אם רוני לוי היה "חכם", היה מודיע בשלהי העונה שעברה על פרישתו משדה האימון ומשאיר לעצמו מקום של כבוד בספר גינס. איש לא היה מצליח לערער על ה"שיא" שמאמן נוער עולה לדרגת האימון הכי בכירה בישראל וכל המומחים, עם או בלי מרכאות, מתקשים לעכל שהוא מחזיק בשלוש אליפויות בתקופה של שלוש שנים. בשפת הכדורסל, שלוש משלוש מהשדה. הבעיה ה'קטנה': לרוני לוי מלאו השנה רק ארבעים אביבים ונותרו לו לפחות עוד שנות דור כדי להוסיף ולמלא את ארון הפרסים המגוון שלו. שתי אליפויות בבוגרים (אחת עם בני יהודה), שלוש אליפויות עם מכבי חיפה, שמינית גמר גביע אופ"א ואפילו "דאבל" עם קבוצת הנוער ממנה הוקפץ, במהלך מבריק של הנשיא יעקב שחר.
רוני, יכולת לצאת גדול עם מכסימום אליפויות וסיימת ודאי עם כעסים
" בתור הצעה מבדחת, אין ספק שיש בה ממש. לשמחתי, למרות שקלקלתי לעצמי, במרכאות, את הרקורד האישי, אני לוקח מהעונה הזאת דברים רבים שלמדתי. שלא תהיה אשלייה, בליגה נכשלנו בגדול, גם בגביע ואפילו בגביע הטוטו. יחד עם זאת, אין בי ולו שמץ של כעס כלפי מישהו וזה לא בגלל שמדובר בסוף העונה ואני מנסה לשמור על נינוחות. לא תשמע ממני תירוצים כי איכזבנו את כולם ובעיקר את עצמנו. קשה להסתכל על מה שהשגנו כאן ולהתלהב. הפעם הכישלון אינו יתום, הוא שייך לכולנו. אבל, ואף אחד לא יצליח לקחת מאיתנו את ההצלחה האדירה באירופה. כשאני מסתכל על המאבק הקשה בליגה, כשקבוצות מבקשות להשתתף במפעלים אירופיים, אני גאה במה שעשינו. זאת לא הצלחה של משחק- שניים בשלב מוקדם ויאללה, נוסעים הביתה. שיחקנו 12 משחקים נגד קבוצות מצוינות והפסדנו רק בשלושה. מי שראה את בלומפילד מלא בכל משחק ביתי מבין שהבאנו כבוד גדול למועדון ולישראל. למה לדבר הרבה ? אם ליברפול ואספניול הגיעו לשני משחקי הגמר לאלופות ואופ"א, זה אומר הכל ואני מזכיר את הניצחונות על צסק"א, אוקזר ופרטיזן והתיקו בליבורנו"
לפחות הייתם לוקחים מקום שני- שלישי או גביע בשביל הטעם הטוב
" כבר אמרתי שלא ישמעו ממני תירוצים. אני לא ממורמר, לא כועס ולא מבואס. שלא יצטייר ואפילו לאוהד אחד כאילו אני מסכן היושב כל היום וחושב ש'דופקים' אותו. אצלי רק העובדות מדברות ולא דיבורים בעלמא. אני פתוח לביקורת, בתנאי שהיא מבוססת ואין ביקורת יותר חדה מאשר יש לי. אני כבר לא מתכוון לתחילת העונה, כשנאלצנו בגלל המלחמה לחזור ממחנה אימונים באירופה למגרש אימונים ב...וולפסון של הפועל תל- אביב, הרחק מהבית. אריק בנאדו, עידן טל ומיכאל זנדברג עזבו ושאיש לא יעז אפילו להשלות את עצמו שיכולנו להשאיר אותם אצלנו. הם קיבלו הצעות טובות ומפתות. שלושתם, והדברים נאמרים לזכותם המלאה, מעבר להיבט המקצועי, קיימת גם הזווית החברתית. כל קבוצה שעוזבים אותה שלושה עמודי תווך הייתה נקלעת למצוקה כלשהית, למרות שגם איתם, בסוף העונה שעברה, הרגשתי שחסר