אתמול (חמישי) ביקר עבאס סואן, קשרה הבינלאומי של מכבי חיפה בבית הספר "אופקים" בחיפה, המאומץ על ידי קבוצתו ומספר פעמים בשנה פוקדים אותו השחקנים. בדבריו בפני התלמידים, פגועי המוח, עמד סואן על חשיבות ההתמדה, הרצינות וההשקעה בשמירה על חיים ספורטיביים כדי להצליח בכדורגל. הקשר, אף הוא מורה במקצועו, יכול היה להביא את מכבי חיפה כדוגמא הכי טובה לדבריו. הוא חילק לנוכחים כובעי מועדון ופוסטרים, חתם עליהם ויצא בהרגשה שהאוהדים הצעירים התרשמו מדבריו.
להבדיל אלפי הבדלות וקשור להצלחה עליו סואן דיבר, מכבי חיפה חוזרת לליגה אחרי פגרה מאולצת בת שבועיים. מיקומה הנוכחי אינו סימפטי, בלשון המעטה ולכאורה, היא נחשבת לקבוצת תחתית אבל מי שמסתכל על חצי הכוס המלאה, יבחין שחיפה מסוגלת גם להגיע למרחק נקודה מהמקום השני. ...ורוני לוי וחניכיו מביטים אך ורק על חצי הכוס המלאה. ראשית, בגלל האופטימיות הגדולה ושנית, ה"אוטובוס" של מרעילי הבארות עמוס ואין בו יותר מקום לדחוף אפילו סיכה. בחלוף שבעה מחזורים (ונראה כאילו שיחקו כבר עשרים...) לחיפה יש את כל הסיבות לא להיות מרוצה. המיקום, התנודות הקיצוניות בכושרה במשחקי הליגה, השוני בין ההופעות בליגה וגביע אירופה וכמובן מספר הנקודות הדל שבאמתחתה (9) אליו לא הורגלה בעידן של רוני לוי. מתאים לדרור קשטן ושלמה שרף שאימנו כאן. אל תאמינו למי שמספר לכם ש"זקני חיפה אינם זוכרים...". לא צריך להרחיק מחשבה כדי לזכור שבעונת 1999/00 לקראת סוף העונה, המאמן המחליף...רוני לוי, הדריך את חיפה וגם אז לא ניצחה בארבעה משחקים רצופים. המאמן המצליח היה על תקן של שחקן בעונת 96/97 כשמכבי חיפה לא ניצחה לאורך 6 משחקים ברציפות. ואפשר להמשיך ולחטט בפצעי העבר.
איזו פתח תקווה באה לחיפה ?
אלא שבשלוש השנים האחרונות נמחקה ההיסטוריה. התחיל עידן חדש ומיותר לחזור ולשנן את הישגי הקבוצה, ורק ממנה מצפים להצדיק את האשראי. והיא מתכוונת לא לאכזב. השעטנז של משחקים בזירה האירופית והישראלית אינו זר לשחקנים. אמנם, חיפה שינתה את פניה, כמעט ללא הכר (ארבעה משמעותיים- משומר, קינן, אנדרסון ומסודי) אך התופעה קיימת מדי שנה ובכל פעם שינסה מתניים וחתכה ראשונה את חוט הסיום. גוסטבו בוקולי אמר לפני עשרה ימים: " לא מתאימה לי הפגרה הארוכה הזאת". המאמן רוני לוי אומר היום: " אני מעדיף רצף משחקים, אפילו שניים בשבוע"- דברים המלמדים על התכונה הגוברת והולכת לקראת חידוש הליגה ש...תופסק שוב לקראת חג המולד כדי לאפשר לשחקנים הזרים לחגוג. דקה לפני, חיפה תשלים את משחק הליגה החסר מול בני-יהודה (21 בדצמבר).
