האם פגרת הנבחרת שנכפתה על מכבי חיפה, היטיבה עימה כדי שתוכל ללקק את פצעי הפסד הבכורה בנתניה (3:1) או שמא מנעה מהאלופים להסתער על האשדודים ולמחוק את חרפת הפתיחה ברגל שמאל? רק תשובה אחת נכונה, דווקא השנייה. כי אין "תחבושת" ראויה יותר ממשחק ליגה מיידי, בתקווה להוציא ממנו משהו, בפרט כשמדובר באלופה בכבודה ובעצמה, המשוועת להריח את הדשא המטופח של קריית אליעזר. עד מוצ"ש יסיימו עובדי העירייה לסלק את שאריות "מחול הקצבים" שהותירו שחקני הפועל פתח-תקווה בגביע הטוטו, ותגיע הקבוצה האשדודית הסימפטית שתרצה להוכיח שבליגה ניתן להכניע את חיפה גם באמצעים ספורטיביים.
לזכותם של האורחים ייאמר מיד שהם באים לשחק כדורגל, גם כאשר הם חוטפים בראש. דוגמית קטנה מלפני שנתיים, כאשר לכאורה נדמה היה שאנו חוזים ב"משחק העונה" בין הראשונה לשנייה שהסתיים ב- 0:6 מרסק בקריית-אליעזר. אשדוד המתינה לגומלין כדי להלום בחיפה 0:4 ומי שנהנה היה הקהל. שערים רבים תמיד נופלים במשחקים בין השתיים. ואם שערים, מוקד הרעש הוא שי הולצמן, חלוץ שהוזכר כמי שישוב ללבוש ירוק ובסופו של דבר העדיף להישאר "ראש לשועלים". ומהשועל הוותיק הזה חיפה צריכה להישמר כמו מאש.
כששיחק במכבי חיפה בעונת 93/94 היה המחליף הקלאסי. כשחיפה נקלעה לצרות, ולא חסרו לה כאלה למרות שסיימה את העונה ללא הפסד, הולצמן קם מהספסל והגיש לה כשי שערים ונקודות. 10 שערים כבש לזכות ה"ירוקים" אבל הבעיה הגדולה של הגנות חיפה בעשור האחרון הייתה איך מסתדרים איתו כשהוא במדים אחרים, ולא חשוב צבעם. הולצמן הפך לחלוץ הכי מסוכן מול חיפה. בסך הכל כבש לרשתה 13 שערים, מהם 8 עם אשדוד, 3 במדי עירוני ראשון לציון ושער בודד במדי מכבי נתניה והפועל באר-שבע. לשוער הלאומי, ניר דוידוביץ אין ברזומה חלוץ שהבקיע מולו יותר.
בפעם האחרונה שאשדוד או מולטי.סקורר. הולצמן הקדימו את מכבי חיפה בליגה, לפני שנתיים ושוב במחזור הפתיחה. הם ניצחו 1:3 וחיפה סיימה בביתה בתיקו 1:1 נגד בית"ר ירושלים. מאז זרמו מים רבים בקישון, אפילו קטיושות לא פסחו על קריית-אליעזר, וחיפה החזיקה במקום הראשון לא פחות מ- 65 מחזורים ברציפות !!! איש לא מצליח להעלות בדמיונו הפרוע שחיפה תישאר ללא נקודות, גם אחרי 180 דקות- תמונה שכמוה לא זכורה מאז עונת 1973/74 וגם אז הליגה התנהלה בצל מלחמה, מלחמת יום הכיפורים. אמנם, אימוני הקבוצה שובשו עקב שהותם של שחקני הנבחרות בחו"ל, אבל בטוח שחיפה מעולם לא השתמשה בתירוץ הלאומי למטרותיה. גם לא בהרחקתו התמוהה של אלן מסודי מול הפועל פ"ת. לחיפה יש קבוצה טובה מדי מכדי ששחקן אחד ישפיע על גורל משחקה. רוני לוי כבר יבחר את המתאים מכולם וכל שם שייבחר יתרום את חלקו למאמץ לצבור נקודות ראשונות ולעלות על דרך המלך.
חיי החיפנים לא הולכים להיות קלים בחודש הקרוב. מצפה להם סלט של משחקי ליגה, גביע אירופה מול הבולגרים, משחק הנבחרת מול רוסיה וכתבלין גם משחקי גביע טוטו. הסגל המצוין נבנה כדי שלא נחוש בזעזועים ותלונות על עייפות. שתי הקבוצות נפגשו עד כה 30 פעמים, חיפה ניצחה במחצית מהם. שלוש פעמים נוצחה ותריסר משחקים הסתיימו ללא הכרעה. חיפה כבשה לרשת קבוצת עיר הנמל התאומה 56 שערים וספגה 24 ולהזכירכם, שי הולצמן הבקיע שליש מהכמות. אין חלוץ עם אחוזים כאלה שעולל צרות לחיפה. דקל קינן, לטיפולך. ביציע הכבוד יישבו שני מנהלים מאשדוד, שחיפה אוהבת לזכור. המנכ"ל אלון חזן שזכה עם חיפה באליפות היחידה שלו ובשני גביעים, ואחד מהבוסים, חיים רביבו שאין לו אליפות אבל גביע עם חיפה לקח, זכה בגללה בשני תארי מלכות השערים בליגת העל וממנה יצא לאירופה לעשות קריירה גדולה. הם יודעים מי הפייבוריטית- חיפה רק צריכה לשים את הפלומבה.
