אם מסתכלים על המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה, במונחים של "נקמה ספורטיבית", אין יותר מתאים מהמשחק הזה כדי שהאלופה תשיב מנה אחת אפיים למי שגזלה ממנה, אשכרה גזלה, מתחת לאפה את האליפות היחידה במילניום הנוכחי בה לא זכתה. מצב העניינים אז, לפני חמש שנים, היה בדיוק כמו היום, רק בסדר הפוך. בית"ר כלל לא שיחקה תפקיד במטאבק האליפות, בעוד שחיפה דהרה ודרסה כל מה שזז. הבעיה החיפנית התבטאה בהשתתפותה בבית האלופות, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי. מי שהיה אמון על החלטות לגבי ימי משחקים, לא הבין מה משמעות הכבוד והמאמץ שחיפה מביאה, ובשום פנים ואופן לא הסכימו לדחות את המשחק בטדי.
לחיפה הייתה סיבה מצוינת לבקש דחייה. ביום רביעי שיחקה את "משחק הבית" שלה בניקוסיה מול מנצ'סטר יונייטד הגדולה והביסה אותה 0:3 ובשבת כבר הכריחו אותה להגיע למשחק מול בית"ר. לכ- ו- ל- ם היה ברור שחיפה הולכת להפסיד, כי שחקניה נפלו מהרגליים. ה- 4:0 שחטפה לא הפתיע איש. ובחיפה גם לא התרגשו כי היא נהנתה מ"פור" גדול. אחרי אספניול, חיפה במצב הרבה יותר 'טוב' ואם לא היה עצוב, ניתן היה לחייך מעט. היא עולה לשחק מול המוליכה בתנאים שונים לגמרי. ה"ירוקים" מפגרים בשתים עשרה נקודות, ומדובר בפיגור רציני, כשנותרו רק עשרה מחזורים לסיום ושלוש קבוצות, בית"ר, הפועל ומכבי ת"א טוענות לכתר. החיפנים גם יספיקו לנוח יותר, כי לא היה עליהם להתעסק בנחיתות והמראות מחו"ל ( וזה מה שימתין להם בשבוע הבא, כאשר יחזרו מספרד ביום שישי לפנות בוקר וביום א' ישחקו מול הפועל ת"א) ומקרה מנצ'סטר לא יחזור.
איפה הרצון החיפני לנצח ולא להתחשב בירושלים ? הוא מגיע דווקא מהמשחק השני, בחיפה. מי לא זוכר את השער הכי אומלל שנראה בחיפה כאשר אלון חרזי החזיר ממרחק לדודו אוואט, וזה הרים רגל והכדור חמק פנימה, גרם להפסד חיפני (1:0) ולמהומת אלוהים בצמרת. זה היה שער אליפות שאילץ את חיפה לרדוף אחרי מכבי ת"א ולהפסיד לה בהפרש שערים. צמד המשחקים הזה טוב לפיקנטריה. לחיפה יש מטרות חשובות בהרבה. כל מחזור שחולף והיא מאבדת נקודות, מרחיק אותה מהמקומות שני- שלישי, ואם לא תתמקם בהם, תיאלץ להילחם על מקום באירופה דרך שלוש נקודות ציון אחרות: זכייה בגביע אירופה, זכייה בגביע המדינה אחרי תשע שנים עקרות ו...מקום רביעי שיבטיח לה השתתפות באינטרטוטו, וגם ממנו ניתן להגיע לגביע אופ"א אם מנצחים כמה קבוצות בדרך.
חיפה מאוהבת בטדי
לא פשוט להיות כיום שחקן חיפני. לצד התהילה במסע האירופי, תמיהה על הכישלונות בליגה מול קבוצות "קטנות" . לא זכור מתי הייתה כזו עדנה ל'דגיגים' מול לויתן ירוק. בלתי מוסבר. טדי דווקא נראה כר דשא מתאים לחיפה להמשיך את המומנטום מהמשחק מול אספניול. העובדה שבית"ר טרם הפסידה העונה במבצרה, אך מתקשה לנצח ולהבקיע בין כתליו, יכולה לעודד את חיפה האורחת שמצדה, מתקשה לנצח מחוץ לביתה ועשתה זאת רק פעמיים העונה. חיפה רשאית לראות עצמה "בת בית" באצטדיון הירושלמי היפייפה, כי המאזן שלה נפלא בהופעותיה שם: 20 משחקים, 9 ניצחונות לחיפה, רק 5 הפסדים ו- 6 תוצאות תיקו. אפילו הפרש השערים נוטה לזכות חיפה- 26:28 ולנתונים האלה כדאי להזכיר כי את הפסדה הראשון מאז ומעולם בטדי, בית"ר ספגה מחיפה (28 באוגוסט 1993) אחרי שפיגרה 2:0 משערים של אלון מזרחי וראובן עטר והצליחה להשוות מצמד מרגלי יעקב שוורץ שלא מנע שער שלישי מרגלי מזרחי.
