זהו, אחרי שכל ה"פרופסורים" סיימו לנתח תחת כל עץ רענן (וללא קשר לנטיעות ט"ו בשבט) את תחלואי מכבי חיפה, חוזרים לדבר האמיתי- ל... מכבי חיפה. אלמלא הקשקשת והברברת, יכלו אותם "מומחים" להתרכז ולראות שדווקא במכבי חיפה יודעים טוב מכולם, וכך הסדר הנכון, ומכירים היטב מהיכן נובעת היכולת העכשווית. יש מישהו יותר אמין, שגם נושא באחריות כללית וכלכלית, מנשיא המועדון יעקב שחר שחוזר ומדגיש: עזבו אותנו שחקנים טובים, הגיעו אחרים, לא פרצתי את מסגרת התקציב להביא שחקנים אחרים ואלה שנמצאים במכבי חיפה, חייבים ויכולים להציג יכולת גבוהה יותר כדי להחזיר לחיפה את המשחק הקבוצתי והברק". צריך אבחנה ברורה יותר? השאר רכילות. לא יותר אחראי, ממצה ומדויק מאשר נאומים חוצבי להבות ומאמרים מזוגזגים שהפכו את מכבי חיפה לאייטם בעמודי החדשות הראשיים ? לא להאמין מה שמכבי חיפה עשתה גם בשטח הזה. אחרי ההפסדים בנתניה ולהרצליה, תמונה גדולה במרכז העמוד הראשי, לצד האיום האירני וכל שועי הפוליטיקה הישראלית. מדהים !
לא, אל תקחו את מכבי חיפה למחוזות שאינם מתאימים לה. לא "חיה פצועה" ולא "עם הגב לקיר" וגם לא "ערב רעידת אדמה". אלה קלישאות שעשרות שנים הושמו בבוידעם. אמת, קבוצה שבתוך שש שנים זוכה בחמש אליפויות ושלושת רבעי, גורמת זעזוע מסוים כאשר היא ממוקמת אחרי ח"י מחזורים במקום השביעי, בפער בן שמונה נקודות מהפסגה, סופגת 26 שערים ומחלקת 18 נקודות (!) לקבוצות שמתחתיה. גם הדוגמאות שצ'לסי משתרכת אחרי מנצ'סטר יונייטד, ריאל לא מתרוממת למקום הראשון ובאיירן מינכן במקום הרביעי, לא מוצלחות, כי מחיפה מצפים להיות תמיד אלופים. ביום ראשון מגיעה לקריית אליעזר המוליכה, בית"ר ירושלים. קל להבין את ההתלהבות של שחקני המנורה. מאז 1998 ( עם אלון חרזי !!), הקבוצה לא נשמה אוויר פסגות, לעומת חיפה שהמקום הגרוע ביותר שלה- מקום שלישי. בלתי נתפס.
לא נעים- לא כל כך נורא
הפער הגדול בין שני המועדונים אינו כה גדול כפי שהוא מתבטא בטבלה. "על הנייר", אם משווים אחד לאחד ביכולת השיא של כל שחקן, חיפה אינה אנדרדוג, ודאי לא במבצרה הביתי. אסור לשכוח, מעבר לנקודות החשובות שחיפה זקוקה להן לכל מטרה שנראית בדרך, אליפות (לא מילה גסה במשכן האלופה!), גביע אירופה, גביע המדינה וגביע הטוטו, יש את עניין הכבוד שחיפה מחויבת לו, מתוקף היותה הקבוצה הבכירה בישראל. חיפה לא תרצה להפסיד בביתה פעם שנייה ברציפות. זה קרה לה בפעם האחרונה בעונת 99/00 כמכבי תל-אביב (2:1) ו... בית"ר ירושלים (2:0) השאירו אותה עם אפס נקודות. האלופה גם רוצה לכבוש שערים, אחרי שלא עשתה זאת בשני המשחקים האחרונים. "בצורת" ב- 270 דקות רשומה רק בעונת 92/93 כשלא הכניעה את שוערי מכבי נתניה, מכבי פתח תקווה והפועל באר- שבע. והכי חשוב, באותה עונה בה לא כבשה, גם הפסידה שלוש פעמים ברציפות, מול צפרירים(1:0), בית"ר ירושלים בחיפה (3:0) ומכבי תל- אביב (3:1).
