מה לעשות, נעים להזכיר את מכבי חיפה במשחקי גביע אירופה, וגם הפסד ליגה כזה או אחר לא יטשטש את העובדות: האלופה הייתה הראשונה שהגיעה לשלב שמינית גמר גביע אירופה כלשהו של קבוצה ישראלית (1993) וגם הראשונה שערכה הופעות בשלב רבע גמר (1999), והכי חשוב הראשונה שהשתלבה בבית האלופות ולא רק השתתפה בתוצאות דרדל'ה. הופיעה בכבוד, צברה שבע נקודות, כבשה תריסר שערים והכי פיקנטי, לא סיימה אחרונה בבית אלא במקום השלישי שהוליך אותה למשחקי גביע אופ"א.
כעת מוטלת עליה משימה חדשה ששום קבוצה ישראלית לא התנסתה בה קודם: צבירת נקודות ראשונות בשלב הבתים בגביע אופ"א. אמנם, את הזכות הראשונית להופיע במשחקים הללו חטפה מכבי פתח-תקווה אשתקד, אלא שהמלאבסים היו בחזקת משתתפים בלבד ונוצחו בכל ארבעת משחקיהם. בבית מול פאלרמו האיטלקית(2:1) ולוקומוטיב מוסקבה(4:0) ובחוץ נגד ברונבי הדנית(2:0) ואספניול הספרדית(1:0). לא כך נראים הדברים כשמכבי חיפה נמצאת על סף הופעה בשלב חדש לה. לא במקרה ולא מטעמי נימוס חלק מאמנה של אוקזר הצרפתית שבחים לחיפה. הוא יודע שלחיפה יש רקורד אירופי טוב יותר מאשר לקבוצתו, מכיר בעל-פה את שמות שחקניה ויודע בדיוק שההופעה שראה ה"מרגל" שלו ביום ראשון, לא מזכירה את האלופה הישראלית האמיתית.
קאפלו מזכיר את דברי רוני לוי
גם רוני לוי, מאמנה של חיפה, שהשבוע הפך למוקד לביקורות, דווקא מאלה שהעריכו את עבודתו והפכו עורם רק כדי לזכות בעוד קמצוץ של פופוליזם, יודע בדיוק איפה נפלה קבוצתו מול הפועל ת"א. מותר למאמן חיפה להיתלות באילנות גבוהים, כי אצל אחד כזה, פאביו קאפלו הוא השתלם בעבר. ואם קאפלו, מאמנה של ריאל מדריד, מצהיר מיד בסיום המשחק בבוקרשט אחרי ניצחונו על סטיאווה של קלמי סבן (1:4) ש"הניצחון שייך לביחד, למשחק הקבוצתי שסוף-סוף הגיע ורק בזכותו הקבוצה ניצחה", ניתן רק לספור כמה פעמים השתמש רוני לוי באותן מילים, ולא היו כאן תיאום עדויות. גם הערב, במסיבת העיתונאים לקראת המשחק בבלומפילד, הסביר לוי שאת כל ההצלחות שלה בשלוש השנים איתו, חיפה השיגה כאשר לחצה את היריב לשערו, חטפה כדורים רבים והפכה אותם לשערי זכות.
חיפה, על סף משחקה ה- 57 באירופה, יכולה לחוש אווירה של קבוצה פייבוריטית, למרות שהזכות הזאת לא מקנה לה כלום. המאמן הצרפתי מבין שהופעות מצוינות מול ליברפול, ולנסיה והישגים אחרים בתולדות החיים של חיפה, אינם דברים בעלמא. אז נכון שמלבד אלון חרזי, אדורם קייסי ויניב קטן (קצת ניר דוידוביץ), הרבה מהישגי הקבוצה היו עם שחקנים אחרים, לאו דווקא אלה שחושבים שבגללם חיפה תתקשה יותר. רק לשם המחשה, לא כל כך חשוב מי משחק אלא אם כולם נשמעים לבקשות המאמן. לרבע גמר גביע אירופה ב- 99' חיפה הגיעה עם שחקנים דוגמת אלירן אלקיים, אופיר קופל, איברהים דורו, רדובן הרומטקו, חיים סילבס, לירון וילנר, שוקי נגר, יניב קטן (בן 17), גיא מלמד, אסף קלמן- כל אחד מוכשר אבל חסר ניסיון אירופי. לעומת זאת במשחקים מול מאלמו ורוזנבורג, שתי תחנות כואבות בדרך לשום מקום, היו אריק בנאדו, ואליד באדיר, עידן טל, ג'ובני רוסו, מיכאל זנדברג- כולם מהשורה הראשונה ו..?
מכאן שצדק אלון חרזי עם 144 הופעות בינלאומיות רשמיות (55 באירופה ו- 89 במדי הנבחרת) שאיבחן הערב את ה"מחלה הישראלית": אם לא הולך, צצות כל מיני בעיות שבזמנים רגילים היו ממשיכות לשכב ארוזות בנפטלין... אין ספק, פגרת הנבחרת פגעה במכבי חיפה ואיש לא אשם שנכפתה על הליגה. הניצחון המשמח מול ליטקס לובץ' אמור היה להקפיץ את חיפה קדימה, הן מבחינת ביטחון קבוצתי ואישי. אחרי ההפסד ל"אדומים" הכל מתחיל מהתחלה, לא מאפס. כי במכבי חיפה לא אוהבים, סליחה, שונאים, להפסיד אך יודעים להתמודד עם אכזבות. הגם שהחיפנים עם מסורת די ארוכה וכמעט ברצף, בתוספת ל"מגרש הביתי" ולקהל אוהדים שלא ראה ניצחון ביתי באירופה מאז האקה הפינית (0:4 ב- 2001) מסקרנים את הצרפתים, נותנת מקדמה מסוימת למארחים. חיפה שואפת לפתוח את משחקי הבית ברגל ימין. ניצחון על אוקזר אינו בשמיים, אם כי זהירות רבה לא תזיק. איתי מרדכי, ה"מרגל" שהצליח להביא לרוני לוי מידע מדויק על ליטקס לובץ' ורוני לוי העביר אותו כראוי לחניכיו שנתנו את הנשמה והצליחו במשימה, חזר מצרפת עם רשמים לגבי אוקזר וגם הפעם, הכל ברגלי השחקנים.
חיפה אינה קבוצה עם מצבי רוח משתנים. עדיין מדובר בקבוצה חזקה מאוד שמסוגלת להתמודד בערבים נתונים עם קבוצות רבות מהדרג העליון באירופה. אולי אפילו קל לה יותר להגיע כאנדרדוג. היתרון היחסי שיש לה כרגע על הצרפתים, רצונם של השחקנים להתחיל ולהחזיר את רגעי התהילה למשכנם, וכאלה מצויים בשפע. ההפסד בליגה נשכח כלא היה. עיני כולם נשואות למוצאי יום חמישי ותוך אמונה שלחיפה תהיינה שלוש נקודות ראשונות, היסטוריות מבחינת הישראליות- מעודדות לקראת ההמשך. מתאים לחיפה להמשיך לשלב הבא. אצלם כבר שום דבר אינו אגדה.