התוצאה 2:3 מלמדת על מספר שערים גדול שהשתיים נוהגות לכבוש במשחקים בירושלים זו מול זו. ארבע פעמים 2:3( שלוש לזכות חיפה), הפסד חיפני בעונת 99/00 כשרוני לוי שימש עוזר מאמן- בית"ר ניצחה 1:3 משלושער של אלון מזרחי שמנע מחיפה להעפיל למקום הראשון ולהתחיל להימלט מהפועל תל- אביב ודרמה גדולה בעונת 02/03 אחרי שירושלים כבר הוליכה 0:2 ורפי כהן נכנס וכבש שלישייה בשש עשרה דקות הסיום- 3:4 לחיפה שלא עזר לה בסיום. בגדול, חיפה כשהיא מחוץ למשחק האליפות, אינה מרבה ל'הטריד' את הירושלמים. בעונת 86/87 הבית"רים ניצחו פעמיים בתוצאה זהה (1:2) וזכו בתואר הראשון, בעונת 92/93 חיפה הביסה את ירושלים במשחק הראשון מבין השלושה (1:4) ובשני המשחקים האחרים בעונה זו הפסידה 3:2 ו- 3:0 בקריית אליעזר ( מזכיר משהו ?). בתואר השלישי (96/97) חיפה שוב הפסידה בבית 2:0 אבל בגומלין הדהימה וניצחה 0:2 שלא הפריע לירושלמים ואת התואר הרביעי של נציגת הבירה, אלון חרזי זוכר היטב כי הוא שיחק במדי בית"ר ומנע מחיפה לכבוש אפילו שער. 0:1 בטדי, 0:0 בחיפה.
"כאב הראש" של רוני לוי
לרוני לוי אין זמן וחשק להתעסק עם מספרים מהעבר. יש לו חודש שכל מאמן אחר לא היה עוצם בגללו. אספניול, בית"ר, אספניול, הפועל ת"א, מכבי ת"א. אבל אחרי שקבוצתו הפסידה להכח (פעמיים), הרצליה, בני יהודה, נתניה ובסך הכל שבע פעמים, מטרותיו ברורות כשמש. לייצב את הקבוצה בליגה מבלי ל'דפוק חשבון' למי שזקוק לנקודות, בצמרת או בתחתית. ברקע המשחק מול אספניול, והפעם לוי ודאי יתחשב בו, כפי שעושים בלבורנו ובאספניול. הרכב אחד לליגה- אחר לאופ"א. בגלל כל האירועים המוזרים שקורים השנה במכבי חיפה, לוי הצליח רק פעם אחת להעמיד הרכב זהה בליגה, ובכל שאר המשחקים עיקרון הדלת המסתובבת עבד כמו בחשבון עובר ושב. שחקנים יצאו ונכנסו להרכב, תופעה מדהימה וחסרת תקדים במועדון החיפני.
היכולת הטובה שגילו עבאס סואן וחבייאר דירסאו, אפשר ולא הייתה עומדת לזכותם אם וכאשר היו מתוכננים לשחק בגומלין בברצלונה. לאחר שהושבתו בגלל " צהובים" קריטיים, רוני לוי יכול להשתמש בהם וכבר לחשוב על אלטרנטיבה ליום חמישי. יש לו המון אפשרויות תימרון כדי לנסות ולעבור בשלום גם את טדי כמו גם את האצטדיון האולימפי ב"הר היהודים". וברקע רק שאלת מיליון הדולר, כמדי שבוע: איזו מכבי חיפה תגיע לטדי ביום ראשון ? למזלם של מנחשי הטוטו, המשחק מחוץ לטופס...
