ניר דוידוביץ, יניב קטן רפאל אולארה ואדורם קייסי- OUT, מכבי חיפה באצטדיון בהרצליה- IN. ארבעת שחקני הנבחרת (גם צ'ילה זאת נבחרת) ייעדרו בודאות מסגל הקבוצה הנערכת לקראת משחק הליגה השישי שלה העונה, הרביעי מחוץ לביתה. גם בשבוע הבא חיפה תשחק בחוץ, חיפה בטדי וביום חמישי בסקוטלנד ובקצב הזה, מישהו עלול לחמוד לצון ולחשוב שכדאי כבר להעלות טרטורים על קריית אליעזר, כי הוא ניצב שומם...
התיקו רב השערים והלא מחמיא, מול הכח עמידר ר"ג, בעיקר בגלל המהפך המדהים ושער המשווה בתוספת הזמן, עלול היה פעם לזעזע את אמות הסיפים במועדון הירוק. דפי ההיסטוריה שלו מלאים בדוגמאות. גם אז לא היה מקום לאווירת נכאים, אך ברוח התקופה, כותרות רדפו אחרי חיפה. הפעם, הכותרות נשארו נחלתם של בעלי הדוכנים. היכן ההבדל? בגישה הרצינית של המאמן והשחקנים. שני "גיבורי השבוע" היו המאמן רוני לוי והקפטן ברוטציה, אלון חרזי. ברגע שהכדורגלן הותיק, אחרי שבע אליפויות במדי מכבי חיפה, בועט בשולחן ומשחרר עצבים, מכבי חיפה בריאה ומחוסנת. באותה שניה שרוני לוי לא ניסה להצטדק והצהיר למי שרק רצה להקשיב ש" שיחקנו קטסטרופה במחצית הראשונה, איני מרוצה ובדרך הזאת לא נתמודד על האליפות"- מה צריך יותר ? ברפואה, השטח הכי מתקדם זאת היכולת לאבחן את מקור המחלה. רופא שמתמחה באיבחון, יהפוך לסטאר בתחומו. כך בכדורגל, ברגע שרוני לוי יודע מהיכן נובעת חוסר היציבות המדהים, המזכיר במידה מסוימת את מכבי חיפה של שנות ה- 50 המאוחרות, יחפש את התרופה וייצב את מצבה של הקבוצה.
אנשים רציניים מביטים על חיפה (מכבי, כן ?) ברצינות. לפני עשר שנים פלוס היה לחיפה מנג'ר שגרם לתסכול אדיר בקרב האוהדים. כשחיפה הפסידה 2:5 למכבי פ"ת הוא ראה דברים מאוד חיוביים. כשניצחה 1:2 את בני-יהודה, תקף את השחקנים. אחרי כל משחק, האוהדים היו צריכים להחליט אם הם יבקשו מרופא המשפחה הפנייה לרופא עיניים או לטיפול נפשי... היום, ומזה שלוש שנים, כ-ו-ל-ם רואים תמונה זהה. גם אז הייתה טלוויזיה, ההבדל שרוני לוי אינו מתחמק מכלום. כשאתם רואים שחיפה רעה- הוא כבר חושב מדוע. כשהיא טובה- מוחו כבר מביט קדימה כדי לנסות ולשמר את הרמה הפנטסטית, שהתבטאה בינתיים במחציות השניות מול אוקזר או הכח, למעט שער השוויון.
הבדל של יום ולילה
יחד עם זאת, לוי מתחיל צעדיו ל"מועדון השקט" עליו נמנים היום מכסימום 3-4 מאמנים, כולל מאמני עבר. שלוש שנים פלוס, ה"ירוקים" לא נכנסו למשברי זהות אך ורק בגלל שמאמנם לא עושה את הדבר הכי קל: אינו מאשים שחקנים בפרהסיה, אינו מבקר בגסות מהלכים כאלה ואחרים ואינו צולב את מי שנקרה בדרכו. ואל יקל הדבר בעיניכם. קשה מאוד לשתוק במדינה בה כל מאמן מתוסכל, שמחליף קבוצות כמו גרביים, מייעץ לו מה לעשות או שחקני עבר מנסים להוליך דעת קהל. פרשנויות הזויות ומזוגזגות נופלות על אזניים ערלות ולא בכדי. כי אם "מאשימים" את השחקנים והאוהדים בשובע, רק שחקנים שבעים מסוגלים לחשוב מה קורה באמת. מישהו ניסה לחשוב על בטן ריקה ?