לנו שחקן נוסף להשלים מערך יציב יותר. הדינמיקה הקבוצתית, ולא רק אצלנו, שכאשר שלישייה כזאת עוזבת, הקבוצה נפגעת. מבט מקצועי מהנעשה בקבוצות גדולות בעולם מגלה שמדובר בתהליך טבעי. חלק מהשחקנים עוזבים בגלל תנאים, חלק אחר מתחלף ואסור לשכוח שהשחקנים מתבגרים. גם אני רוצה לראות את מכבי חיפה מלפני ארבע- חמש שנים, אבל כולנו מזדקנים. אלון חרזי שנתן עונה טובה מאוד, כבר לא אותו אלון חרזי כמו גם קייסי. מי שמבין כדורגל, צריך להסתכל על פרק הזמן, במקרה של מכבי חיפה שש שנים, שבו ידענו גם להעמיד קבוצה טובה וגם לזכות בתארים. זה מה שעושים במנצ'סטר, ריאל, צ'לסי, ברצלונה, אינטר באיירן ואחרות. בונים צוות יציב ובדרך גורפים הצלחות. מכבי חיפה ? לקחה חמש אליפויות, השתתפה בצ'מפיון ליג ובשמינית גמר גביע אירופה. מבחינת הישגים, הצלחה ענקית. אני יכול להעיד מקרוב. הקבוצה של עונת 93/94 הייתה מוכשרת יותר מזו של היום. תראה איזה שחקנים היו שם: השוער רפי כהן, אלון חרזי, אלון חזן, רומן פץ, קנדאורוב, גלאם, ראובן עטר, ברקוביץ ואם תרצה, תוסיף גם אותי. מה לקחנו אז ? אליפות אחת ושני גביעים. זה הכל. מעט מדי עבור קבוצה מהטובות שראו בארץ. אני מקווה שאנחנו בסטטוס של בונים ולוקחים תארים".
לא שמעתי אותך מאשים את אירופה בחוסר ההצלחה בליגה
" היו חסרים לנו שחקנים שיעשו את ההבדל במעברים בין המשחקים הקשים באירופה לליגה. זאת עובדה. ויסלחו גם אלה שמתכננים את לוח המשחקים. לא התחשבו בנו בכלל. אם שיחקנו בגלזגו בשעה אחת עשרה בלילה ונשארו לנו בקושי יומיים כדי להתאושש וכבר נאלצנו לשחק ביום ראשון מול בית"ר ירושלים. ביום חמישי שיחקנו מול פרטיזן וביום ראשון נגד מכבי תל- אביב בבלומפילד. חזרנו מאספניול ביום שישי וביום ראשון המתינה לנו הפועל תל- אביב. השחקנים בקושי עמדו על הרגליים. ואני רוצה להזכיר שגם משחקי הבית מול ליברפול וליטקס היו בחוץ. הטיסות 'הרגו' אותנו. אם עיתונאים סיפרו לי שחזרו שפוכים מעייפות, והם רק צריכים לכתוב, מה יגידו השחקנים ? שלושת המקבצים האלה הפריעו לנו. בסוף העונה, שמעתי את המאמנים של הקבוצות ששיחקו בגביע שקשה להם עם שלושה משחקים בשבוע, והם דיברו על משחק אחד נוסף. לנו היו תריסר כאלה. אנחנו הקבוצה היחידה בארץ ששיחקה במשך שלושה חודשים, לא רצופים, שלושה משחקים בשבוע. זה לא משפיע ? ודאי שהשפיע עלינו. קשה היה לשחקנים לעשות את הסוויץ' המנטלי מההצלחה הגדולה באירופה לחוסר ההצלחה בארץ. לכן, ההישג באירופה מקבל משנה תוקף, כי לא גררנו את חוסר ההצלחה בליגה למשחקים הקשים. לא שכחתי שלעגו לנו לפני שיצאנו לליברפול. קונוסים קראו לנו ולבסוף קיבלנו גול בדקה האחרונה באנפילד וכמעט שבגללנו ליברפול היו רואים את הגמר מכורסת הטלוויזיה. פתח את העיתונים ותראה שאיש לא נתן לנו שום סיכוי, כי הפסדנו להכח ולהרצליה".
