הזכייה בגביע הטוטו, ההעפלה לחצי הגמר ופער עשר הנקודות בצמרת- אם מצב כזה היה בירושלים, תל אביב או במנצ'סטר יונייטד, לא רק שהקהל היה צובא על הפתחים יממה לפני המשחק, הוא גם היה סוגר קופות לפני שיפתחו אותן. 4000 הצופים שהגיעו למשחק הגביע מול מכבי פתח-תקווה קיבלו קמצוץ של מושג, מה עושה נוכחות האוהדים ביציעים. אמנם, מספר לא גדול, אבל התמיכה שלו בחלקים גדולים של המשחק, בעיקר בדקות ההארכה ובבעיטות הדרמטיות שהכריעו את המשחק, הוכיחו שאין תחליף לעידוד המאסיבי.
הזלזול הוא מנת חלקו של השחצן וחיפה רחוקה ממנו
שמונה מחזורים לסיום העונה, אוהדי חיפה נקראים שוב לשוב ולמלא את היציעים, כדי להעניק לחבר'ה הנפלאים את הרוח הגבית בדרך אל התואר. ודאי שבמשחק חצי הגמר ב- 26 באפריל יהיו ברמת-גן לפחות רבבת ירוקים, שיגיעו ברכבת, באוטובוסים ובכל דרך אפשרית. אותם צריך השבת בקריית- אליעזר !!! רק בני יהודה ? הצחקתם את השחקנים בירוק. כל קבוצה באה למשחקים האלה עם "אש בעיניים", על אחת כמה וכמה שחקני שכונת התקווה הלוטשים עיניהם לעבר מקום בגביע אופ"א. הם לא באים לטייל בחיפה ולמי שהספיק לשכוח, תזכורת קצרצרה שחייבת לגרום לכ-ו-ל-ם להגיע למשחק בשבת (19.00).
לפני שלוש שנים, בעונת 2002/03 , אחרי שהאוהדים אכלו את החסכונות ונסעו עם מכבי חיפה למסע המופלא בגביע האלופות, חיפה ניצבה על סף אליפות שלישית ברציפות. מה היה חסר להשלמת הצעד ? ניצחון על...בני-יהודה. במחזור ה- 29 מכבי תל אביב הוליכה את הטבלה עם 59 נקודות, כמו למכבי חיפה שפיגרה בהפרש שערים. באותו מחזור ה"צהובים"סיימו בתיקו אפס עם מכבי פתח תקווה וחיפה שיחקה בבית מול קבוצת התחתית הכתומה. 8000 אוהדים בלבד התרווחו במושב כשואליד באדיר קבע 0:1 לחיפה אבל רן בן-שמעון, הבלם האורח, שכבש מול מכבי בכל קבוצה בה שיחק, השווה בנגיחת ראש. ננאד פראליה הקרואטי החזיר את החיוך (52) אבל ניר סביליה , ששיחק שנה קודם בירוק, הסיר אותו וגנב שתי נקודות שגזלו מחיפה את האליפות. במקום שתוליך בהפרש שתי נקודות, נשרה למקום השלישי, כאשר לכל שלוש הראשונות היו 60 נקודות (מכבי והפועל ת"א וחיפה). מכאן ואילך חיפה כבר לא הייתה אחראית לגורלה ולא עזר שכבשה 15 שערים (חמישייה בכל משחק) לרשת הפועל פתח-תקווה, כפר סבא ואשדוד. בגלל שני שערים אין לנו היום רצף של חמש אליפויות.
חיפה דומה לרץ מרתון
רוצים עוד מקל כתום בגלגלים של חיפה שרצה לאליפות ? לפני 22 שנים, הגיעה האחרונה בטבלה לקריית אליעזר, בשעה שבעלת הבית עשתה מאמץ עליון לתפוס טרמפ על הפראייריות של בית"ר ירושלים שאיבדה נקודות כמו ילד ששולחים אותו לקנות גרעינים בשקית מנייר. זה היה ב- 7 באפריל, מחזור 24 . בית"ר הוליכה ביתרון שלוש נקודות וכל נקודה קבעה. המוליכה סיימה בתיקו וגם במשחק הזה חזו רק 8000 צופים שראו בתדהמה כיצד ה"כתומים" (משה אוננה) מבטלים יתרון חיפני שהושג בהתחלה. במקום נקודה הפרש, נשאר "פור" של שלוש ורק בנס, ואין מילה אחרת, חיפה זכתה באליפות הראשונה. היום לאוהדים יש צ'ופר לבוא ולהחזיר את הקבוצה למסלול הביטחון העצמי, לקראת הפיניש בריצת המרתון המעייפת שגם בה הרצים נראים תשושים ומעודדים אותם כל הזמן. מכבי חיפה משולה למנצח ברץ מרתון. קצת עידוד והחבר'ה חוזרים להפגין את הכדורגל היצירתי. איש לא מאמין ששכחו לשחק...
שיחת היום הייתה כמובן הצלחת השוער ניר דוידוביץ להדוף שני פנדלים ובמו ידיו להקפיץ את מכבי חיפה לחצי הגמר. זאת בנוסף להצלחת הבועטים להכניע את שוער היריבה מאם המושבות, עוד סיפור הצלחה שנחבא אל הכלים בגלל דוידוביץ. השוער הבינלאומי היטיב לבטא את הנעשה סביבו וסביב הקבוצה כשאמר שישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אוהדי כדורגל מסתובבים עם הראש בעננים או באדמה. האורחים, ששיחקו כמו מכבי חיפה 120 דקות בגביע מול הפועל עכו וניצחו 1:2 ירצו לצאת מחיפה עם יותר מנקודה אחת שלא תשרת את מטרתם. הם גם לא ניצחו כאן 14 שנים (3:4 עם רביבו באפריל 92') ובטוח שבחדרי חדרים גם שחקני בני יהודה מאמינים שניתן להפתיע את האלופה בביתה. ל"ירוקים" אתגר משלהם. שלוש נקודות זה ברור, כי ארבעה ניצחונות ביתיים עשויים להכתיר את חיפה לה נותרו למעשה חמישה משחקים בלבד (בגלל עשר נקודות היתרון) ואולי כעת ניתן טוב יותר להבין עד כמה חשוב המשחק בשבת. כל ניצחון מקרב את החיפנים למטרה הסופית, בפרט כששתי הדולקות אחריה, בית"ר ירושלים מתמודדות זו מול זו. אם חיפה תנצח יהיה זה ניצחונה ה- 50 במפגשים מול בני יהודה. עד כה השתיים נפגשו 90 פעמים, חיפה כאמור ניצחה ב- 49 והפסידה ב- 20 ועוד 21 משחקים הסתיימו בתיקו. הפרש השערים מלמד מה קרה בסך הכל (92-164) אבל שתי הדוגמאות בתחילת הכתבה מלמדות שלפעמים חובה לשים לב לקבוצות מסוכנות. מישהו האמין שכפר סבא תשלוף תיקו בחיפה ותנצח את הפועל תל-אביב בבלומפילד ? בואו בהמוניכם, כמו שבאתם לפני 22 שנים. אז הגעתם במחזור האחרון, ה- 30 וזכינו באליפות עם 57 נקודות והיום, רק אחרי 25 מחזורים הקבוצה אגרה אותו מספר נקודות. יהיה נכון לומר שאוהדי חיפה שמחים ובאים רק כש"חבל על הצוואר" והאליפות מובטחת רק במחזור הסיום ? מי מאוהדי חיפה שמאמין בכך, שירים יד. מי שלא, שיגיע בשבת למשחק.
