עוד בטרם עלו שחקני מכבי חיפה על כבש המטוס בדרך לליבורנו, התחוללו "שלושה שינויים" בהרכב הקבוע. שלושת הכתבים שליוו אותם בכל משחקי החוץ, מטעם העיתונים הראשיים ( ידיעות, מעריב והארץ) נעדרו מהטיסה ואת מקומם תפסו כוחות חדשים שילוו את החיפנים במשחקם האחרון בשלב הבתים, לא האחרון באירופה. והתמונה הזאת ממחישה בדיוק את מה שעובר על שחקני מכבי חיפה והצוות המקצועי שלה בששת הימים האחרונים בפרט ועד עכשיו, גם במהלך כל העונה בכלל. כשז'ול ורן, הסופר הבדיוני כתב את "מסביב לעולם בשמונים יום" באמצע המאה התשע עשרה, הוא לא לקח בחשבון שיגיע היום וניתן יהיה לטוס בשלושה ימים סביב העולם, אך יתרה מזאת, לא האמין שקבוצת כדורגל תבלה מחוץ לארצה במשך 40 יום (!!).
לא מילואים, לא טיול לחו"ל, לא ענייני עבודה- כדורגל נטו מחוץ לבית. בלתי נתפס והעתיד יוכיח אם תהיה השפעה ל"גלות" הזאת על המשך הליגה. צבירת הימים נעשתה בקצב מטורף. שני מחנות אימונים, נסיעות למשחקי חוץ בליברפול, לובץ', גלזגו וכעת ליבורנו, ושני משחקי בית ב...הולנד וקייב. לא יהיה זה מוגזם לסכם שחיפה יכולה הייתה בשקט לשוט ארבעים יום וארבעים לילה בתיבת נוח ואיש לא היה מרגיש, מלבד המשפחות והליגה הישראלית שממתינה לפריצה הגדולה של חיפה שתגיע במוקדם או מאוחר. כולם יודעים את זה ובינתיים נהנים מהעובדה שאחוזי ההצלחה של חיפה נמוכים, פחות מחמישים. ככה זה שמרגילים את הקהל למאה אחוזי הצלחה כמו אשתקד...
ההתפעלות מיכולת השחקנים להחזיק מעמד כבר הפכה לחם חוקם. אם "נערי המקלדת" עייפים, מה יגידו ארזי הכדורגל. וזאת גם הסיבה שחיפה יצאה אופטימית לליבורנו, ובפעם הראשונה, קבוצה ישראלית תלויה אך ורק בעצמה ולא בחישובים של אחרים. מי היה מאמין, למרות הניצחון הכי גדול של קבוצה ישראלית אי פעם בגביע אירופה, מול פארמה הגדולה (1993) בביתה, שחיפה תגיע לליבורנו הממוקמת במקום הרביעי באיטליה, כשיש לה את הצ'ופר לשחק על נקודה כדי להבטיח את מקומה בין שלוש הראשונות בשלב הבתים. לא במקרה אומר דניאלה אריגוני, מאמן ליבורנו שחיפה מרשימה והיא הקבוצה האיכותית ביותר בבית. שני הניצחונות על אוקזר ופרטיזן ומשחק טוב בגלזגו, מול הרינג'רס, למעט השיפוט (מה היו אומרים עליו אנשי מכבי ת"א, ושם היו שני פנדלים בלתי מוצדקים וחבל שעבד אל-עוברה לא היה שם...) בתוספת למשחקים המצוינים מול ליברפול והגומלין בלובץ',מלמדים שדבריו של אריגוני אינם נאמרים למען הנימוס בלבד. קלטות המשחקים מדברות בעד עצמן, וגם אם חיפה אינה פייבוריטית הפעם, מתחשבים ברקורד שלה וב- 59 הופעותיה באירופה. בליבורנו אפילו לא חולמים על מספר כזה של הופעות בזירה האירופית. איש גם לא מאמין שעם שש נקודות ביתיות, העלייה לשלב הבא היא בגדר חלום שלא יתממש. יותר בטוח שאי פעם רגל אדם תדרוך על ה...שמש, מאשר חיפה תחמיץ את ההזדמנות הנדירה להיות בין השלוש, ומדובר בבית קשה במיוחד. יותר מדי תרחישים הזויים צריכים לקרות מכדי שרוני לוי לא יצטרך לשלוח שוב את איתי מרדכי, מאמן קבוצת הנערים, למשימת ריגול נוספת, לפחות אחת נוספת.
