אוח, איזה ערב נפלא. לא רק הניצחון על אוקזר עשה טוב על הנשמה. לראות את 14 אלף ה"ירוקים" שהשאירו מעט מאוד מקום ל"מסתננים"- זאת חוויה בלתי נשכחת, אפילו כשמדובר באוהדי מכבי חיפה. שלשום, בסיום המשחק בין צ'לסי לברצלונה, כל כך קינאתי בבאי סטמפורד-ברידג'. השופט שרק לסיום, צ'לסי ניצחה 0:1 והשחקנים כבר היו במנהרה בדרך לחדר ההלבשה אבל איש מהקהל לא הלך הבייתה. מתי, מתי, שאלתי את עצמי נוכל לראות מחזה כזה גם אצלנו, במחנה הירוק.
בקושי עברה יממה ורבים-רבים מבאי בלומפילד עברו את חווית "עור הברווז". זה עתה שרק הפורטוגלי לסיום והיציעים, במשך למעלה משבע דקות נשארו דחוסים. הלו, חבר'ה, הלו ילדים, ללכת הבייתה- אמא מחכה ודואגת, מחר יש בית ספר אבל ה"ילדים הירוקים" יודעים מה שכל מכביסט יודע: להשלים שיעור במתמטיקה או בספרות אין בעיה להשלים, אבל לראות את מכבי חיפה בהצגה פנטסטית במחצית השנייה- פה אין שידור חוזר. או שרואים בוידאו עם הקולות המעצבנים בשידור, או שלומדים היסטוריה במגרש שרק לפני ארבעה ימים כל כך איכזב.
היה כייף אמיתי לשמוע את העידוד המאסיבי, מדקת הפתיחה ועד שבע דקות אחרי הסיום. נשמע כמו מוסיקה רקע לקונצרט שמנגנת תזמורת הסימפונית. למעט איזה חוליגן שפרץ למגרש, ורק אלוהים מבין מדוע, ה"דוידוביץ, דוידוביץ" או ה"רוני לוי, רוני לוי" היו צלילים נפלאים בערב היסטורי. אין לחיפה יותר מדי סנטימנטים לבלומפילד. מאלמו שלחו אותנו הביתה בבושת פנים, ואחרי היום חסל סדר שבדיה. הפועל תל-אביב ניצחה אחרי שלושים שנה בהפרש של שני שערים וכולם דמיינו שחיפה מרוסקת, מפורקת וויתרה על נכסיה.
הקהל לא היה היום השחקן ה- 12 במשחק. הוא נכנס לכל השחקנים לתוך העצמות והתחתונים. לשחקנים לא הייתה ברירה אלא לרוץ ולהילחם כאריות. במחצית הראשונה, יחד עם כסיסת הצפורניים, ההגנה קיבלה את האהדה ובשניה, ההתקפות המתפרצות. בטהובן יתהפך בקברו כשישמע את קריאות ה"אולה-אולה" רבע שעה לסיום. אפילו הוא לא הצליח לכתוב משהו מוצלח יותר. עשרים מהלכים מבלי שרגל צרפתית תתערב. לא להשמין מנחת? ה"צבא הירוק" שחוטא לקבוצה כשלא מגיע בהמוניו למשחקי ליגה מסוימים, החזיר הערב חלק מהחוב שלו לנשיא, למועדון ולשחקנים. הוא יודע להעריך מאמץ עילאי מהו, ואולי הערב גם הפנים שההצגה הכי טובה בעיר היא כאשר הוא ביציעים והשחקנים מושפעים. בכל מצב, בישיבה, בשכיבה או בעמידה- ציון 10 לאוהדים הנפלאים שהתייצבו עם צו 8 ביד ו"השתחררו" עם חוויה, לעצמם ולאתה שצפו בנאמנותם. שאפו ענק !!
