הלילה הזה לפני שנה, מכבי חיפה כבר הייתה אלופה. וזה לא יקרה בשום מצב גם השנה, גם אם חיפה תנצח את מכבי נתניה והפועל תל-אביב או בית"ר ירושלים יפסידו. בעונה שעברה הספיקו 28 מחזורים כדי שחיפה תוכתר לאלופה. מעולם לא זכתה בכתר במהירות גדולה מזו, חמישה מחזורים לסיום. פער בן 15 נקודות פלוס הפרש שערים עדיף על זה של מכבי פתח-תקווה שלח את ה"ירוקים" להוציא את בגדי הים מהארון.
לא צריך לרחם גם השנה על רוני לוי ובחוריו ולהזיל דמעות. הם ניצבים במצב נפלא כאשר 11 נקודות מפרידות בינם לבין מי שכמעט ולא נראה בטלסקופ. ובכל זאת, חובה להיזהר מהפתעות, כי חיפה של הסיבוב השלישי...נלחמת על חייה בטבלת הסיבוב הזה שלא מאיר לה פנים בשלוש השנים האחרונות. חיפה "ממוקמת" בתחתית עם חמש נקודות מחמישה משחקים ואחריה, מכבי תל אביב, בני יהודה, נצרת עילית וסכנין. ה"אלופה" היא הפועל כפר-סבא עם שש נקודות יותר מהאלופה ללא מירכאות. אין ספק, וזה קרה גם בשנים שעברו, שהחיפנים פותחים מצוין, לוקחים "פור" ענק ומטבע הדברים מורידים הילוך, גם מבלי שהתכוונו לכך. בכך אינם שונים משאר הגדולות בעולם. צ'לסי, יובנטוס, ברצלונה- כולם על הקאנטים. הבימה מתפנה לקבוצות הצמרת ולאלה המתמודדות על המקום השני. השנה חיפה שיחקה בהילוך גבוה בכל החזיתות ובינתיים (טפו..טפו...) עומדת בכל הציפיות. זה הזמן לתת לפצועים ולעייפים לנוח, לשחקני הספסל שחלקם יכול בקלות לשחק בהרכב הראשון בקבוצות אחרות, לחזור להרכב ולאפשר לתקוות שבדרך להוכיח שיהיה על מי לסמוך.
מתח בריא לקראת הגביע
יחד עם זאת, העונה רחוקה מלהסתיים. גם בגלל האפשרות הקלושה שחיפה תיאלץ למשוך את הזכייה באליפות עוד מספר מחזורים, ויותר מכך, חובה לשמור על מתח גבוה לקראת משחק חצי הגמר נגד בני יהודה בסוף החודש. עם כל הכבוד לכישרון האדיר הטמון ברגלי שחקני חיפה, אם הם יגיעו לחצי הגמר בחצי הילוך, עלול הכושר להספיק לתוצאת חצי הגמר מול הפועל באר-שבע, לפני שלוש שנים ( תבוסה 3:0). ו"חצי הילוך" זה לא תמיד רצון לנצח. לפחות השנה, ובקטע הזה אין מקום להשוואות, כל השחקנים עושים מאמץ אדיר לנצח בכל משחק. בהתחשב ב"ספסל הקצר" המשימות מוכתרות בהצלחה.
על הנייר מכבי נתניה מגיעה בזמן לקריית אליעזר, ולו בגלל מאמנה, ראובן עטר, הדוגל בשיטה של "שחק ותן לשחק". בונקר לא תראו אלא אם חיפה תלחץ את נציגי עיר היהלומים לשערם. נתניה היא יריב ראוי להכתיר את מכבי חיפה לאלופה. תשאלו את עטר, הוא זכה פעמיים באליפות עם מכבי חיפה, אחרי משחקים מול נתניה. לראשונה בעונת 88/89 כששתי הקבוצות נאבקו על התואר. את חיפה אימן אמציה לבקוביץ, את נתניה "שייע" פייגנבויים. בסיבוב השלישי והקובע, נערך "קרב העונה" במגרש הקופסא וחיפה הממה את בעלי הבית 0:2 משער פתיחה של ציון מרילי ושער שני של זאהי ארמלי בדקת הסיום. בפעם השניה, נתניה הגיעה לחיפה בעונת 90/91 כשה"ירוקים" נזקקו לנקודה בלבד כדי להבטיח את התואר. נגמר 0:0 וחיפה יצאה בזול, כי דווקא נתניה הכתיבה את קצב המשחק.
עושי צרות סדרתיים בסיבוב השלישי
לעומת זאת, ה"צהובים" כמעט 'גנבו' לחיפה את האליפות הכי גדולה ומפורסמת שלהם. עונת 93/94 וחיפה נאלצה לארח את נתניה ב..בלומפילד, עקב עונש רדיוס שהוטל עליה. המאבק מול מכבי תל-אביב היה עקוב מזיעה. טבעי היה שנתניה כבשה שער מרגלי אבישי ז'אנו, לא פחות ולא יותר, שהגיב לשער מוקדם של משה גלאם. התיקו הזה סיבך לחיפה את החיים וסוף-טוב הכל טוב. וזה קרה בסיבוב השלישי. כך הם עשו לחיפה בעונת 91/92 כשסיימו בחיפה בתיקו 2:2 וכעבור שנה, גם בסיבוב השלישי, ניצחו את חיפה 0:1. גם בעונת 02/03 שבה חיפה קרטעה בסיבוב השלישי, נתניה השביתה לה את השמחה וניצחה 0:2 משערים של אדו ולוברסקי ולפני שנתיים, חיפה של רוני לוי הפסידה 1:0 משער שכבש אדו בפתיחה. רק פעמיים חיפה ראתה אור בסיבוב השלישי מול נתניה. בעונת 00/01 כשניצחה בחיפה 0:1 (יעקובו איגביני) ושנה לאחר מכן נתנה קונצרט והביסה את נתניה במגרשה 2:6 עם השלושער המפורסם של יניב קטן.
השתיים נפגשו בליגת העל 96 פעמים, חיפה ניצחה ב- 43 משחקים, הפסידה ב- 28 ו- 25 עימותים הסתיימו בתיקו. הפרש השערים 126-160 לזכות חיפה כבר מלמד שיהיה משחק מעניין. לא מעניין לשחק מול השוער אבי פרץ, הבלם דקל קינן והקשר טל בנין שזכו עם חיפה באליפות ואלן מסודי שרוצה לזכות בשנה הבאה בתואר מהצד השני של המתרס ? מעניין.
