... אם ההרכב הבכיר של מכבי חיפה היה מופיע, בכושרו נכון לעכשיו, האם היו מנצחים את גלוריה ביסטריצה ? ... אם חלק מההרכב הבכיר, לפחות בהגנה היה רק "עומד"- האם לניסיון הייתה השפעה על התוצאה הסופית ? ... אם לצעירים שרוני לוי היה יותר ניסיון/ מזל, הייתכן שהיו משאירים פתח הצלה למשחק הגומלין בשבוע הבא ברומניה ?
מאחר ולא ברור אם כל שאלות ה"אם" האלה ברות תשובה חיובית והגיונית, חיפה חייבת להמשיך ולשמור על אופטימיות זהירה. אמנם, הפסד ביתי משמעותי (2:0) מרחיק את אתלטיקו מדריד מקריית אליעזר, אפילו מאוד מרחיק ועלול למנוע חוויה ספרדית נוספת אבל המחצית השנייה צריכה לנטוע תקווה שלא הכל אבוד. כבר היו מקרים שדווקא במשחק השני, המפסידה ניצחה ועכשיו הכדור בידיו של רוני לוי שעשוי להתחבט אם לשלוח למערכה את חניכיו הלא מוכנים או להמשיך עם ההרכב הנוכחי, הצעיר מאוד ותהיה התוצאה אשר תהיה.
לא בכדי ניצבו מתי מעט חברי המשלחת הרומנית בסיום המשחק בתא הכבוד וצילמו זה את זה באצטדיון העתיק. כשיחזרו לביסטריצה יוכלו להתהדר בניצחון חוץ על מי שניצחה את מנצ'סטר יונייטד, אולימפיאקוס, פארמה, פרטיזן, אוקזר וצסק"א מוסקבה. עבורם, החולצות הירוקות לתוכם השתלשל גופם של צעירי חיפה ומושאליה, מספיקים והצדק עימם. כי חיפה, ללא הגברדיה המוכרת, עדיין הייתה צריכה להוציא תוצאה טובה יותר מהמפגש הביתי. מינימום תיקו או הפסד "אחר", שישאיר פתח של תקווה.
כדאי היה להגיע לחיפה, וכבוד ל- 3500 הצופים שלא נרתעו מהלחות הגבוהה, זו שתשתק את הרומנים במחצית השנייה. לא משחק גדול, יותר התבוננות מקרוב בחלק משחקני חיפה. לא בכדי אמר רוני לוי בסוף השבוע שמקומם של חלק מהשחקנים מובטח בסגל הקבוצה גם ללא המשחק הזה. ודאי התכוון בראש וראשונה לקשר בירם כיאל, שרק לפני שבועיים הוכתר כמצטיין במחלקת הנוער. הופעה רעננה ומלבבת של שחקן קישור אחורי שללא ספק ילבש בעתיד הקרוב את חולצת ההרכב הפותח. שליטה מצוינת בכדור, הטעיות גוף מרשימות, ספק כדורים בחסד, בועט חוצפן במובן החיובי ומעל לכל, כושר גופני פנטסטי שאיפשר לו לנוע במהלך כל המשחק מרחבה אחת לרעותה. גם הרומנים לא יאמינו ששחקן נבחרת הנוער הופיע בקושי שש פעמים בהרכב הבוגרים. רמה אחת מעל כולם.
במבט ראשון, אולי החלוץ הניגרי הצעיר, ירו בלו "אשם" בתוצאת המשחק הרעה. אלמלא שלוש הזדמנויות נפלאות שניתנו לו, אפשר וקבוצתו ה"זמנית" הייתה מכניעה פעמיים- שלוש את השוער הרומני אלבוט. בראייה כוללת, רישמו את השם. אשתקד סיים כמלך השערים של נצרת- עילית, בשנה הקרובה תפיק ממנו תועלת הפועל קריית שמונה, העולה הטרייה וכשהוא יגיע למכבי חיפה, והוא יגיע, שלוש ההזדמנויות הנדירות יהפכו לשערים. חלוץ מעולה, קבוצתי ו"מטרידן סדרתי". הרומנים סלו מתנועתו, כאמור לא מספיק ולא הכאיב.
מי שאמורים היו להביא למגרש את הערך המוסף היו השוער תום אל- מדון, הקשרים ליאור רפאלוב, עבאס סואן ואלן מסודי. ה"קפטן" אל- מדון שילם גם היום את מחסור הדקות במשחקים וחבריו המנוסים נמצאים רק בשלבי הפתיחה של העונה. ניסו ולא הצליחו, במיוחד רפאלוב שלא דייק במסירותיו. למסודי היו דקות טובות מאוד. הבעיה של חיפה, מעבר להחטאות הגדולות במחצית השנייה- חוסר הניסיון בהגנה. לשחקן רומני אחד בהגנה יש יותר הופעות מאשר למוחמד שחבארי, שי מימון, מור ממן ואיסלם כנעאן גם יחד. המחיר הגיע בדמות שני שערים, תוצאה של איטיות מחשבתית עליה מתגברים בשעות משחק. למימון, החלש מבין ארבעת שחקני הקו האחורי, דווקא יותר דקות משחק מאשר לשלושת חבריו שצברו הופעה אחת (שחבארי).
