובים !!) יניף גם כרטיס בצבע אחר. האורחים כללו בהרכבם שחקנים ששמם בקושי מוכר. שחקן כמו שי ביטון, כובש צמד שערים, סיכן מאוד את שער חיפה. חניכיו של פרדי דוד סגרו היטב בהגנה, נהנו מעירנותו של שוערם, איתמר ניצן, ויצאו להתקפות מתפרצות מסוכנות, ומול הגנתה החדירה של המארחת, לא קשה היה במיוחד לכבוש.
עוד בטרם התיישבו אחרוני הצופים על כסאותיהם, שכן כדור ראשון ברשתו של דוידוביץ. כשמחוגי השעון הגיעו לספרה 46 שניות, שיגר שי ביטון כדור מדהים ממרחק 40 מ' שמצא את השוער הבינלאומי הרחק משערו ואת הכדור עמוק ברשתו- 0:1 להרצליה. חסל סדר קבוצות שלא ספגו בגביע הטוטו. רק חמש דקות נותרו להרצליינים להתענג על השער המוזר- מדהים. רנאטו שלח ימינה את משומר שהגביה, הכדור ניתז מההגנה, עשה קשת ועל כדור הגובה השתלט רנאטו ונגח משלושה מטרים לרשת- שער ראשון בארץ הקודש ותקווה להמשך מוצלח יותר.
היחיד שלא התלהב (דקה 8) מפאנטני היה השופט ליאני. הדרום- אפריקני סבסב שלושה ממגני הרצליה, חלף על פניהם בדרך לרחבה והוכשל- ליאני שלף לו צהוב תמוה. בדקה ה- 26 הגנת חיפה שילמה ברבית על חולשתה. חרזי החזיר בראשו לדייגו קארוסה (חלש) שהרחיק קצר ורע, קייסי לא הצליח להרחיק יותר טוב, חלוץ הרצליה עט על המציאה ומסר ימינה ושם ניצב שי ביטון, חופשי ומאושר, ספק בעמדת נבדל ובעט לרשת- 1:2 לאורחים. קייסי ניסה להגביה, פעמיים הצליח אלא שמליקסון ופאנטני לא כבשו, על עוללות רנאטו בדקה ה- 59 סופר אך את מה שהציל איתמר ניצן או החטיא אושרי גיטה קשה לתפוס: מליקסון חתך מימין, מסר לפאנטני שראה את גיטה ממוקם ליד השער, מסר לו וגיטה בעט היטב וניצן, משום מקום זינק ולהפתעת כולם הדף לקרן והציל שער מארץ השערים. צל"ש לבחור הצעיר.
חלומה של חיפה להשוות נגוז בדקה ה- 78 כשסעיד מקאסי ניצל את החורים בהגנת חיפה ובלתי מכוסה ירה פנימה את ה- 1:3 ומהראן ראדי כמעט והבקיע את הרביעי בבעיטה עזה. קולות של רצון למנוע הפסד נשמעו ונראו (84) כשאייל משומר, בבעיטה נפלאה שלח כדור שטוח לרשת הרצליה מטווח 18 מ' אך זכות הסיכום ניתנה למהראן ראדי, בועט בחסד של כדורים נייחים: הניח את הכדור מחוץ לרחבת חיפה, דוידוביץ סידר את החומה (88) וברור היה שאם ההרצלייני עוקף אותה- הכל אבוד. החומה נעקפה, הרשת התרוממה למרות זינוקו של דוידוביץ והרצליה אפילו לא עלזה למשמע שריקת הסיום. כוחו של הרגל לכבוש רביעייה שנייה בתוך פחות משנה.
במבט לאחור, כמעט כולם רשאים להיות מרוצים. הרצליה בגלל הניצחון, חיפה בגלל רנאטו ופאנטני, הקהל קיבל שישה שערים בעבור עשרים שקלים. במבט קדימה- חיפה מודאגת ולא בגלל מכבי תל- אביב. הרכב חיפה: ניר דוידוביץ, אייל משומר, דייגו קרוסה (דקל קינן/ 46), אלון חרזי, אדורם קייסי, בירם כיאל ( גוסטבו בוקולי/ 69), פאוליניו, אדוארדו רנאטו, מאור מליקסון ( תומר חמד/ 74), יניב קטן (אושרי גיטה/ 46), פאנטני טמבינקוסי. הרכב הרצליה: איתמר ניצן, חיים מלכה, ברק לביא, שי בנאי, עדי סופר, שלו מנשה, אבי ריקן, ג'וש קנט, שי ביטון, אלנתן סלמי, אסף קריספיס. שותפו: מיטיה מוריץ', דדי סוויסה, סעיד מקאסי, מהראן ראדי. שפט: לירן ליאני.
