אין קבוצה ישראלית שיש לה יותר "שעות רוסיה" מאשר לאלופה הישראלית, מכבי חיפה. יד הגורל, שאת האביב ביחסים בין שתי המדינות חיפה חנכה לפני 14 שנים מול... דינמו קייב, אותה תפגוש בפתיחת "טורניר הערוץ הראשון" ביום רביעי בערב בקריית- אליעזר. אז, ב- פברואר 93' האוקראינים ניצחו 0:2 ומאז כמעט מדי שנה, הרוסים ביקשו להיפגש עם חיפה, נענו ובדרך כלל שני המועדונים נהנו בהמשך משיתוף פעולה פורה שהחל עוד קודם לכן, כשויקטור צ'אנוב הגיע לעיר הכרמל וסייע בזכייה ל"דאבל".
בקולוסיאום של לוס אנג'לס
עבור החיפנים, שנשיא המועדון יעקב שחר דוגל בהשתתפות גדולה ככל האפשר בטורנירים בינלאומיים, החל מקבוצות הילדים וכלה בבוגרים, יהיה זה עוד מפגש בלתי אמצעי עם הכדורגל הרוסי אליו התוודעה , כאמור, גם בעבר. ועיני ה"ירוקים" נשואות כבר לעבר ה- 14 בפברואר, למפגש המסקרן הראשון מול צסק"א מוסקבה בגביע אופ"א. רוני לוי ושות' יתייחסו לטורניר הזה במלוא הרצינות, לאו דווקא בגלל סכומי הכסף הגבוהים. האצילות והמעמד של חיפה מחייבים. כך חיפה התנהגה גם בטורניר הראשון אליו הוזמנה בקיץ 95' שנערך בלוס אנג'לס, קליפורניה. המאמן החיפני המצליח ואלון חרזי, שייעדר מה"טורניר הרוסי" עקב פציעה טורדנית ברגלו, שיחקו אז בהרכב חיפה שניצחה במשחק הראשון את אלופת אל- סלבדור, לואיס אנחל פירפו 3:4 משערים של אלון מזרחי, עופר שטרית וסרגיי קנדאורוב בפנדל. בגמר החיפנים פגשו באוא"ם מכסיקו, סיימו בתיקו 2:2 אחרי שפיגרו 2:0 לעיני 8000 צופים בקולוסיאום בלוס אנג'לס וזכו בבכורה בטורניר. את הצמד הבקיע "קנדא" הבלתי נלאה.
גם כשהוזמנה לטורניר ביוון, לרגל חגיגות 90 שנים להווסדו של מועדון הפאר פאנאתינייקוס, חיפה לא סרבה והיא שילמה ביוקר על ההשתתפות הידידותית. גם לא הפסידה בשני המשחקים שנערכו ( 45 דקות כל משחק) וגם איבדה את שוערה הבינלאומי, ניר דוידוביץ שנפצע קשה בכתפו ונעדר שבעה חודשים מהמגרש. במשחק הראשון חיפה ו"פנא" סיימו בתיקו 1:1 ( חרזי כבש לחיפה) ולא להאמין, חיפה חסרת המזל בפנדלים, ניצחה הפעם 7:8 כאשר דוידוביץ הודף שלושה כדורים, חרזי החטיא וקייסי כבש. במשחק השני שוב תיקו, הפעם 0:0 מול פאוק סלוניקי שניצחה בפנדלים 3:4 וגם כאן, קייסי הבקיע מהנקודה הלבנה.
מכרות ותיקות
והטורניר השלישי החשוב שבו חיפה התגייסה למלחמה באלימות ובגזענות העולמית, נערך באולימפיקו של רומא בתחילת המילניום. גם כאן המשחקים ארכו רק מחצית אחת, חיפה הפסידה ללאציו ( עם סימונה אינדזאגי שכבש את אחד השערים) 4:0 וגם מול אזקס ממוזס מחוף השנהב נוצחה 1:0 בטורניר שההשתתפות הייתה חשובה ביותר. הפעם, עם הפועל תל אביב שתשחק בבית מקביל ומול יריבות מרוסיה ואוקראינה, לחיפה יש אתגר חדש, ללא קשר למצבה בטבלה. כשחיפה רואה "אירופה בעיניים"- התמונה בדרך כלל שונה. מול דינמו קייב, חיפה כבר שיחקה פעמיים בעבר והפסידה לה בכל המשחקים, מבלי לכבוש שער זכות לרפואה.. את ה- 0:2 הזכרתי, והיה גם 4:0 בפברואר 97' בקריית אליעזר. במשחק זה החיפנים הופיעו בהרכב חסר ביותר, מאחר ושחקני הנבחרות, הלאומית והאולימפית, התכוננו למשחקים מול גרמניה.
היריבה השנייה, הממתינה לחיפה ביום שני, ספרטק מוסקבה, שיחקה אף היא מולה שלוש פעמים. המשחק הראשון שנערך במגרש במלון "דן קיסריה" בו שהו הרוסים, הסתיים בניצחון חיפה 1:3 משערים של אופיר קופל, וסילי נובוחוצקי ומשה גלאם. בשני, הרוסים ניצחו 1:2 (1998) ובשלישי, לפני שמונה שנים, עוד ניצחון רוסי 2:3 כשאלון מזרחי וחיים סילבס ממתיקים את הגלולה. גם את שתי היריבות בבית המקביל חיפה מכירה מצוין. לא מספיק טוב כדי ל'בנות' על ההכרות, כי שחקנים התחלפו בכל הקבוצות. את שאחטיור דונייאצק חיפה ניצחה 0:1 משער של אלון מזרחי(98), אחר כך ניצחה שוב 1:2 משערים של איתי קורן ושלומי בן-חמו, גם כאשר הופיעה ללא שחקני ההרכב הראשון ששיחקו ערב קודם לכן בליגה בפתח- תקווה.
בפעם השלישית, האוקראינים התעקשו לשחק מול חיפה, למרות שהוסבר להם ששחקניה הבכירים מתאמנים בנבחרות, והם ידעו גם למה. יעקובו איגביני כבש אבל האורחים ניצחו 1:2. ומול צסק"א שלושה משחקי ידידות, שני ניצחונות לרוסים ( 1:2 ו- 0:1) ותיקו אחד (1:1). ההתמודדות העיקרית בעוד שלושה שבועות. ה"מרגלים" משני המועדונים יעבדו 'שעות נוספות' וסביר להניח שיעקבו אחרי כל פיסת מידע אודות היריבה באופ"א. חיפה נהנית מיתרון משמעותי גדול- היא כבר באמצע העונה לעומת הרוסים והאוקראינים המתכוננים לפתיחות הליגה בארצן, אך מי אמר שזה מבטיח לה את מיליון הדולרים. גם כאן, עבור כבוד צריך לעבוד והאלופה הישראלית מודעת לעיניים שיעקבו אחריה.
