רק זה מה שהיה חסר למכבי חיפה. שיקשרו את הקבוצה הכי מקצוענית בארץ לאוצר הבדיחות המקומי, ושכל מיני "מומחים" יתחילו לחפש מהיכן צומחת הרעה על קבוצה שמוליכה את ליגת העל כבר 55 שבועות ברציפות, כבשה את מספר השערים הגבוה בליגה, ספגה הכי מעט (יחד עם הפועל ת"א), הגיעה לגמר גביע הטוטו וגם בגביע המדינה טרם אמרה את המילה האחרונה. אכן, "משבר ענק" שמזכיר את המשבר הכלכלי באמריקה ב- 1929 ...
פרס נובל למגלה הבעיות בפברואר
ביג דיל, מכבי חיפה אינה מתפקדת כתמול שלשום בחודש פברואר. מתי היא כן שיחקה מצוין בפברואר ? אין חיה כזאת וכבר בתחילת החודש התרעתי כאן שאת החודש הזה צריך לעבור במינימום נזקים. מאז הולדת המדינה, יש משהו בחודש השני שגורם לירוקים לשחק פחות טוב וסביר להניח, שאם מישהו יזכה בעתיד בפרס נובל לספורט, ברגע שיהיה דבר כזה, יהיה זה פרופסור שיגלה מה קורה לקבוצה בפברואר. ומה בעצם קורה ? כלום. אז הפסידו שתי נקודות לאחרונה בטבלה, הפועל כפר סבא בזמן פציעות. מעצבן, מרגיז, בפרט כאשר הדקה הזאת הפכה טראומטית בשנתיים האחרונות. מרגיז כי חיפה עבדה קשה מאוד כדי לנפץ את שיא המועדון ולהעמידו על תריסר ניצחונות בית רצופים. עוד שניות והייתה מעבה אותו. יש לכם מעט זמן? בואו נטוס רגע במנהרת הזמן. מה איכפת לכם? לא, איני מתכוון לקחת אתכם לעונות שדופות, רחמנא ליצלן. בסך הכל נסיעה קצרה לעונת 93/94 - עונה שאיש לא רוצה לשכוח. רוצים פברואר? שיהיה.
לקריית אליעזר מגיעה קבוצת תחתית מפוחדת, הפועל כפר-סבא. חמישי בפברואר 1994 . הוואבוס של שוערה, גיורא אנטמן ( יודעים מי זה?) משמיעים קולות מחדרה עד חיפה. הייתה סיבה. עד המשחק הזה, חיפה החזיקה בהישג שיא- צברה את כל עשרת הניצחונות בבית. קבוצה-קבוצה. הסיכוי של נציגת השרון להוציא משהו מקופסת ההפתעות של חיפה היה פחות מהסיכוי שנכדי בן השנתיים יקבל רישיון נהיגה. נסו לקרוא את ההרכב של חיפה, אז במקום הראשון עם 55 נקודות ואחריה מכבי תל-אביב עם 51 ולא כמו היום שגם בטלסקופ לא רואים את המקום השני. בלי צמרמורות, בבקשה: רפי כהן, אלון חרזי, רומן פץ, איתן אהרוני, מרקו בלבול, ראובן עטר, רוני לוי (כן, זה האחראי ל"משבר" בשלוש השנים האחרונות), אלון חזן, איל ברקוביץ, סרגיי קנדאורוב, אלון מזרחי. מספיק חזקים כדי לנצח קבוצה המרוחקת מהם 40 נקודות? חברים וחברות, המשחק הסתיים בתיקו 0:0 , כפ"ס אפילו שיחקה עשר דקות בעשרה שחקנים, בעקבות הרחקתו של בלמה, ניר סוחר וגם זה לא פיצח את הגנתה הצפופה. אנטמן שהיה גדול קיפץ כמו תיש, והקהל לא שרק בוז כפי שעשו השבוע מאות מכנופיית היציע המזרחי. לא היה להם זמן לשרוק, כי הוואבוס שלהם נכנסו לכוננות בגלל שמכבי תל-אביב צימקה את הפער לשתי נקודות בלבד. זה היה בפברואר, גם אז השיא התפרק וזהו. מישהו זוכר את זה ?
ואת החמישייה בגביע הטוטו זוכרים ?