חיפה נקלעה בעל כורחה ל"מלחמת חוצות" בנושא הנבחרת. יניב קטן לא זומן, ניר דוידוביץ עם אגודל שבור אפילו ישב כשוער מחליף- מחזות שאינם מרנינים את הלב. אבל כאשר דרור קשטן מעורב, אין מה להתרגש. מאז שאימן את חיפה ב- 87' ונכשל בגדול, קשה להוציא ממנו פירגון לחיפה. חיפשתי בנרות, לא מצאתי. לכן, להפסדה של הנבחרת מול קרואטיה לא תהיה השפעה כלשהי על מצבם המנטלי של אדורם קייסי ורוברטו קולאוטי, השגרירים של חיפה בנבחרת. לתיקו מול בית"ר ירושלים בטדי כן תהיה השפעה. ולא בגלל הנקודה שהושגה שם אלא בזכות ההופעה המכובדת והנחישות להוכיח שאירופה חשובה אבל הראש נמצא עמוק בליגה. רבים סברו שחיפה תגיע לא להפסיד במשחק ודווקא היא יצאה מאוכזבת משהו מהתוצאה. יחד עם זאת, רמת המשחק שהפגינה משמשת מקפצה למשחק מול הפועל פתח-תקווה. חבל"ז, מי שמחפש "הצגה שנייה"- שישכח מזה ומהר. פ"ת, גם בימים טובים בהרבה מאלה, לא גררה את החיפנים למפגני עוצמה הדדיים. על אחת כמה וכמה כשהיא שקועה בתחתית ומשוועת לכל נקודה. אם לשפוט על פי משחק גביע הטוטו שנערך כאן לפני חודשיים (0:3 לחיפה) הולך להיות שמח. אייל לחמן ישב באוטובוס, חניכיו התחפשו למכסחי דשא והשאר, באצבעות ידיו של פיני שרון, הפיזיוטרפיסט של חיפה שעבד שעות נוספות.
לחיפה מעולם לא הלך קל מול לחמן הידוע כ"שחמטאי". עבאס סואן יכול להעיד, מהתדריכים בחדר ההלבשה של סכנין שם השניים שיתפו פעולה. אולי כך צריך לשחק כאשר החרב על הצוואר וחיפה היא האחרונה שיכולה להתחלק ברגשות כאלה. מתי שיחקה בתחתית ? אצל ...דרור קשטן, לפני עשרים שנים. אפילו אלון חרזי הנצחי היה בן שבע ולא יזכור. ההרכב הצעיר של שחקני אם המושבות יוליד מלחמה על כל כדור. יהיו שמירות אישיות, תהיינה המון עבירות ולחמן יעשה הכל כדי להצר את רגליהם של בוקולי, מסודי וחבריהם. ה" ירוקים" עם כל הסימפטיה לאורחיהם, כבר חילקו השנה את ה"מתנות" לקבוצות התחתית. הכח קיבלה נקודה, הרצליה גם- חיפה הפסידה ארבע שהיו מציבים אותה היום במקום השלישי, אולי שני. לסבתא אין גלגלים, לחיפה אין 13 נקודות ולכן, הולך להתפתח מאבק חריף, תרתי משמע. איזו פ"ת תגיע לקריית אליעזר? ברור שהגנתית, כי היא פחות טובה מחיפה. איזו חיפה תופיע הפעם? לא צריך להיות נביא כדי להבין שרעבה ולא רק לנקודות.
עבור האלופה אין כאן עניין של משחק ליגה נוסף. היא מחפשת את רצף המשחקים, את המומנטום ומבחינה זו, השבוע הבא הופך ל"רצחני" עבורה. ביום חמישי משחק ביתי מול פרטיזן בלגרד, ביום ראשון תחזור לבלומפילד למשחק מול מכבי תל-אביב וביום רביעי הבא, שוב משחק מחוץ לישראל, בליבורנו שם תסיים את הופעותיה בבית שלה ותמתין חופשית (ומאושרת ?) למחזור הסיום כדי לדעת אם העפילה לשלב הבא. אחלה של שבוע לאוהדי חיפה, שחלקם גרם נזק גדול לקופת המועדון שנקנס ב- 15 אלף ש"ח עקב השלכת הרימון בטדי. בחשבון פשוט, מחר מול פ"ת חיפה "מכניסה חינם" 300 מאוהדיה והכסף לא נכנס לכיסה אלא לקופת ההתאחדות לכדורגל. חומר למחשבה לאוהדים המזיקים.
עד לפני עשרים שנים חיו אוהדי שתי הקבוצות על נוסטלגיה בצל משחקי העבר הגדולים, והיו רבים כאלה. מאז, עידן חדש, בלתי ניתן להשוואה וכל ניסיון להפיח חיים בהיסטוריה, נדון מראש לכישלון. נשארנו עם הסטטיסטיקה היבשה. השתיים נפגשו 113 פעמים ולחיפה יתרון ברור. היא ניצחה ב- 51 משחקים, הפסידה ב- 34 ו- 28 הסתיימו בתיקו. הנתון הבולט ביותר במשחקים, מספר השערים- 347 לפי חלוקה של 192 לזכות חיפה ו- 155 לפ"ת. במוזיאון של חיפה, אין קבוצה שבמשחקים מולה נכבשו כל כך הרבה. פ"ת גם 'נהנית' מהזכות להיות זאת שספגה מחיפה את מספר השערים הגבוה ביותר. בני יהודה (168) במקום השני, נתניה (154) בשלישי ומכבי ת"א (153) ברביעי.