ליבורנו לא פראיירית, והיא תלחץ מהרגע הראשון. אמנם, אחרי ההופעות מול חמישים אלף צופים באנפילד ובמייברוקס של רינג'רס, חיפה תופיע ב"ארמנדו פיצ'י" של ליבורנו מול אלפים בודדים, אלא שהפעם גולת הכותרת תרוכז במגרש ולא ביציעים. הקלף הגלוי של האיטלקים הממוקמים בשולי הצמרת, הוא רצונו של נשיאם לראות כבר את המשחקים האלה מאחריו, כי לדעתו הם מיותרים ופוגעים בליגה, אך ביום רביעי גם הוא מבין שהישראלים מהווים מכשול למעבר לשלב הבא. נשמע מוזר? מכבי חיפה (מקום שמיני בליגה ) נחשבת לאבן נגף לנציגת ארץ המגף... כל הסיפור בבית החיפני עשוי להסתיים כבר מחר בערב, מבחינת חיפה. תיקו בין פרטיזן לאוקזר מעלה את חיפה אוטומטית, ואז תוכל להתפנות לחישובי המיקום. עם שבע נקודות תתפוס קרוב לודאי את המקום השני ואז תהיה לה הזכות לשחק נגד אחת משמונה הנושרות מליגת האלופות. מקום שלישי יוגרל נגד המדורגות ראשונות בשלב הבתים. בכל מצב, הולך להיות חורף חם, תרתי משמע, למרות שהמשחקים יחודשו בעוד שלושה חודשים.
אחרי שהפועל תל-אביב נוצחה באשדוד (2:1) וחיפה כמעט וניצחה את בית"ר ירושלים בטדי ואת מכבי תל-אביב בבלומפילד, והיא לא קיבלה את הזכות לשחק ביום שני, כמו ה"אדומים", ניתן להעריך את גודל הציפיות שהשחקנים עומדים בהן בכבוד. תמיד ניתן לשחק ב"נדמה לי" ולחשוב שחיפה צריכה הייתה להיות עם יותר נקודות בקופת הליגה מאשר 13 (ומשחק חסר) ובחיפה יודעים שחסרות להם ארבע נקודות מהמשחקים מול הכח והרצליה. עם הנקודות הללו, לחיפה כבר היו 17 ואם תנצח את בני יהודה יהיו לה 20 כמו למוליכה מירושלים. אילו... החיפנים הולכים להשקיע הכל מול ליבורנו, ולא כדי לזכות בנקודה הרצויה. העובדה שמשחק הליגה הבא ייערך רק ביום שני (כל הכבוד לראשי הפועל כפר סבא שלא הצטרפו לאלה שביקשו לרקוד על עייפות החומר החיפנית) מאפשרת להם להילחם כאריות ולא לחשוב שבשבת ממתינה להם היריבה השרונית הסימפטית.
איש גם לא יכול לייעץ לרוני לוי כיצד לשחק. הכל בירבורים חסרי תוחלת. שום מאמן ישראלי עדיין לא ניצב בפני מבול משחקים דומה. מעבר לאותם ארבעים יום מחוץ לבית, הרחק מהמשפחות, חיפה כבר שיחקה ב- 33 משחקים וזה המון. כבר הזכרתי בעבר, שהכמות הזאת תלך ותתפח, כי ממתינים לה לפחות עוד 24 משחקי ליגה, 6 משחקי גביע הטוטו, לפחות שני משחקים בגביע אירופה ואחד בגביע המדינה. עוד 33 משחקים רשמיים בטוחים, לא על הנייר. ולוי צריך לתמרן עם הסגל המצומצם שלו, יחסית, בין כל החזיתות. איך הוא נוהג לומר? " אני חי ממשחק למשחק כי תכנון לטווח ארוך אינו רציני לאור העומס, ואני לא מדבר על עייפות". איפה הלחץ? המחויבות למועדון ולאוהדים? הרצון לשמור על הכתר ו...גביע הטוטו, ואולי גם להוסיף את גביע המדינה אחרי תשע שנים בהן בקבוקי השמפניה נותרו מיותמים? המון עבודה באופק. שעתם היפה של שחקנים שהוכיחו, ולא רק באירופה, שניתן להשקיע מול קבוצות רעננות כבית"ר ירושלים ומכבי תל-אביב שישבו מול הטלוויזיה, בחנו את היריב החיפני וחשבו שיקרוס. טעו.
רוני לוי הוא היחיד היודע מה מצבם הגופני של שחקניו. על המנטלי מיותר להרחיב את הדיבור, ניתן לשמוע את הביטחון האישי והקבוצתי בדברי השחקנים. בימים אלה, כאשר הקבוצה נאלצת לשחק שלושה משחקים בשישה ימים, ומחוץ לביתה, באים לכלל ביטוי כל האלמנטים הבסיסיים המאפשרים לשחקנים בקבוצות הגדולות באירופה להחזיק מעמד איתן על רגליהם. ויטמינים, מינרלים וכו'- שעתם היפה של המקצוענים מאחרי הקלעים שעוברים השתלמויות במועדונים גדולים ולומדים. ...כמו שלמדו את חלומו של ז'ול ורן. ומה אנחנו צריכים מלבד נקודה כדי לא לסמוך על האחרים ולא להיות במתח עד ה- 14 בדצמבר, מועד קיומו של הסיבוב האחרון בו חיפה תהיה חופשית. ליבורנו מחפשת ניצחון ראשון, חיפה נקודה ראשונה בחוץ. האיטלקים לחוצים יותר.
