האם הפגרה בת השבוע הועילה למכבי חיפה ? שתי פנים לפגרה. מחד, אפשרה לכל פצועי מכבי חיפה להתאושש ולהחלים מפגיעות שקשה יותר היה לטפל בהם בשעה שהמשחקים נערכים. אנשים שכחו שמול בני-יהודה ואשדוד, חיפה הופיעה ללא רפאל אולארה, אדורם קייסי וגוסטבו בוקולי (משחק וחצי, בגלל ההרחקה באשדוד). ולא שמעו ציוץ מהצד החיפני על חסרונם. מאידך, למרות ההיעדרות של שחקני מפתח, הקבוצה זכתה בשני ניצחונות ביתיים ותיקו חוץ מול קבוצה "קשה" כאשדוד. יחד עם זאת, ברור לכל שהחיפנים היו זקוקים למנוחה כדי לחזור לליגה חדשה,מבחינתם.
היריבה מכבי פתח-תקווה מגיעה לקריית אליעזר ביתרון שלוש נקודות על פני החיפנים. ניצחון חיפני של 0:2 יקפיץ את רוני לוי ושות' למקום טוב יותר מהשישי, אם כי הדרך אינה סוגה בשושנים בגלל חוסר היציבות הפתח-תקוואית. מצד אחד היא מנצחת בחוץ את אשדוד והפועל תל-אביב ואת בית"ר ירושלים בבית, ומצד שני מפסידה לכפר סבא 3:0 בחוץ ולמכבי נתניה בפ"ת. באיזה מצב רוח האורחים יגיעו למקום שפעם שימש "כר מרעה אידיאלי" למי שכונתה ה"כבשה השחורה" של מכבי חיפה. צחוק הגורל, בגלל מאזנה המצוין של פ"ת בחיפה עד חודש אפריל 2000 שעה שניצחה כאן בפעם האחרונה (1:2), הפסד שגרם לאלי כהן, אז מאמן חיפה להתפטר ולהשאיר את הזירה לעוזרו, רוני לוי, השתנו יחסי הכוחות.
אצל רוני לוי ביתו הוא מבצרו
כי לוי, במעט המשחקים שניהל, ובשלב מאוחר יותר כשקיבל את חיפה לשליטה מוחלטת כמאמן ראשי, מאוד מזוהה עם המגרש בקריית אליעזר. תשאלו את גיא לוזון, מאמן מכבי פתח-תקווה שמעולם לא ניצח את מכבי חיפה בליגה, כאשר רוני לוי אימן אותה. עד היום השניים נפגשו בעשרה משחקים, רוני ניצח בשבעה ושלוש פעמים המשחקים הסתיימו בתיקו. שניים מהם ללא שערים ודווקא בחיפה. אם תוסיפו לכך את ניצחון חיפה בעונה שעברה ברבע הגמר בפנדלים, נשאר ללוזון ולפ"ת רק ניצחון יוקרתי בגמר גביע הטוטו ב- 2004 עת הביסו את ה"ירוקים" 0:3 וערערו במעט את השליטה החיפנית המוחלטת בזכייה בתארים (למעט הגביע, כמובן).
אם חיפה חפצת חיים בליגה, ואין בכלל ספק בכך, היא חייבת לנצח את המשחק הזה בשיניים, ולא הולך להיות משחק קל. את ה"תקליט השחוק" הזה תשמעו השנה פעמים רבות. לא "משחק העונה" וגם לא "משחק קריטי"- משחק בית שחובה לנצח אותו ולו רק מהסיבה שבמשחקי חוץ, חיפה עדיין לא ממצה את יכולתה וניצחון החוץ היחיד הושג מול... מכבי פתח-תקווה. מעט מדי, לא מאוחר כאשר ארבע נקודות "בלבד" מפרידות מהפסגה בה חושקת גם האורחת. גם החיפנים יודעים שאי אפשר לקחת אליפות רביעית ברציפות רק עם ניצחונות בית, אך בלעדיהם הכל אבוד. החודש הקרוב, כולל המשחק בשבת, יהווה הכנה מצוינת למשחק בגביע אופ"א נגד צסק"א מוסקבה באמצע פברואר. עד אז תשחק חיפה כל שבוע שלושה משחקים. כבר ביום שלישי יש לה את הכח בגביע הטוטו (בבית), בשבת הבאה (בני יהודה), ביום שלישי, תשיעי בינואר מכבי נתניה בטוטו (בחיפה) ובליגה ביום ראשון שלאחריו, הפועל תל-אביב וככה יתקדמו ויכללו בתוכנית שני משחקים לפחות בטורניר הערוץ הרוסי הראשון על פרס של מיליון דולרים וחיפה תופיע בהרכב הקלאסי והחזק שלה.
