"קשה יותר להחזיק במקום הראשון מאשר להחזיק בו"- מי לא מכיר את סיסמתם של הלוזרים שרוצים להצדיק את מיקומם הרגעי בפסגה. מסתבר, שבמכבי חיפה לא שומעים את ה"ציונות" הזאת. אלף, בגלל שלא מאמינים בה, כי הקבוצה 'התרגלה' להתמקם ראשונה, ובזכות, ובית, כי שחקניה משחקים כדי לנצח ולנצח, עד שיימאס למי שזה מפריע. אין בעולם מצב שאישה שהייתה בהריון באוגוסט 2004 (לא טעות, אוגוסט, אלפיים וארבע) ובמקרה ראתה את הטבלה, או שבעלה לא במקרה אוהד של ה"ירוקים", סיפר לה שאין לו בעיה עם לידה במהלך העונה, הספיקה ללדת, והיום אחרי שנה וחצי, כאשר הצאצא הולך למעון (כמובן בלבוש ירוק...), המטפלת מספרת לה שמכבי חיפה עדיין במקום הראשון...
כמה שברירי הוא המקום הראשון. תארו לעצמכם שחיפה לא הייתה מנצחת את סכנין במחזור הראשון 1:4 אז כל מה שנכתב עד כה היה מיותר. הייתי מצביע על חיפה כמי שמוליכה מתחילת העונה וזהו. בגלל הניצחון הגבוה, שהציב אותה ללא שותפות בפסגה, נוצר רצף מדהים של 54 שבועות במקום הראשון !! ולא בהפרשים קטנים, אלא ביתרון שנע בין 16 ל- 18 נקודות מהמקום השני. ולמרות הכל, הסיבוב השלישי לא הולך להיות פיקניק בחיק הטבע וחיפה לא תגיע למשחקים בנון-שאלנטיות כאילו שהיא מורמת מעל.
"תהיו מרוכזים כל הזמן"- סיסמת השליש
לא כדאי וחבל על הבריאות, להתייחס לכל מיני תעלולי פירסום שמנסים להעלים את חיפה מהמפה, ומתחילים לפמפם שהדבר הבא זאת הקבוצה ההיא והשניה, תהיה זאת שתירש את מכבי חיפה. כאילו שחיפה נאבקת על חייה וכבר מחלקת את הירושה, בערוב ימיה. ניתן למחוק כתובות גרפיטי מהקיר, אפשר להעלים אנשים במשטרים אפלים- אי אפשר להסתיר את העובדה שמכבי חיפה הגיעה למעמדה בזכות ליגה חלשה , יריבות מתבטלות או בגלל יתרון כלכלי. סעו ברכבת 100 ק"מ דרומה ותבינו את עוצמתה של הכרמליסטית שלעגה לכל התחזיות המוקדמות ודוהרת כמטורפת. אל דאגה, יהיו כאלה שיתרצו זאת בגלל עיסוקיה הרבים של המשטרה בגוש קטיף ובעמונה, שכן רק היא מסוגלת הייתה לבלום אותה...
השנה הליגה מאוד קשה ואין מדד טוב יותר מאשר להביט לעבר מספר התבוסות במשחקים מסוימים. "תבוסה" בעיני היא משהו מעבר לשלושה שערי הפרש. הטבלה קצרה: מתוך 132 משחקי ליגה חיפה הנחילה ארבע תבוסות ( 1:4 לסכנין, 0:4 לאשדוד, 0:6 לנצרת-עילית ו- בית"ר ירושלים 0:3), בית"ר ירושלים פעמיים ( 0:3 על הפועל פתח-תקווה, 0:4 מול הפועל נצרת-עילית), להפועל תל-אביב שלושה ניצחונות גבוהים ( בני יהודה ונצרת עילית 0:4 ו- 0:3 על הפועל פתח-תקווה) אשדוד (0:5 על כפר סבא) ומכבי תל-אביב, כן, גם היא לכדה גרגר (0:3 מול הפועל פתח-תקווה). אחת עשרה תבוסות בלבד והן מלמדות שבשליש השלישי והאחרון הולך להיות קשה יותר, גם בגלל העומס הפיסי, גם עקב היריבות החנוקות כשחצי ליגה בסכנת ירידה, וגם בגלל שחיפה הולכת על הטראבל, משימה כמעט בלתי אפשרית באופן תיאורטי. פעם גם צחקו על ריחוף על אדמת הירח. אז צחקו.
הפעם יצליחו להתגבר על נפילת המתח בקטע האחרון
רק מהיתרון הענק בטבלה, קיימת סכנה תיאורטית שחיפה תמשיך להוריד רגל מהדוושה. אם משווים לשתי העונות הראשונות של רוני לוי באימון מכבי חיפה, אין צורך בזכוכית מגדלת כדי להבחין שהפעם, הכל יהיה שונה בשלושת החודשים הקרובים. ראשית, הקבוצה שלו מהעונה שעברה זכתה באליפות 5 מחזורים לפני סיום העונה. הקבוצה הגדולה של מכבי נתניה ( אליבא דמוטל'ה שפיגלר, מאמנה בעונת 82/83 שטבע את המושג "נתניה ועוד 15") זכתה באליפות רק ארבעה מחזורים לסיום. ושימו לב ל"גדולתה": בליגה באמת עלובה היא צברה 61 נקודות בתום 30 מחזורים, ולחיפה, במחזור ה- 22 כבר יש 56 (!!). לא נשיג שש נקודות מתוך 33 בקופה ?