לא תשמעו גם משחקני מכבי חיפה ומאמנם ציוץ לגבי שחקנים חסרים בהרכב או במועדון. פה ושם ודאי נשמעים קולות בזכותו של שחקן עבר כזה, שאולי בזכותו חיפה הייתה נראית טוב יותר- אבל, וזה האבל הגדול, הרבה יותר קל לחפש בהיסטוריה של המועדון ולמצוא מה היה מצבה של חיפה עם אותם שחקנים או בלעדיהם. אין סוף למשוואה הזאת. על אחת כמה וכמה במכבי חיפה, מועדון זולל אליפויות. דוגמית: אם היום נניח את ההרכב של עונת 2002/03 על שולחן הניתוחים, יימצא כירורג שלא יצביע עליו כ"הרכב החלומי". עם אוואט, ז'ואוטאס, פראליה, רוסו, חרזי, בנאדו, יעקובו, קטן, באדיר ומצוינים אחרים. אלה זכו באליפות או בגביע? מכסימום גביע הטוטו. ...אלא שכל הכבודה הזאת זכתה בתארים בשנים אחרות ושמרו על המסורת, אותה מסורת עליה נלחמים כרגע בחיפה: הופעה מכובדת באירופה, ריצה לכל התארים בארץ על כל המשתמע מכך. אולי ניתן ל"האשים" את רוני לוי ושות' שהרגילו את כולם לאינסטנט אליפויות. גם ב"האשמה" כזאת המועדון יעמוד בגבורה.
מכל מקום, חד וחלק: מכבי חיפה אינה במשבר. המילה הזאת אינה בלכסיקון שלה. על פי ההופעות באירופה, מדובר בקבוצה חזקה וכדאי להביט על ארבעה מחמשת המשחקים (הביתי בהולנד מול ליטקס היה פחות טוב) בהם חיפה לא רק שלא נפלה מהיריבות, בקטעים גדולים השאירה אותם בצל. לליברפול היה את המזל שלא היה לליטקס ולאוקזר שספגו בזמן אמת, כאשר חיפה שיחקה מצוין. את המזל והיכולת, חיפה מתכוונת להביא להרצליה, למשחק הליגה מול מכבי המקומית. יהיו שיסתכלו על המאבק בין השתיים כ"מלחמת מוחות" בין ראובן עטר , מאמן המקומיים לרוני לוי. הזיז היחיד שעטר יכול להיתלות בו, יכולתו להציב קבוצות שיעשו צרות וקשיים לקבוצת העבר שלו. כמאמן נתניה, חיפה אכלה הרבה קש במפגשים מולו. מאידך, האלופה מגיעה עם "נדוניה רבת ערך". מעולם לא הפסידה בליגת העל באצטדיון בהרצליה- לא נגד מכבי ולא כאשר קבוצות אחרות ארחו אותה. ראשון לציון(3:0), מכבי נתניה (3:1) בית"ר תל אביב (2:0) ונצרת-עילית (1:0) הרימו ידיים. הרצליה ארחה את חיפה תריסר פעמים, הפסידה ב- 8 ושניים סיימה בתיקו. ראשון לציון סיימה אף היא בתיקו 1:1 .
אפילו לא 0:0 אחד והפרש שערים חיובי לחיפה, די משמעותי- 8:23בסך הכל, חיפה והרצליה נפגשו זו מול זו (גם בליגה הארצית) 24 פעמים והיתרון החיפני בלתי ניתן לסגירה: 17 ניצחונות לחיפה, 2 להרצליה (שניהם בליגה השנייה בסוף שנות השבעים) וחמש תוצאות תיקו. ההרצליינים נהנים בדרך עקיפה מחסות חיפנית שמזרימה אליהם שחקנים צעירים. רק היום מופיעים בסגל שי מימון, איתן עזריה ויוחאי אהרוני. גם בשנים עברו הייצוג היה מכובד. קל לא יהיה, כי מכבי חיפה מהווה אתגר לכל מי שמחפש כותרות זמניות. ומעניין יהיה לראות אם חיפה מתכוננת לחזור לסורה וחלק "מתנות" שוות ערך לנקודות לקבוצות עולות, כמנהגה. הרצליה ודאי בונה על כך- לחיפה תוכניות אחרות, בפרט כאשר בסוף השבוע מצפים לה שני משחקים מההפטרה.
בשעות הצהריים הקבוצה הגיעה למלון שרתון נהריה בתל-אביב שם תנוח עד המשחק. החלוץ יניב קטן לא הצטרף לחבריו מאחר והוא שוהה עם רעייתו בחדר הלידה ויגיע למשחק, סמוך מאוד לשעת הפתיחה.
