מכבי חיפה חייבת, ככל הנראה, להיות מעורבת בכל תופעה חריגה בנוף הכדורגל הישראלי. בואו נעזוב לרגע את העונה הנוכחית ונפליג אחורה, 41 שנים אחורה ואחר כך נתקדם עשר שנים ותראו שחיפה היתה תופעה נדירה גם כשהיא לא לקחה אליפות. א ל י פ ו י ו ת ? אני מדבר על י ר י ד ו ת !! בעונת 64/65 אחרי 17 שנים בליגת העל- חיפה נאלצה להיפרד ליגה. לא בגלל כושרה הירוד יותר אלא בגלל חוסר ניסיונם של שחקניה הצעירים שהחליפו את "דור הזהב" של שנות החמישים. באותה עונה זכתה באליפות הכח רמת-גן. תשאלו, אז מה הקשר ? רק בישראל קבוצה שיורדת כובשת 42 שערים- בדיוק כמו ל...אלופה. וראיתם עוד קבוצה שהפרש השערים שלה בירידה הוא 44-42 ?
הנתון הזה הוא פינאטס ליד הבא. בעונת 1973/74 חיפה נפלה ליגה פעם שנייה וכבשה 33 שערים בלבד. מה הביג דיל ? באותה עונה מכבי נתניה זכתה באליפות והיא כבשה... 32 שערים ( במילים: שלושים ושניים). מבינים את האבסורד ? רוב האוהדים צעירים ושמעו על המגמות ההתקפיות של חיפה מאז ומתמיד. מי ששם לב, רואה שחיפה רוכשת תמיד שחקנים בעלי אוריינטציה התקפית וזאת כדי לשמור על יחודיות. השנה, חיפה הבקיעה 19 שערים בלבד וכבר תוהים אם השנה נשוב ונראה את ההבקעות הסיטוניות שלה. אלף, אם המוליכה, בית"ר ירושלים כבשה 22 שערים, חיפה לא בפיגור מי יודע מה. בית, מי קבע שכיבוש שערים סיטוני הוא ערובה להצלחה ?
מה פתאום הפריע להבקיע פחות ולזכות באליפויות ?
לשלמה שרף, מאמן הקבוצה באליפות הראשונה לא הפריע שה"הרכב ההתקפי" שלו עם זאהי ארמלי, משה סלקטר ורוני רוזנטל כבש 48 שערים בלבד. מכבי נתניה הספיקה יותר (52 שערים) וזה הספיק לה למקום רביעי, לא יותר. בעונת ה"דאבל", שוב עם שרף, חיפה מיעטה לכבוש שערים(56) וליריבתה העיקרית, הפועל פתח-תקווה נרשמו 63 כיבושים. הנתון הזה השבית לחיפנים את השמחה הגדולה ? גם אצל גרנט לא נראו סימני עצב באליפות הראשונה שלו בעיר הכרמל שקבוצתו לשעבר, מכבי תל-אביב כבשה יותר. ממרחק 14 נקודות מהפסגה, ת"א הבקיעה 73 שערים וארבעה מקומות לפניה ניצבה אלופה גאה עם 68 "בלבד". כשאברהם גרנט אימן כאן ולקח שתי אליפויות ברציפות, לא פעם ולא פעמיים הדגיש שמכבי חיפה הפסידה שתי אליפויות בטוחות אותן העבירה למכבי תל-אביב על מגש של זהב. בעונת 94/95 חיפה כבשה 68 שערים ואת האליפות סחבו לה ה"צהובים" עם 59 שערים ועם הרבה 0:1 קטנים. לחיפה לא עזר ה- 0:6 מול צפרירים חולון וה- 1:6 באשדוד.
שנה לאחר מכן, שוב שתי הגדולות במאבק ראש בראש. חיפה שצפה וקצפה, כבשה 74 שערים ואפילו הפועל חיפה (66) מהמקום הרביעי ובית"ר ירושלים (65) מהשלישי, הקדימו את ה"דאבליסטית" של דרור קשטן שהסתפקה ב- 59 שערים. גם במפגש הבא מול קשטן, חיפה (עם אלי כהן כמאמן ורוני לוי העוזר) נראתה הרבה יותר אטרקטיבי. לא פחות מ- 86 פעמים ניקבה ככברה את שער יריבותיה בעוד הפועל תל-אביב הסתפקה ב- 76 וגם היא הוכיחה שלא המבקיע- מריע. ןמה קרה לחיפה של יצחק שום ? מי יכול היה לעמוד בפני התקפה עם יעקובו איגביני ושות' ? אפילו בליגת האלופות ה"ירוקים" כבשו תריסר שערים מול מנצ'סטר יונייטד, לברקוזן ואולימפיאקוס. אז מה הפלא שבליגה כבשו 75 שערים מול 66 של האלופה האחרונה מחוץ לחיפה, מכבי תל-אביב עם 66 שערים. וזה כאשר יעקובו נמכר במחצית העונה לפורתסמות'.
מה קרה השנה ? לא משהו חריג. חיפה לא משחקת פחות התקפי מבעבר. אדרבא, רוני לוי משגר עוד ועוד שחקנים לחלק הקדמי. רוברטו קולאוטי, שלומי ארבייטמן, יניב קטן, ליאור רפאלוב וגם גוסטבו בוקולי כקשר אחורי נמצא זמן רב ברחבות היריב. אם חיפה היתה מנצלת רק חמישים אחוזים מההזדמנויות מול נתניה או בני יהודה, היו לה עוד חמישה שערים אבל אותן נקודות. עד להודעה חדשה, שערי החובה בשניות הסיום מול הכח וכפר-סבא ירדפו את חיפה. ושוב, בעונת האליפות הראשונה עד המחזור ה- 13 חיפה כבשה 16 שערים בלבד ובעונת ה"דאבל" רק 20. ולעומת זאת, באותו פרק זמן כבשה 38 שערים (כפול מהנוכחי!!) עם אלי כהן, 35 שערים בעונת 95/96 ו- 34 שערים בעונת ליגת האלופות עם שום יצחק.
