עד כמה שחקני מכבי חיפה כאבו את הפסד הבכורה שלהם באם המושבות, ניתן ללמוד מהיעדר השימוש במשפט האלמותי: "הלוואי הפסד אחד אחרי 18 משחקים רצופים בלעדיו". לא שמעתם את זה, כי הירוקים הפסיקו להאמין בקלישאות וכניסה למשברים ממושכים. למרות הכישלון הצורב, ואיש לא ממהר לטאטא אותו אל מתחת לשטיח, השחקנים והצוות המקצועי יסיקו מהר מאוד מסקנות, וכבר בשבת, מול בני יהודה ששבה לצמרת וחשה את ריח המקומות שאחרי חיפה, ניתן יהיה לראות קבוצה חיפנית שונה.
איך יודעים? לפי התגובות. פעם, לפני שנים מעטות, כל הפסד לווה בפולחן האשמות. היום, שקט שאחרי הסערה. ברור שהשחקנים שאפו לסיים את העונה ללא הפסד, וסביר להניח שאם חשבו על אובדן מלוא הנקודות, לא פתח-תקווה היא המקום ממנו חששו. כעת יהיה יותר קל לשחקנים להסביר שהליגה קשה כי לכולם יש מטרה. מהמקום השישי ומטה, כל הקבוצות מסובכות במאבקי הישרדות, מהמקום השני, שלוש במטרה לתפוס את שני המקומות בדרך לגביע אופ"א, ובינתיים, רק מכבי תל-אביב נהנית ממעמד של אאוטסיידר, לא למעלה ולא למטה. 15 נקודות היתרון (בעונה שעברה לחיפה היו 17 באןתה נקודת זמן) כאשר נותרו 42 בקופה מאפשרות טווח ביטחון מכסימלי. בתוספת לאופי הקבוצה, לפחות בשלוש השנים שרוני לוי מאמנה, ניתן לאבחן שאין סיכוי דרמטי שהקבוצה תיקלע למשבר אמיתי, כזה שראינו בשנות השמונים והתשעים, שבעטיו מעמדה התרופף.
אין מצב כזה והמספרים מדברים בעד עצמם. בעונה הראשונה של רוני לוי אחרי כל הפסד, וכאלה היו שמונה, הקבוצה התאוששה במהירות וחזרה לנצח. רק בסוף ספגה שני הפסדים רצופים מול שתי התל-אביביות ולא התאוששה כי הליגה הסתיימה... אשתקד, חיפה הפסידה רק ארבע פעמים ושוב, אחרי שלא נוצחה ב- 20 משחקים מהפתיחה, הגיע ההפסד למכבי תל-אביב (1:0) ומיד אחריו, שני ניצחונות רצופים. אחרי הפסד נוסף, ארבעה משחקים עם 8 מתוך 12 נקודות ונרשמו גם שני הפסדים רצופים בגארבג' טיים, נגד בית"ר ירושלים בבית (2:1) וסכנין בחוץ(3:2) ולאחריו ניצחון על הפועל תל-אביב (2:3) ותיקו 1:1 שהוריד סופית את באר שבע לליגה השניה.
אותם דברים אמורים לגבי כמות השערים שחיפה ספגה. שלושה שערים זאת כמות נכבדה כשמדובר בהגנה נוצצת ומנוסה כפי שיש לחיפה. ב- 85 המשחקים שרוני לוי מאמן כאן, חיפה ספגה "רק" שתי רביעיות, מול מכבי נתניה (4:3) ואשדוד(4:0) ושלוש שלישיות, כולל זו של פתח-תקווה. מאזן מצוין. מנגד שמרה על שער נקי ב- 40 משחקים ( 47%), ספגה שער אחד ב- 29 משחקים ( 34%) והשאר צמדים. בהתחשב בעובדה שמדובר בקבוצה התקפית שכבשה, ועדיין מורמת מעל, יותר שערים מכל קבוצה אחרת בשלוש השנים האחרונות, תהיה זו הגזמה לדבר על סדקים בחומה הירוקה. אם מדברים על כיבושים, מתוך כמות המשחקים שרוני לוי ניהל (85) רק ב- 14 לא כבשה (16%), כבשה שתי שישיות, חמישייה אחת, תשע רביעיות, שש עשרה שלישיות ואפשר להמשיך ולהווכח, שלחיפה יותר מדי כלים מכדי להסתבך בדאגות על עתיד מעורפל.
