חודשיים פלוס ארבעה ימים מאז הניצחון 2:3 על... הפועל תל- אביב תנסה האלופה היוצאת, מכבי חיפה לשחזר את ניצחונה ולשבור סוף- סוף את שרשרת אי ההצלחות בקריית- אליעזר. נשמע הזוי, כמו כל העונה הנוכחית אבל עיון בלוח השנה מגלה שמאז אותה מחצית ראשונה נפלאה (0:3) הגיעו לכאן מכבי הרצליה, בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב והכח ומתוך תריסר הנקודות האפשריות, חיפה זכתה רק באחת !!!
צריך לדפדף בדפי ההיסטוריה ולצעוד 20 שנים לאחור כדי לגלות שה"שיא" של מכבי חיפה ברצף של כישלונות בית עומד על חמישה בעונת 1987/88 ומי לדעתכם זכה באותה עונה באליפות ? נכון, הפועל תל אביב. באותה נשימה כדאי להזכיר, כי באותה עונה כאשר דרור קשטן אימן את... מכבי חיפה, חיפה שלו פתחה את העונה עם 8 משחקים ללא ניצחון ואיפה היא "התפוצצה"? דווקא בבלומפילד בניצחון ענק 1:5 מול הפועל תל- אביב. את העונה הנוכחית, נכון לרגע זה, יעדיפו בחיפה לשכוח, למעט החלק האירופי שבה עשתה חיל מול מועדונים גדולים. אחרי התבוסה מול אספניול ( שהצטרפה למכבי הרצליה בכיבוש ארבעה שערים במחצית אחת- שיא שלילי של חיפה באירופה, כי מעולם לא ספגה ארבעה שערים במחצית אחת), חיפה תסתער, והיא תשקיע הכל כדי לצאת עם משהו גם מהעונה ה"עקומה" הזאת.
בעונות כושלות- חיפה מסיימת עם גביע
רוב הדוברים אחרי ההופעה במונז'ואיק, בו חיפה ספגה את שער החוץ ה- 50 שלה באירופה, ממתינים למשחקי הגביע. ספק אם מי מהם שם לב שתמיד שקורה לחיפה משהו רע בליגה, היא מתנחמת בגביע. טפו...טפו.. זה קרה ב- 1962 כשחיפה ניצחה 2:5 את מכבי ת"א, גם ב- 93 כשגברה על מכבי ת"א 0:1 וזכתה לראשונה בכרטיס לאירופה, נמשך ב- 95' בניצחון 0:2 מול הפועל חיפה והסתיים ב- 98' בניצחון 0:2 נגד הפועל ירושלים אחרי ההארכה. רק ה"דאבל" (1991) נשאר חריג. האם ההיסטוריה תחזור ? עד שאלון חרזי ויניב קטן יתייצבו מול דליה איציק, נשיאת המדינה בפועל, אם בכלל, יהיה עליהם למשוך את חבריהם לשיפור תהומי בליגה. כדאי להדגיש: מלבד העייפות מעומס המשחקים אין ולא יהיה קשר למשחק בברצלונה על ההופעה מול הפועל תל אביב. לא עניין לסוויצ'ים. חיפה כמו עשרות קבוצות אחרות באירופה, עפה מהמשך המשחקים וחוזרת הביתה. היא לא זכתה להנחות אחרי ניצחונות מפוארים, ואיש גם לא ירחם עליה במוצאי יום ראשון. הכל ברגלי שחקניה.
והם הולכים להשקיע, ועוד איך. בקטע המנטלי אין מה לעבוד עליהם. אחרי שנים רבות, חיפה משתרכת מאחרי ה"אדומים" וגם זה חידוש לא מרענן. בקטע המקצועי, למאמן רוני לוי יש את הצ'ופר להכניס "לב חדש" למרכז המגרש, את חבייאר דירסאו ועבאס סואן שלא שיחקו מול אספניול עקב השעייה בגלל 'צהובים'. הם יוסיפו את הערך המוסף מספרד- כשרואים "סדין אדום", פורצים קדימה. חיפה צריכה להתעלם מצרכי היריבה. הפועל תל- אביב חוששת מאוד מהמשחק הזה כי קריית אליעזר, עם כל ה"עוינות" שלו השנה למכבי חיפה, עדיין מהווה עמק הבכא של ה"אדומים". בסך הכל הם ניצחו בחיפה פעם אחת (!!) בעשר השנים האחרונות, בעונה שעברה בשער ב"פוקס" של ואליד באדיר בדקה האחרונה. גם שם, בוולפסון, מכירים בעובדה שחיפה , עם כל האירועים המדהימים שעברה השנה, מחפשת "קורבן".
עוד נדבך במאבק על הכבוד העצמי- הפרש השערים השלילי. כבר 30 שנים (!!) לא סיימה מכבי חיפה עונה עם הפרש שערים בה כמות ההבקעות פחת מסך הספיגה. בפעם האחרונה זה קרה בעונת 76/77 כשחיפה ירדה לליגה השנייה בפעם האחרונה (42-25) וחזיון תעתועים הוא לראות את הטבלה הנוכחית כשבמאזן הספיגה כבר 36 שערי חובה. אז מה יש לנו שכל כך מוכרחים לנצח את הפועל תל- אביב ביום ראשון ? הפרש שערים שלילי, ניצחון בית אחרי ארבעה כישלונות וחזרה לזירה המקומית אחרי סיום החלום האירופי. מספיק סיבות לשאוף לנצח. עד היום שתי הקבוצות שיחקו זו מול זו 108 פעמים. לחיפה יתרון ברור במספר הניצחונות (45) מול 32 להפועל. 31 משחקים הסתיימו בתיקו והפרש השערים מלמד על מאבקים צמודים, בעיקר בעשר השנים האחרונות- 129:137 לזכות חיפה. הולך להיות מאבק חבל"ז.