הרומנים רשאים לעלוז. לא הגיע להם לנצח בהפרש בן שני שערים, הם ניצלו עד תום את ההססנות החיפנית במחצית הראשונה, הרבו להגביה כדורים לרחבה והטעויות הצבריות הגיעו בזו אחר זו. חניכיו של אוביזיו סבאו התגלו כשחקנים בינוניים, מאוד ממושמעים שראו לנגד עיניהם רק את מבחן התוצאה. קיבלו ציון 100 ומבחינתם, קבוצה שמאז 1922 לא זכתה מעולם באליפות- עשו את שלהם בגדול.
המשחק לא התעלה לרמה גבוהה אך היו בו המון אירועים ליד שני השערים. בארבעים וחמש הדקות הראשונות, חיפה תקפה וגלוריה נשכה, אחר כך נותרה רק קבוצה אחת במגרש- המפסידה שלא השכילה להוסיף את שעריה ללוח התוצאות. בדקה ה- 13 שער ראשון מהתקפה ראשונה. המדן רוס הגביה וללאסלו ספסי נותר רק לבעוט מקרוב לרשת- 0:1 שהקפיץ את הרומנים לעננים. בטוח שה"מרגלים" בארץ דווחו להם שחיפה תופיע עם מחליפים אבל מה איכפת להם ? כובש השער כמעט והכפיל את התוצאה (18) כשברח מההגנה הצידה ושלח 'פגז' שנהדף לקרן. כל זה לפני מיני דרמה בדקה ה- 28. עבאס סואן בעט שטוח וחד לידי השוער מטווח 35 מ' ובהתקפה נגדית, שי מימון הגיח כמושיע. כדור הוגבה משמאל לימין, פעולה שהרומנים ביצעו לא מעטות כמוה, הרומני החזיר למרכז וחברו לא השתהה ובעט משלושה מטרים לעבר הרשת. מימון כרע והושיט רגל ארוכה שהצילה שער בטוח שהיה סותם את הגולל על סיכויי חיפה כבר בשלב מוקדם. אל- מדון הצליח להקדים ראש "ביסטריצי" לפני שזה נגח לרשת (34), כיאל שלח את מסודי להחטיא משמאל (38) ובדקה ה- 39 רגע של מחלוקת ללא מחלוקת: בעיטה לשער חיפה, הדיפה גרועה של אל- מדון, הכדור הגיע לרגלי שחקן אורח שבעט.
הכדור נראה עושה דרכו לרשת, הקוון לא סימן שהכדור עבר את קו השער והשופט האוקראיני (מצוין) הורה לחיפה להמשיך. והיא המשיכה עם מסירה של מסודי לירו בלו שהפציץ מימין ופתח במסכת ההחטאות. בדקה ה- 41 נותר סורל זהריה בודד מול אל- מדון, תוך ניצול חולשת ההגנה ושלח פנימה את השני- 0:2 שעלול היה להפוך כעבור ארבע דקות לתבוסה, אלמלא בעיטה לא מדוייקת. המחצית השנייה עמדה בסימן עליונות חיפנית ברורה. לרומנים נגמר מלאי האוויר וה"ירוקים" החלו להחטיא בסיטונות. בירם כיאל (48) שלח נפלא את ירו בלו לעימות מול השוער. אחד על אחד, בעיטה לפינה הנגדית והחוצה. אל- מדון נאלץ לשמור על עירנות כי נאלאטי ניסה להפתיעו מרחוק (52) ובדקה ה- 53 מסודי מנהל ויכוח עם השופט. זה בגלל שכבש מנבדל גבולי. הקונגולזי מאן להשלים. כיאל (56) השכיב שחקן ובעט היטב מעשרים מ' החוצה ובדקה ה- 59 נשלח ימינה, הגביה במדויק וחסר היה הראש שינגח פנימה ויעורר את התוצאה.
ירו בלו הכין לעצמו מצב נפלא ובעט בשמאלו מ- 16 מ' החוצה (66) ושתי דקות מאוחר יותר, מצב נדיר נוסף. כיאל המצוין הכניס את בלו לעמדה ממנה שואלים שוער לאיזו פינה הוא מבקש, הפעם השוער לא ענה- רק הדף בזינוק פנתרי כדור לקרן ממרחק אפסי. תם ונשלם החצי הראשון. חיפה יכולה רק להצטער שלא ניצלה טוב יותר את הביתיות ולשאול את עצמה: מדריד, היית או חלמתי חלום ? אם חיפה תעבור, בכל הרכב שלא יהיה, ייחשב כ"נס בדלונה" השני. הרכב חיפה: תום אל- מדון, מוחמד שחבארי, מור ממן, שי מימון (שלומי חנוכה/ 46), איסלם כנעאן, עבאס סואן( תומר חמד/ 66), בירם כיאל, ליאור רפאלוב, מאור בוזגלו ( אושרי גיטה/ 55), אלן מסודי, ירו בלו. הרכב ביסטריצה: אלבוט, רוס( פרנסיסקו/ 83), תומה, סוברה, קורויאן( קאזו/ 61), ספסי, טילינקה, זהריה, קוסטיה( בוז'שאן/ 76), אברוסן, נאלטי. שפט: אולג אואקנוב (אוקראינה)