עדיין לא הגעתי לרמת הקבוצה. לא הפסד כזה או אחר, יבטל במחי יד את העליונות הברורה, בכל הפרמטרים על פני שאר הליגה. עבודה של חצי שנה לא תרד לטמיון בגלל תשעים דקות, ותהיינה בינוניות או חלשות, כאשר תהיינה. כל הגלריה הבינלאומית של חיפה יותר מדי מנוסה מכדי להשאיר בדל של אשלייה לאלה שמאמינות שחיפה יכולה להיכנס למערבולת של 6-7 משחקים חלשים, שבסופה תמצא עצמה לחוצה וחסרת ביטחון. זה קרה בעבר לחיפה, באליפות הראשונה והשניה, אך מאז זרמו מים רבים בקישון, ותמונות כאלה לא תחזורנה כי חומר השחקנים שונה וכל המנטליות בקבוצה השתנתה ומתקרבת לאירופה. צ'לסי, ברצלונה, יובנטוס, באיירן מינכן ומי לא כבר הפסידו העונה והתייחסו להפסד כתחנת ביניים ותו לא. גם חיפה לא תיקלע למרה שחורה כי היא נכנסת בשבועות הקרובים לישורת האחרונה בכל שלוש החזיתות.
שמעתם על "תסמונת פברואר" ממנה סבלה מכבי חיפה מדי שנה, עד לפני שנתיים ? אין הסבר מדעי או מקצועי מאיפה הגיעה, מדוע דווקא בחודש זה ואיך היא מסתלקת בלי להשאיר נזקים וצלקות? אולי בכלל ההפסד להפועל פ"ת שייך ל"מחלה המוזרה" הזאת ? כי בדיוק לפני שלוש שנים (28 בינואר) חיפה של רוני לוי הובסה 3:0 בגמר גביע הטוטו בידי מכבי פתח תקווה. אשתקד ספגה 5:1 בחצי גמר גביע הטוטו בפברואר ואת הפסד הבכורה בליגה חוותה בבלומפילד, נכון, בפברואר. עובדתית, פברואר הוא החודש הכי גרוע של מכבי חיפה, ולא מהיום, אלא מקום המדינה !!! אם לדוגמא, בחודש הטוב ביותר מבחינת חיפה (אוקטובר) היא ניצחה ב- 82 משחקים מתוך 155 משחקים ( 52 אחוזי הצלחה) וכבשה 290 שערים לעומת 188 שספגה, בפברואר שיחקה מאז 1949 ב- 171 משחקי ליגה, ניצחה רק ב- 57 שהם 33% הצלחה והפסידה כמעט באותם אחוזים( 29). היא כבשה 201 שערים עם ממוצע השערים הנמוך מבין כל חודשי עונת הכדורגל (1.17 למשחק) וספגה 188 .
יש כאלה שידברו על צירוף מקרים נדיר ( יכול להימשך 57 שנים ?), יש שיתלו את הקולר בעייפות ובעומס, לפחות בתריסר השנים האחרונות, כאשר חיפה מקדימה את פתיחת האימונים בגלל השתתפותה בגביעי אירופה השונים. אין אחד שהצליח לשים את האצבע על הנקודה ולומר: מצאתי. מבחינה זאת רוני לוי במצב פחות או יותר טוב. משמונת המשחקים שניהל בפברואר, מכבי זכתה בחמישה ( שלושה על חודו של שער) בשניים הפסידה ( לנתניה ומכבי תל אביב) ואחד סיימה בתיקו מאופס מול אשדוד. ברור שהחודש ה"קטלני" לא צריך לעכב את דהירתה של חיפה בדרך למטרות שלה. לזכות שחקניה ייזקף שאינם מנסים לחפש תחת הפנס את הסיבה להפסד הבודד. מרווח ביטחון יש להם, יכולת גבוהה, פירגון, שמחת משחק, רעב לניצחונות ובשורה התחתונה, אין שום סיבה בשטח שנראית כמכשול בלתי עביר. אפילו לא פברואר המעצבן.