זיכרון זה שם המשחק. מישהו זוכר שבעונה שעברה בתקופה הזאת, מכבי חיפה הובסה 5:1 בחצי גמר גביע הטוטו על ידי הפועל פתח-תקווה של דרור קשטן? השנה, חיפה ניצחה את הקבוצה הקשה של קשטן 0:1 ועלתה לגמר גביע הטוטו. גם בגביע ההגרלה זימנה לחיפה את הפועל פתח-תקווה והיא עברה אותה בקלילות , למרות האחד-אפס הקטן. השליטה שלה במהלך כל המשחק ראויה לשבח. אין ספק שמצטברת עייפות. משיחות עם כל מאמני הכושר שהיו לחיפה, כולם בדעה שהחודש הנוכחי הוא הקשה מכולם, לאו דווקא בגלל הסטטיסטיקה. כל שלושה-ארבעה ימים משחק. אי אפשר להעמיס יותר, מטען חורג על כתפי השחקנים. אולי עכשיו מבינים טוב יותר מדוע רוני לוי מתעקש על סגל רחב, גם אם חלקו יקטר. אין הוקוס פוקוס בכדורגל. תסתכלו על צ'לסי, וכדאי להיתלות באילנות גבוהים, אם חיפה הייתה משחקת כמו שהיא הופיעה נגד ברצלונה, שירו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, "על השחיטה"- היה הופך לשיר ערש לתינוקות.
הבעיה של אלה הבוחנים את חיפה תחת זכוכית מגדלת, ואשרי הקבוצה שזוכה לכך, שהם חיים את הרגע. חיפה שיחקה מצוין עשרים מחזורים- טבעי, קבוצה אחרת שיחקה שלושה משחקים בינוני אבל עם רעש תקשורתי- חיפה כבר מגמגמת ומעמדה בעונה הבאה בסכנה. תופסים את הקאטש? בפברואר 2006 כבר חושבים על אוגוסט 2006 וגם אז נזכיר שבאוגוסט 2005 כבר הייתה קבוצה ש"איימה" על חיפה וכיום יותר קל למצוא נפט בארץ מאשר את אותה קבוצה... זה ה"נזק" שגרמו שחקני חיפה לתדמיתם. הלוואי על כל קבוצה בישראל.
לא שואלים גבר מה הוא עושה בלילות
אחרי השלב הרציני, מגיעה שעתן היפה של בדיחות הקרש. בעונה שעברה, אחרי פתיחה לא יצרנית במיוחד של רוברטו קולאוטי במכבי חיפה, ואחרי "עימות מקצועי" בין הנשיא יעקב שחר שהגן על החלוץ והבטיח שנועד לגדולות, לבין אנדריי באל באוקראינה ("מה הבאתם דבר כזה ?") ושלמה שרף שבדרך כלל טועה בענייני מכבי חיפה, התעורר קולאוטי ועבר לצד של הנשיא. סליחה, סליחה. אני חייב לשרבב בדיחה בתוך בדיחה. כמה נקודות צברה האלופה הראשונה של שלמה שרף בעונת 83/84 בליגה החלשה? וכמה צברה חיפה של רוני לוי אחרי 23 מחזורים בלבד? המכנה המשותף: לשתי הקבוצות היו ויש 57 נקודות- רק שהקבוצה ההיא, שהביאה לנו המון גאווה, צברה אותן אחרי 30 מחזורים ובחודש מאי, ולא בפברואר...
באותו עניין, שאלתי את קולאוטי מה דעתו על חיפה כעיר וישראל כמדינה. הבחור החייכן ענה ללא היסוס: אני 'מת' על הבחורות כאן ועל חוש ההומור שלכם. גילה את אמריקה. תמיד חיפה נודעה ב" פס הייצור" של בנות המין היפה. לגבי חוש הומור, כל העולם התוודע לחוש ההומור היהודי, בעיקר בעיירה המיתולוגית חלם. היום הבצורת הזמנית של קולאוטי הופכת לנושא לבדיחות קרש. יותר ויותר "מומחים" תולים את האשם בחתונתו הממשמשת ומתקרבת. אולי הם "צודקים". לא די שעליו להתאמץ מול בלמים הנדבקים אליו כעלוקות, הבחור עומד בלילות ואופה עוגות לחתונתו, מכשיר את הקרקע להצבת החופה, רץ לחלק הזמנות לכל דיכפין. אז איך יהיה לו כוח ומרץ לכדורגל ? אלה שטויות בעלמא. תירוצים שמכניסים לפיו, והוא בכלל צוחק. קולאוטי מקצוען אמיתי, ויגיע לטקס נישואיו כמו חתן אמיתי, טרי ורענן. אין ולא היה קשר בין חייו הפרטיים המאושרים לבצורת השערים. לזאהי ארמלי, אלון מזרחי, משה סלקטר וכובשים גדולים אחרים לא היו תקופות כאלה ? היו גם היו, רק ששורש הבעיה שכאן מתחילים לנתח מהסוף. להבדיל מלספור את הכסף במדרגות. את זה חיפה יודעת לעשות מצוין , וברצינות תהומית מההומור העקום ההולך ומתפתח. ככה זה שקבוצה גדולה "משעממת" והדבר הכי טוב שהיא יודעת- לזכות בתארים בהפרשים גדולים.
