אין צורך בקוסמים ולהטוטנים- צריך רק להביט לשניה בטבלה, אחר כך למדוד חום ולהבחין בתופעה ייחודית למשחק ביום ראשון. הפועל תל- אביב מגיעה לקריית אליעזר כשהיא מתהדרת בנוצות שהיו עשרים שנים שייכות לקבוצות כמכבי חיפה, בית"ר ירושלים ומכבי תל-אביב. אין ספק שסגנון המשחק שהכניס יצחק שום למשחק ה"אדומים" הביא לכך שהם כבשו עד כה 27 שערים לעומת 21 של חיפה. הפועל שתגיע לכאן, כבר אינה הקבוצה ההגנתית של ה- 0:1 הקטן או ה- 0:0 המבוצר, והכל כדי ל"גנוב" נקודה מחיפה.
אין קשר בין השם למספר הכיבושים
להפועל תל- אביב כזו, כובשת ולא מסתגרת, מכבי חיפה ממתינה כבר שני עשורים. בפעם האחרונה שזה קרה בסיום העונה, בעונת 85/86 ת"א הוכתרה כאלופה במחזור האחרון ( על חשבון חיפה) ואז גם הבקיעה יותר ממנה (52) לעומת (47) למרות שבחיפה שיחקו בפועל שלושה מהחלוצים הטובים בארץ, זאהי ארמלי, רוני רוזנטל ומשה סלקטר. הוכחה שלא כל הנוצץ זהב. גם כעבור שלוש שנים הפועל הוכתרו וגם אז, ממרומי כורסת האליפות התברר שלאיש משחקניהם ואוהדיהם לא הפריע שהקבוצה הבקיעה רק 43 שערים, בשעה שחיפה שנאבקה בתחתית כבשה 56... ועוד אליפות אדומה (99/00) שבה חיפה הסגנית המטירה אש וגפרית (86) והאלופים 76 בלבד.
במילניום הנוכחי, רק במחזור השישי של עונת 01/02 הפועל כבשה יותר ממכבי (9 לעומת 8) שלא לדבר על הדרוג בטבלה. מי שזוכר היטב את שמונת השבועות היחידים שקבוצתו, מכבי חיפה, השתרכה מאחור לת"א הוא לא אחר מאשר... יצחק שום, שאימן לפני חמש שנים בחיפה. שמונה מתוך מאתיים ושלושה מחזורים. הפעם, ובכך אין ספק, יתפתח משחק שונה לחלוטין. גם בגלל שלשתי הקבוצות אין את ה"תענוג" להפסיד יותר נקודות, בפרט לחיפה. לחניכיו של רוני לוי אין מנוס אלא לרדת מכר הדשא בהרגשה שעשו את המכסימום. והמכסימום הוא מעבר לרמה שהציגו מול ליברפול, פרטיזן, אוקזר וליבורנו, לפחות כמו מול מכבי פתח תקווה, וברור שעל מינימום לא מדברים במועדון האלופים. המחצית השנייה מול בני- יהודה מהווה נפילה פתאומית ובלתי מוסברת.
למי שלא הספיק ליהנות- יש למה להתגעגע
אם שמתם לב, בחיפה לא מדברים על "לחיות או לחדול". ויש בסיס להרגשה. יותר מדי שחקנים מצוינים נמצאים בקבוצה וגם אלה שמסתכלים עליה כשהיא במקום השישי, עדיין לא מוכנים לסתום את הגולל על סיכויי חיפה בצמרת. אליפות ? אליפות משיגים בזיעה ולא בפטפוטים. היום אולי קל יותר להבין מדוע רוני לוי, וקודם לכן, אברהם גרנט, נהגו למחזר את המשפט: " למה צריך לחשוב מה יהיה בעוד חודש. בואו נהנה היום. כל רגע בפסגה ראוי לתשומת לב". צודקים.
כאמור, חיפה תקביל את פני הפועל שמגיעה לנצח ולא מצהירה על כך כדי להרגיע את עצמה. ליתרון הביתיות חייב להיות מע"מ. משלוש סיבות. את ההפסד האחרון שלה בבית נחלה חיפה ב- 11 במרס 2006 מול ...הפועל תל-אביב שניצחה 0:1 משער של ואליד באדיר בתוספת הזמן. שער שקטע תיסכול שנמשך תשע שנים. באותו משחק, חיפה לא נתקלה ביריב ראוי ושווה כוחות, אך החמצות מסמרות שיער מחד וחוסר מזל מאידך, מנעו ממנה לתרגם זאת לשערים, למרות שההפסד היוקרתי לא פגע כהוא זה בשמחת האליפות בסיום העונה. לעומת חיפה שאינה מצליחה, בלשון המעטה, לנצח במשחקי חוץ ( אחד משמונה), הפועל דווקא מרגישה טוב מחוץ לבלומפילד. שלושה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו והפסדים רק בטדי ובאשדוד. הפעם ליתרון הביתי משמעות גדולה ומעניין יהיה לראות את המאצ'אפ בין שני מחנות האוהדים, בתנאי' שאלה של חיפה לפחות, יבינו שהקבוצה זקוקה להם ולא רק בפורומים באינטרנט...
השבוע "הכי שקט" בחודשים האחרונים, נוצל כראוי על ידי כאלה שהפריחו לאוויר "בדיחות" שאסור אפילו לספר לילדים שמסרבים לשתות את השוקו וללכת לישון. כל העבודה, הפקת הלקחים והעבודה השגרתית נעשתה בשקט. ה"אדמה נותרה יציבה", השחקנים נשארו מאוחדים ומגובשים ונשאר להם רק, וכולם ממתינים לכך, להמשיך את היכולת הטובה שהפגינו עד למשחק מול בני- יהודה. את המשחקים האלה, כאשר היריבה מגיעה לשחק על שלוש נקודות, כי תיקו יהווה הפסד לשתי הקבוצות גם יחד, רוני לוי ובחוריו אוהבים. ההתמודדות הזו 'מריחה' ריח של טשולענט בשבת, גם אם המשחק ייערך במוצאי יום ראשון..