אל- מדון מספיק מנוסה וחרזי "קצת יותר"
חיפה תופיע למשחק ללא השוער הקבוע ניר דוידוביץ והבלם דקל קינן. לא כדאי לזלזל ב"מחליפים", תום אל- מדון ואלון חרזי. כמה אנשים היו נופלים ב"ווינר" אילו היינו מספרים להם שאל- מדון יותר טוב מניר דוידוביץ ? והכותב אינו מתודלק. איפה דוידוביץ התחיל את הקריירה בבוגרים ? במשחק ביתי מול... בית"ר ירושלים שהסתיים בתיקו 2:2. עברו מספיק שנים כדי שיזכרו מה אמרו וכתבו עליו. נחסוך לכם. בשורה התחתונה: לא יהיה שוער ! לעומת זאת, לאל- מדון רזומה טוב יותר, אם לוקחים את 23 ההופעות הראשונות שלו מול אותו מספר של דוידוביץ. הבינלאומי ספג 26 שערים, תום 22 בלבד. אסור גם לשכוח שלפני שנתיים, תום לא ספג במהלך שמונה משחקים רצופים (!), כך שלומר עליו שאין לו ניסיון ? קצת מוגזם. גם עשרת השערים שספג בארבעת המשחקים בהם ניצב (רק מול הכח והרצליה) לא משאירים את שער חיפה מיותם.
חרזי נראה לכם מחליף לא ראוי ?
המקרה השני, הרבה יותר 'מסובך'. אלון חרזי במקום דקל קינן. איך בכלל ניתן להשוות, אם חרזי בריא, את השחקן הכי מעוטר בכדורגל הישראלי, גם אם הוא בן 36 לכל שחקן אחר. קינן, בלם העתיד, שיחק בחיפה רק 7.5% ממספר הופעותיו של חרזי (434). ואיפה הניסיון ? ירושלים תגיע עם מומנטום טוב יותר אבל חיפה "לא עושה במכנסיים". כי היא עדיין אלופה, ביתית (למרות התבוסה להרצליה) ונחושה כפי שלא הייתה זמן רב. שוב, אין כאן עניין של "להיות או לא להיות", כי חיפה תמשיך להיות בצמרת, למרות המצב הלא סימפטי כיום. קליק קטן, קבאץ' פה ושם, והחיוכים והצבע הוורדרד יחזרו ללחיי כולם. ניצחון אינו בשמיים. הכל תלוי בחיפה.
היריבה תגיע לחיפה עם מאזן לא רע בקריית- אליעזר. בית"ר ניצחה כאן בעבר שבע פעמים ( הגבוה ביותר ב- 77' כשאורי מלמיליאן הבקיע ארבעשער). סיימה גם 11 משחקים בתיקו אך למרות הכל, מאז שעלתה לליגת העל, חיפה ניצחה אותה 15 פעמים במגרשה ולא סתם ניצחונות: 0:4 (68'), עוד 0:4 (91'), 1:4 (92'), 1:5 (94'), 0:3( 95'), 0:3 (01'), 0:4 (03') ובפגישה האחרונה אשתקד (0:3). בסך הכל 59 כיבושים חיפניים מול 34 ירושלמים. בסך הכל, חיפה ובית"ר נפגשו עד היום 80 פעמים, לחיפה 32 נימצחונות מול 26 לבית"ר ו- 22 תוצאות תיקו. הפרש השערים ברור לחיפה: 96-132.
בנאדו וזנדברג ינסו פעם נוספת
לחובבי הפיקנטריה: בשורות בית"ר מופיעים שלושה שחקנים שידעו ימים יפים במכבי חיפה. שניים, הבלם אריק בנאדו והמגן יואב זיו, יוצאי מחלקת הנוער והקשר מיכאל זנדברג שהגיע לפני חמש שנים, קטף עם חיפה שלוש אליפויות ועבר לבירה. רק ליואב זיו ניצחון בודד על מכבי חיפה מהעונה שעברה. בנאדו וזנדברג מעולם לא ניצחו את מכבי חיפה. לאריק הייתה הזדמנות, כאשר שיחק בפעם הקודמת בירושלים (1994-1996) ולזנדברג במדי הפועל פתח- תקווה. חיפה תנסה לשמר את "שמורת הטבע" הזאת, בנוסף לכל המטלות האחרות. זה יהיה הקרב על הבית !!