מאמן שמציב רף הישגים גבוה נמצא ב"בעיה"
ברור שרוני לוי "אשם"... אם הוא עולה מקבוצת הנוער לפני שלוש שנים פלאס ומיד מוליך קבוצה לשלוש אליפויות- הוא "אשם". אם הוא גם לוקח אותן בקלילות ובהפרשים עצומים- הוא "אשם". ואם הוא גם גורם שבכל שלוש השנים קבוצתו כובשת את מספר השערים הגדול בליגה- הוא ודאי "אשם". ואם חיפה הוליכה את העונה שעברה מהמחזור הראשון ועד האחרון- עוד "אשמה" רובצת לפתחו. הקבוצות של רוני לוי קבעו רף גבוה מאוד ומדי שנה דאגו לשפר את הישגן. מישהו יכול ל'בנות' על קבוצה נוספת שניצחה 11 משחקים ברציפות מתחילת העונה ? רק מכבי ת"א (1993) וחיפה עשו זאת מקום המדינה (58 שנים), אז מה הפלא שעם 21 נקודות קובעים שחיפה מקרטעת ? מאיפה תצוץ לפתי עוד קבוצה ישראלית שהתנחלה במקום הראשון במשך 65 שבועות רצופים ? גדול הארכאולוגים לא יצליח ל'גרד' קבוצה ישראלית נוספת שעשתה זאת וכדאי גם לבדוק בארצות אחרות... צחוק הגורל: בשלוש העונות הקודמות, דאגו לפמפם לנו שחיפה זכתה בגלל הליגה החלשה. כיום, במצב שהמוליכות כבר איבדו 14 נקודות ליגה, שוב הליגה חלשה. בשלוש השנים הללו "קבעו" שבגלל שלא השתתפה במשחקי גביע אירופה בשלבים גבוהים, לא היתה לחיפה בעיה לדרוס כל מה שזז. כעת, כשהגיעה לשלב מעניין בגביע אופ"א, ושחקניה שיחקו כבר 27 משחקים רשמיים- כל העיניים נשואות לעברה. וזה ברור מדוע: חיפה טובה- טובה לליגה גם כשהיא בורחת קדימה. ליגה מעניינת אינה בהכרח ליגה טובה.
די נעים להשוות את מכבי חיפה בכדורגל למכבי תל- אביב בכדורסל. כמו אצל רוני לוי, גם נבן ספאחיה נאלץ להתמודד עם חילופי משמרות קריטיים. באים שחקנים מרכזיים בחיפה , כמו גם רוני לוי, ואומרים שאבדו שני שחקנים משמעותיים מהעונות הקודמות, מיכאל זנדברג ועידן טל. עבור חיפה הם האנתוני פארקר ושארונס יאצ'קיביציוס. אצל האוהד הממוצע הסבלנות אינה מצרך זמין, הוא מבקש תוצאות מיידיות. רוני לוי חייב לתמרן בין הרצוי והמצוי. אין ספק שבנה סגל מצוין. מצא מגן כמו אייל משומר שכבר מביא פירות, החזיר בלם כדקל קינן, הכניס להרכב את ליאור רפאלוב ומצא בשבועות האחרונים "מקום טוב" באגף הימני לשלומי ארבייטמן ובניגוד לדעה מוקדמת, החלוץ פורח בתפקידו החדש. מישהו זוכר איך אלון חרזי התחיל במכבי חיפה ? חלוץ כמו ארבייטמן. אחר כך נסוג לקישור ולבסוף הוסט לאחור, כמגן ואחר כך כבלם. גם שחקנים חדשים כמו מסודי, אנדרסון ומליקסון, זוכים ל'סל קליטה' מורכב ומשתלבים לאט יותר. רק לחשוב איך היו צולבים את אנדריי שבצ'נקו לו שיחק במכבי חיפה ומצליח כמו בצ'לסי. כי מחוץ לקבוצה עדיין מאמינים בהוקוס- פוקוס.
לא במקרה אבי נמני ועוד מספר כדורגלנים ומאמנים "שפויים" מצביעים על חיפה כקבוצה הטובה בישראל, גם כיום. אם יוסי מזרחי, מאמן בית"ר ירושלים, מתבטא וומדגיש: "מי אנחנו שנדבר על מכבי חיפה?"- הוא אינו עושה זאת מטעמי נימוס. כולם מסתכלים על חיפה באירופה וזאת מכבי חיפה שרוצים לראות. ברור למי שעיניו בראשו, שלא יכול להווצר מצב תמידי שלנציגת ישראל, הכי בכירה באירופה, יהיו שני פרצופים, אחד לליגה ואחד לאירופה. באיזה שהוא מקום, חייב להגיע הבאלאנס והוא יגיע. לא ב"עליהום" מצד שאין לו יד ורגל בקבוצה אלא מתוכה ובעזרתה. וכל הדיבורים על "חיפה שבעה וחסרת מוטיבציה" אינם שווים התייחסות. 19 הצילומים אחרי 19 הכיבושים מוכיחים שכל שער חשוב ומי שזכתה בעשר אליפויות רוצה גם את האחת- עשרה. גם רוני לוי יודע שקיים שיא ישראלי עתיק שקשה לשבור- חמש האליפויות הרצופות של הפועל פתח תקווה בין השנים 1958-1963.
היינו קרובים מילימטרים לפני ארבע שנים ובגלל שני שערים עדיין נשאר האתגר לשחזר