אולי בנית ספסל רעוע ולא היה לך את מי לזרוק למערכה
" דווקא היה לי ספסל טוב. תראה מה קרה. מאור מליקסון נפצע ונוטרל לחצי שנה, כך שאופציה אחת בחלק ההתקפי נעלמה. יניב קטן היה פצוע המון זמן. חוסר המזל פגע בו פעם אחר פעם, פעם לסת, עין, בקע ומה לא. אולארה, מלבד טראומת המלחמה, נפצע ולא שיחק זמן רב ויצא מהקצב. תוסיף את ההרחקות השונות והמשונות ואת הפציעות, ואני לא זוכר מכת פציעות כזאת, ותראה שאם מסתכלים נכון, כולם קיבלו הזדמנויות לשחק. אתה יכול לספור כמה פעמים הופעתי בהרכב זהה ( פעמיים בלבד- י.ה.). בשנה שעברה רצתי עם הרכב זהה מהמחזור הראשון עד החמישה עשר. זה לא רק היה הרכב מצוין, היו הבדלים בין אלה שפתחו לבין אלה שישבו על הספסל. לפני כל עונה ובטרם שזכינו באליפויות, שאלו אותי איך אצליח לשמור על התואר. דיברתי על רצינות והתמדה, ואני חייב לציין שגם השנה השחקנים היו רציניים והתמידו אלא שהפעם, אחרי כל ניצחון גדול הגיעה ירידת מתח. קורה שאחרי שלוש שנים לא מצליחים, אפילו נכשלים כפי שנכשלנו. ישנן שנים שהכל הולך הפוך, שריקה פה ושם מחסלת משחק, הכדור לא נכנס, הכדורים לא נכנסים וחוטפים שערים בלתי מחוייבי מציאות".
מתי התחלת להבין שהשנה האליפות תנדוד לעיר אחרת ?
" בשלב מוקדם מאוד ראיתי שדברים בקבוצה לא מסתדרים לי. לא הסתרתי אותם. הייתה לי תקווה אמיתית שנעשה רצף של ניצחונות כדי שנוכל להיצמד לצמרת הגבוהה. חשבתי שהם יגרמו לנו להתרומם מכל הבחינות. מה שגרם לי לחשוב חיובי היו ההצלחות באירופה. מצד אחד, יכולת קבוצתית וטאקטית ברמות הגבוהות והצלחה מדהימה באירופה ומצד שני, לא הצלחנו לנצח בשלושה משחקים רצופים. אתה זוכר תופעה כזאת ?"
כן, כשהתחלת לשחק בחיפה. יותר חמור שההתקפה הכי פוריה בליגה בשש השנים האחרונות, נעלמה
" למה דווקא ההתקפה? ההגנה לא נפגעה ? פעם היינו כובשים ומנצחים, הגענו ליותר הזדמנויות וכבשנו. זה נעלם חלקית, איבדנו את הדומיננטיות. חסרו לנו שחקנים שמארגנים ומרכיבים את משחק ההתקפה. היו משחקים רבים שהרכבתי 4-5 חלוצים ולא הגענו למצבי הבקעה רבים או בכלל לא, רק בגלל שלא היה מי שיארגן להם מצבים. כשאתה פותח עם קולאוטי, קטן, מסודי וארבייטמן, מישהו מאחור צריך לארגן. הנה במילאן, פירלו וסיידרוף הם קשרים אחורי, ולא תמיד הם נותנים את המסירה האחרונה מאחור, אבל באמצע המגרש הם מניעים את הכדור, משחררים את החלוצים מצבת השמירה וזה מה שחסר לנו השנה".
ראית בכלל התקדמות אצל חלק מהשחקנים? נראה שכולם הלכו לאחור
" ועוד איך התקדמו. בוא נעזוב לרגע את השחקנים המובילים. כולם עשו השנה עונה מצוינת באירופה. ההתחככות בשחקנים מעולים נתנו להם המון ניסיון וביטחון. בעיקר לשחקנים הצעירים, דקל קינן ששיחק עונה שלמה, אייל משומר, רפאלוב, ארבייטמן ומגרלשווילי. בשבילי צעיר זה אחד בן 21-22 כאשר גם שחקן שהגיע אלינו בגיל הזה והיום הוא בן 25-26 "מבושל" כראוי. עבורם, הזירה האירופית הייתה בית ספר מצוין, הם שיחקו המון וצברו ניסיון שיעזור להם ולנו".