ברור שה"ירוקים" לא משווים עצמם ל"צהובים", "אדומים" או כל צבע אחר בקשת- רק לעצמם. ולהודות, המספרים היבשים מדברים בעד עצמם. בשנתיים שעברו חיפה לקחה פחות מ- 50% מהנקודות בשליש האחרון (16 נקודות). היא גם כבשה פחות שערים. אשתקד 20 שערים, לפני שנתיים 17 בלבד. אבל, וכאן ההבדל המהותי, בתוך שנתיים הצליח רוני לוי לשדרג את קבוצתו על אף שבדרך איבדה מספר שחקני מפתח. לפני שנתיים חיפה צברה בשליש הראשון 21 נקודות בלבד (63%) ולפני שנה כבר 29 (88%) ואת הסיפור העונה לא מיותר להזכיר- 11 ניצחונות רצופים ו- 100% הצלחה. אין יותר. השליש השני העונה דווקא הפתיע לרעה. נצברו בו 23 נקודות (70%) לעומת 26 בשנתיים החולפות ( 78%). ברור כשמש שב- 11 משחקיה הקרובים חיפה תשיג יותר מ- 48% הצלחה. רק אם תנצח את ששת משחקי הבית, כפי שעשתה העונה כשלא איבדה ולו נקודה, מובטחים לה 18 נקודות ומישהו בקבוצה כבר "מוכן" להפסיד את חמשת משחקי החוץ הקשים, והם באמת מיוחדים. כולם במדינה ממתינים בקוצר רוח ל- 19 במרץ כאשר טדי יהיה מלא בעשרים אלף צופים. מי שאוהב תחרות גלדיאטורים מחכך ידיים, בחיפה מסתכלים על כל העונה. המשחקים בבלומפילד מול מכבי תל-אביב, באשדוד, ב"אורווה" מול הפועל פתח-תקווה ובסכנין קלים יותר?
המעמד מחייב- הרוטציה תנצח בגדול
רוני לוי לא יזדקק ל'הדליק' את חניכיו הממושמעים ב"תהיו מרוכזים". ברור לשחקנים המנוסים שממתין להם גמר גביע הטוטו, שמינית גביע המדינה והפאסון שעליהם לשמור כדי להצדיק את המעמד אותו יצרו במו רגליהם. בשקט, בשקט, המאמן בנה סגל שחקנים מצוות כהלכה. לא תהיה קריסה כמו אצל יצחק שום שאיבד אליפות יקרה, עקב התעלמות מרוטציה בהרכב. השנה, סבן וחרזי יקבלו אותו מספר דקות, מגרלשווילי מסוגל להשתלב במהירות, והניסיון המעניין להוציאו ממשבצת המגן השמאלי, במשחק הגביע נגד הפועל פ"ת, ולהציבו כקשר, יצליח. שלא לדבר על שילובם של ליאור רפאלוב ועדן בן-בסט שעולים לאחרונה כאילו לא מדובר בשחקני ספסל. רואים שהקבוצה רעננה יותר. אולי לא תכבוש בשליש האחרון 30 שערים ( כמו בשליש הראשון בעונת 04/05) אך כדאי לשים לב לחלוקה ה"מדעית" של הפרש השערים. בכל שליש חיפה כבשה 23 שערי זכות וגם ספגה במנות שוות (8). לעומת העונה שעברה שהנפילה הייתה דרמטית, בעיקר בטור שערי החובה. בשליש השני חיפה ספגה שער אחד בלבד (!) ובשליש האחרון שכנו 19 כדורים ברשתה. הבדל של שמיים וארץ. מוכיח עד כמה הקבוצה של השנה משופרת, ועוד מבטיחים לנו שבשנה הבאה תהיה חזקה יותר.
ולא כדאי להתחיל להשוות לקבוצות אחרות במועדון. לא יוצאים מהפלונטר. שתי דוגמיות ? את האליפות הראשונה חיפה לקחה עם 57 נקודות אחרי 30 משחקים- היום היא כבר עם 56 ולפניה עוד 11 משחקים. אז מה אם שם שיחקו זאהי ארמלי, משה סלקטר ורוני רוזנטל, איש- איש ענק בזכות עצמו וכולם יחד כבשו 48 שערים כאשר לקבוצה הנוכחית כבר יש 46 והרגליים לא התעייפו. או אם רוצים להשוות לקבוצה בה שיחק רוני לוי בעונת 93/94 וזאת צברה 33 נקודות בשליש הראשון ב...13 משחקים לעומת ה- 33 שראינו השנה ב- 11 משחקים בלבד. איך נוהג לומר נשיא המועדון, יעקב שחר ? " חבר'ה, תבלו ותיהנו מהקבוצה הנפלאה שלנו. מה אתם דואגים לעונה הבאה, אם אני לא דואג ?". תבלו בכייף, יש על מי לסמוך.