לאוהדי ושחקני חיפה הולך להיות חודש חבל"ז מבחינת העניין. נכון לעכשיו, ועל פי הרוחות הנושבות מכיוון המאמן, רוני לוי סומך במאת האחוזים על הסגל הרחב שהעמיד. כל הדיבורים על "החלפות" נותרו על הנייר וכל ברבירב מבין שאחרי שבעה חודשי גיבוש קשה למצוא שחקנים מבחוץ שיוכלו להסתגל למסגרת החיפנית הקשוחה והתובענית. אדריאנו לא הבקיע תשעה חודשים לזכות אינטר, שבצ'נקו בקושי בהרכב של צ'לסי- את מי נשאר להביא ?... גיא לוזון ישב בקריית אליעזר כשחיפה גברה על בני יהודה במשחק ההשלמה. בא לראות את היריבה הבאה של קבוצתו, וגם אם היה נשאר בבית, הוא מכיר אותה כאת כף ידו. יפה אמר בראיון, הצ'יליאני סבסטיאן רוזנטל, שחקן הרכש הבא של פ"ת שלא ישחק בחיפה ש"הספקתי לראות את חיפה מול הקבוצות האירופאיות. זאת קבוצה טובה ומגובשת". אין הגדרה טובה מזאת.
חזקה מדי עבור "סופות נייר"
על "טובה" אין ויכוח. באימון היום ישבו רוני לוי והשחקנים וצפו בקטעים ממשחקיהם באירופה. אפילו הם לא האמינו שהצליחו להפיק מעצמם את הרמה שהפגינו, ולא נגד משענות קנה רצוצות אלא מול קבוצות טובות ומחוץ לבית. הקבוצה מאוד מגובשת ואין הוכחה טובה יותר מאשר להתבונן ולראות כיצד היא מתנהלת כאשר "סופות נייר" מנסות לזנב בה בכל הזדמנות ולא מצליחות אפילו לגרום לה לסחרחורות קלות. החיפנים בטוחים ביכולתם ואם ישכילו לתרגם את ים המצבים בכל משחק, זאת תחזור להיות חיפה של השנים האחרונות.
כאמור, חיפה שומרת על מאזן ביתי מצוין, גם כאשר כפ"ס והכח עמידר יוצאות מהמבצר הביתי עם "משהו ביד". בעידן רוני לוי, הקבוצה נוצחה חמש פעמים בלבד בשלוש שנים פלוס, פעמיים על ידי מכבי ת"א, פעם בית"ר ירושלים, הפועל ת"א והפועל פ"ת ניצחו כאן. מאזן ראוי לשמו. לעומת זאת, תחת הדרכתו חיפה ניצחה 43 פעמים, לעתים בהפרשים גדולים וברור שפ"ת תגיע עם מלוא המוטיבציה, גם כדי לבטל את היתרון החיפני וגם להוכיח לעצמה ששתי תוצאות התיקו האחרונות, מול הכח (0:0) והרצליה (2:2) לא פגעו ביכולתה להמשיך לשהות בצמרת. ללוזון וחניכיו הייתה בעונה שעברה הזדמנות פנטסטית להבין עד כמה חיפה ראויה לשבחים על מאמציה. אשתקד, השתתפו לראשונה בתולדות המועדון במשחקי גביע אופ"א, היו הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים, אך חוסר ניסיונם גרם לארבעה הפסדים (מול שני הניצחונות והתיקו של חיפה) פגע בהם במשחקי הליגה ועד שהתאוששו, הליגה ברחה להם.
השקט במחנה החיפני אינו מדומה. הכל מתקתק כמו שעון שוויצרי וההמתנה לחידוש משחקי הליגה, מובנת. הבלם דקל קינן ייאלץ לנוח לאחר שספג חימשה כרטיסים צהובים ואת מקומו ימלא, ואין כאן ניחוש פרוע, הכולבויניק, אלון חרזי שמנוייד מדי משחק לעמדה אחרת. גם בוקולי חוזר ובסך הכל, כאב ראש חיובי לרוני לוי.