עכשיו הקורבן התורן הוא דקל קינן. כולם מכסחים אותו ושכחו מה עשו לבנאדו בשנה שעברה
" אתה מבין ? לי אין את התענוג הזה של פליק- פלאק ולחשוב בדיעבד. אני זוכר את כל מה שכתבו על בנאדו. מי לא גירש אותו מחיפה? רק אנחנו במועדון הסתכלנו עליו מהזווית המקצועית והחברתית. בשלב מסוים נפגשתי איתו ובגרתי איתו בצורה יפה. רציתי שיישאר כי הוא שחקן ותיק ומנוסה, בפרט שגדל במועדון. שחקנים כאלה הם עבורי בעלי ערך עליון, גם אם לא תמיד הם בכושר שיא. אין ספק שהשנה שילמנו מחיר מסוים והשאלה אם ההגנה או ההתקפה לא היו במיטבם, מיותרת. אפילו אני איני יכול להצביע על משהו ספציפי שבגללו הגענו לאן שהגענו. אם ננתח את כל השחקנים ונחפש אשמים, נגיע לכולם. אין לי בכלל ספק שאם היינו קבוצה טובה יותר, כמו בשלוש השנים החולפות, כל שחקן ששיחק אצלנו היה ברמה אחת או שתיים ממה שהציג השנה. לכן, ההתרכזות בשחקנים בודדים אינה פותרת את התעלומה".
פטור בלא כלום לא הולך, בוקולי ודירסאו לא סיפקו את הרצוי
" אלה הדוגמאות הכי טובות למה שקרה לנו. שניהם, בעיקר גוסטבו, היו יוצאים מהכלל באירופה וכן, אני שוב עם אירופה ולא רק בגלל שהלחנו רק במסגרת הזאת. נטל גדול נפל עליהם, מתוקף התפקיד אותם הם מילאו. אם היו לי את השחקנים שיכלו להרים את הקבוצה ברגעים הקשים, באופן טבעי גם שניהם היו טובים יותר ומראים את מה שציפו מהם. מעבר לרמת המשחק האישית של שחקן זה או אחר, הדאיג אותי שבחלק מהמשחקים נראינו רע מאוד. לא חסרי אונים, לא מאמינים ביכולתנו, כמו בגביע ב'מכתש'. אני יכול להעריך מהם שחקנים מובילים, ועד היום ידעתי למצוא מחליפים מעולים. שוכחים שלקחתי את מכבי חיפה אחרי הצ'מפיונס- ליג כשעזבו אותה פראליה, ז'וטאוטאס ויעקובו. היו עוד, אבל לאבד שלישייה כזאת, לשום קבוצה ישראלית לא היה את הלוקסוס הזה והתוצאות מוכיחות שהתגברנו. ואיני משווה, כי כל תקופה עם הייחודיות שלה".
גם אלן מסודי לא זכה לכותרות מרנינות. תתן לו צ'אנס נוסף?
" אני לא מגלה את אמריקה כשאני מזכיר שלזרים, כמו לישראלים בחו"ל, קשה להתאקלם מיידית. מסודי אמנם זר ותיק ובא לקבוצה חדשה, ולא לסתם קבוצה אלא לאלופה וזה שונה. הוא היה צריך זמן להתחבר למועדון ולאווירה, ולנו לפעמים אין סבלנות אותה הוא או אחרים צריכים. כולם ראו שבאירופה הוא נתן תפוקה טובה מאוד, בעיקר בחלק הטאקטי. מסודי נפגע מהדינמיקה הקבוצתית במכבי חיפה. אם היא הייתה טובה- אך טבעי שהיינו רואים שחקן אחר לחלוטין, על כל המשתמע. לגבי השאלה מה יהיה עתידו בחיפה ? אנחנו מסכמים עונה, נכון ?"
נניח להכנות שאתם בעיצומן. לאן נעלם כוח ההרתעה המפורסם שלכם כאשר בחדרה קבוצות שיקשקו ?
