מי שבונה שמשחק הגביע בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים יטמון בחובו יוקרה, אינו מתמצא בהלכות הגביע. מדובר במשחק גביע נטו, ורק ההגרלה האכזרית קבעה שאחת משתי ה"גדולות" תיאלץ לצפות ביריבתה משחקת בשמינית הגמר בשבת הקרובה מול בני- לוד מעל המסך הקטן. מוזרות דרכי הגורל. מעבר לפיקנטריה, שבית"ר תרצה לשחזר את ניצחונה בליגה ואסור גם לשכוח שגם אשתקד, הייתה היחידה שניצחה בקריית- אליעזר, ולהסתער לעבר ה"דאבל" בשעה שחיפה תנסה לסכל מזימה זו- נראה מאבק גביע טיפוסי.
שתי עובדות בלתי ניתנות לערעור. האחת, המהווה שיא ישראלי, רק מכבי חיפה מצליחה לאורך 41 שנים רצופות להעפיל לשמינית גמר הגביע. בפעם האחרונה שנכשלה, בשנת 1965 כשהפועל עכו הדהימה את היורדת מליגת העל 0:2. מאז זרמו מים רבים בקישון, חיפה תמיד הגיעה לשמינית. העובדה השנייה, ובה חיפה לא אוהבת להתפאר. זאת קבוצת גביע טיפוסית, הכי טיפוסית בכדורגל הישראלי. מכירים עוד קבוצה שנוצחה בשלושה משחקי גמר בפנדלים ? ואם לא בגמר, חיפה הגיעה הכי הרבה פעמים בעשרים השנים האחרונות למעלה, כמעט עד הסוף. וזכתה רק ב"דאבל" אחד.
חודש טוב לחיפה
בניגוד לליגה, מסלול הגביע שונה לחלוטין. יש בו חוק בל יעבור שבו מספר ההפתעות מכניסות להלם קבוצות בכירות. מדוע ללכת רחוק ? השנה נשארו בשמינית הגמר רק מחצית מקבוצות ליגת העל. שש הודחו, חיפה וירושלים לא ירצו להימנות על הקבוצה חסרת הנחת. אין גם משמעות לכושרן של הקבוצות, אם כי למומנטום יש ויש. מבחינה זו, חיפה מוכנה היטב למשימה. מיותר להסביר לשחקניה את חשיבות המשחק כשם שאיש לא טלטל אותם והסביר בחודש האחרון מה עשויים לעולל מספר משחקי ליגה מוצלחים. שלושה ניצחונות "טובים" על מכבי תל- אביב ואשדוד (בחוץ) ותבוסה להפועל תל- אביב (0:4) בתוספת לתיקו אפס נגד נתניה, מעידים שהביטחון חזר לשחקני חיפה. וכשהם בטוחים, המשימה קשה שבעתיים.
מאז הזכייה האחרונה של חיפה בגביע ב- 1998 וגם זה "עלה בדם", ניצחון על הפועל ירושלים החלשה 0:2 בתום הארכה מורטת עצבים, נפתולי דרכה של חיפה מדהימים. לפעמים נראים הזויים ולקוחים מסרטים. עונה לאחר הזכייה חיפה ארחה את... בית"ר ירושלים בקריית אליעזר. הירושלמים היו עדיפים אך חיפה הצליחה להוביל 0:1 ולספוג שוויון בדרך להארכה בה לא היה לה סיכוי. כי אלון חרזי הורחק בדקת הסיום וירושלים "קרעה" את חיפה והנחילה לה תבוסה 1:5. מעולם לא קרה שחיפה תבקיע או תספוג ארבעה שערים בדקות ההארכה.
חוסר ההצלחה והמזל נמשך כעבור שנה. שתי המתמודדות על הכתר, חיפה והפועל תל- אביב נתקלו זו בזו בשלב חצי הגמר. הסתיים כמו שהפועל רצתה ויכלה (0:0) ובפנדלים, יום גדול לשביט אלימלך שעצר ארבעה כדורים מהנקודה הלבנה אותם בעטו החיפנים, וביניהם היו בועטים מיומנים דוגמת ראובן עטר, וסילי איבנוב שבשלבים המוקדמים חרץ את גורל המשחקים מול הפועל פתח- תקווה והפועל חיפה, שוקי נגר ויוסי בניון. האכזבה הזאת הינה פינט'ס לעומת מה שהתרחש שנה לאחר מכן בחצי הגמר. מכבי פתח- תקווה לא באה לנצח, וגם לא היה לה את הכלים. מהמקום השמיני, בפיגור 35 נקודות מהאלופה של אברהם גרנט ועם 51 שערי ספיגה, שחקניה יכלו רק להתפלל. ואכן, עד לדקה ה- 86 התפילה "עזרה" וחיפה הוליכה 0:2 והייתה בטוחה שדרכה לגמר סוגה בשושנים. בתוך ארבע דקות, ומשום מקום המלאבסים איזנו ובהארכה ניצחו 2:3. מישהו יכול להאמין שתופעה כזאת יכולה לקרות שוב ? בכל תולדות הגביע של חיפה טרם נראה מהפך אומלל כל כך.