" כוח הרתעה נבנה על יסודות של קבוצה טובה. אם מנצחים בשניים- שלושה משחקים בפתיחת העונה, נחזיר את הכוח הזה. זאת הסיבה שכרגע איני עונה על שאלות לגבי שחקן כזה או אחר. ודאי תרצה לשאול אותי לגבי אוהד קדוסי. אציין רק שמדובר בכדורגלן מוכשר וטוב ומכבי חיפה חרתה על דגלה להביא צעירים ומוכשרים שבעתיד יתנו את הטון בכדורגל הישראלי. אני חושב שאם קדוסי יגיע בסופו של דבר לחיפה, זאת תהיה החלטה נכונה".
אם נחזור לאחור, איזה משחקים 'הרגו' לך את העונה ?
" איבדנו שמונה נקודות מול להכח עמידר רמת- גן שלא עזרו לה לשרוד בליגה ולנו גרמו נזק רב. גם ה- 3:3 מול כפר- סבא בחיפה הפיל אותנו. ספגנו שערים בדקת הסיום אחרי שחזרנו מפיגור 2:0. יכולנו ליצור מומנטום והתלהבות שהיו מחזיקים אותנו צמוד לפסגה".
בינואר הייתה לך אופציה לשנות ולא השתמשת בה
" זאת הייתה באמת סיטואציה בעייתית. רצינו להביא שני זרים פנטסטיים ולא הצלחנו. מהכדורגל שלנו קשה להביא שחקנים כי מעטים עומדים בסטנדרטים של מכבי חיפה ואחרים קשורים בחוזים לקבוצותיהם. ניסינו לשנות".
רוני, רבים אינם מבינים את המרחק שאתה שומר משחקנים אחרי משחק מאכזב
" טעות לחשוב שאני מתרחק ממישהו. גם כשאנחנו מצליחים, ביום שאחרי המשחק אני משתדל לתת לשחקנים שקט ושיתרכזו. אולי פעם- פעמיים כעסתי בהתנהלות השוטפת אבל ברוגז ממש? אין דבר כזה. הסיפור מתחיל כאשר כתב חצר של שחקן כזה או אחר, בעל אינטרס מובהק, מפרסם כותרת בנוסח כזה: " רוני לוי וקטן בנתק". כשאני שואל את הכתה אם יענה לטלפון ברגע שהעורך יקרא לו, הוא עונה בחיוב. קטן לא פנה אלי, אני לא קראתי לו, אז איפה הנתק ? אלו מניפולציות עיתונאיות ויש לי המון דוגמאות. חבל להתרכז בהן כי ממילא, איש לא מתייחס אליהן ברצינות, אפילו לא האוהדים שמבינים שישנם כאן ניסיונות לייצר כותרות בכוח. הבעיות במכבי אינן כאלה קיצוניות. אי אפשר שכל 24 השחקנים והמאמן יהיו מרוצים כל הזמן".
השנה החמישית נועדה להמשיך את הבניה או להציל את כבוד המאמן ?
" גם כשלא הובלתי לשלוש האליפויות חשבתי שאני חייב, כמו כל שחקן, להוכיח את עצמי בכל אימון ובכל משחק. אין כאן מקום לשיקום כבודי. הקבוצה מעל לכל והצלחתה, הצלחתי. השנה נכשלנו בישראל ואני קברניט האניה הזאת. אם יימצאו כאלה שירצו לנגח אותי ולהזכיר רק את העונה בארץ מבלי לכרוך את ההצלחה באירופה, אתמודד גם מול הביקורת הזאת. מי שצריך להעמיד קבוצה טובה לעונה הבאה, חייב ללמוד ממה שלא עבד טוב ולנסות לשנות. התקופה הקרובה הולכת להיות מעניינת".
"מכירת חיסול" ?
" אין אצלי מושג כזה, הכל לפי צרכי הקבוצה. איך קוראים למצב שבו מתחלפים שחקנים ? שוב, אזכיר את ז'וטאוטאס, פראליה, יעקובו, אוואט, רפי כהן, ז'אנו, קייסי שחזר לשנה לפ"ת ועוד ועוד. גם זאת הייתה "מכירת חיסול" ?"