הפתעות מרות
חיפה וגרנט לא נואשו ועשו את כל הדרך עד לגמר, שנה אחר כך (2002). וגם כאן נכונה להם הפתעה מרה. מכבי תל- אביב ידעה שהיא מסוגלת לנצח את חיפה רק ב... משחקי המחשב, משכה את הזמן, גררה את החיפנים לפנדלים ושם ניצחה אותם 4:5 בדרך ללחיצת היד לנשיא משה קצב. עד כמה הפייבוריטיות של חיפה שבירה ונזילה, ניתן היה לראות בחצי הגמר הרביעי ברציפות. ראוי לציין שמכבי חיפה היא היחידה שגם זכתה בחמש אליפויות במילניום החדש וגם הופיעה חמש פעמים במדרגה הלפני אחרונה. היריבה ב- 2003 הגיחה מהדרום. אמנם, חיפה כבר הייתה תשושה מעונה הירואית שכללה השתתפות בבית האלופות, ובכל זאת מולה התייצבה קבוצה מהמקום החמישי, הפועל באר- שבע שאיש לא נתן לה סיכוי אחד. לא נתנו, אז לקחה בעצמה ומוטטה את חיפה הגאה 0:3 ואילצו אותה להסתפק במחמאות ובגביע הטוטו. זאת העונה שחיפה הייתה הכי קרובה ל"טאבל". את האליפות הפסידה למכבי תל- אביב בהפרש של שני שערים, מהגביע עפה מול קבוצה נחותה ממנה בהרבה ונשארה עם גביע הטוטו.
ולכל אלה המפקפקים עדיין בחוקי הגביע, הנה עוד משחק (2004) שבו חיפה גילתה עדיפות בולטת על יריבתה, הפועל תל- אביב בבלומפילד , הפעם בשלב רבע הגמר. לא עוד 0:0 משמים אלא 2:2 מרתק אך בשורה התחתונה חיפה שוב לא עומדת בלחץ הפנדלים ומוכרעת 4:2 ששולח את רוני לוי, בפעם הראשונה כמאמן מאוכזב. לפחות נותר עם התואר הראשון במעלה. פנדלים "רעים" היו גם מנת חלקה של מכבי, כשפגשה בהפועל חיפה שבסוף העונה אמרה שלום לליגת העל ונשרה לליגה השנייה. כיאה ל"דרבי" הסתיים 3:3 וה"אדומים" ניצחו 2:3 מנקודה שחיפה לא אוהבת והגיעו לגמר הגביע אותו הפסידו לסכנין. הדוגמא האחרונה מדוע חיפה צריכה לשים לב קודם לעצמה ואחר כך ליריבה, מחצי גמר האחרון, אשתקד. בני יהודה הלהיבה בחלק הראשון של הליגה אבל בשעה שהתייצבה לחצי הגמר הפרידו בינה לבין חיפה 26 נקודות בטבלה. שלא לדבר על ההבדלים העצומים ביחסי הכוחות בכל הקשור לכיבוש וספיגת שערים. חיפה שלטה, החטיאה וה"זהובים" סחבו להארכה ועקצו פעמיים מרגלי רוני גפני ואלי ביטון. עוד אכזבה שהותירה את ה"דאבל" מ- 91' יתום. שבע הארכות בשמונה השנים האחרונות (!), ארבע הכרעות מתוכן בפנדלים, כולן לרעת חיפה, גמר אחד, חמישה חצאי גמר, שני רבעי גמר ושמינית גמר אחד. והנה מצטרף סיבוב ט' ה"אלמוני" וחיפה שוב פייבוריטית וביתית. הפעם כולם מקווים שתדע לנצל היטב את תלותה בעצמה. כמו בגביע אירופה. כי בסופו של דבר, ניצחון על בית"ר הוא שלב אחד מתוך חמישה בדרך לממלאת מקום נשיא המדינה, דליה איציק. צמד הקפטנים, אלון חרזי ויניב קטן רוצים להיכנס להיסטוריה כמי שקיבלו גביע מידי מ"מ הנשיא.
