מעניין אתכם לדעת ששון אלכסנדר הוביל את סיאטל לסופרבול הראשון שלה אי פעם? לא תוכלו לעצום עין אם לא ראיתם את המשחק בין פיניקס סאנס וסיאטל סוניקס בו נקלעו 301 נקודות ו- 32 שלשות? או אולי חשוב לכם לרוץ ולרכוש כרטיס כדי לראות את פרדי אדו, קשר אמריקני בן 16 ו- 234 ימים שהוכנס בדקה ה- 81 למשחק הידידות בין קנדה לארה"ב? תשעים ותשעה פסיק תשע לא יודעים אפילו במה המדובר. ולעומתם, ארה"ב כמרקחה. שלא לדבר על 81 הנקודות של קובי בראיינט. מספרים, רבותי, מספרים. זה מה שמשגע את האמריקנים. הם יודעים שבלי סטטיסטיקה אין ספורט, ולא מספיק לשחק יפה וטוב.
בתקווה שהאמריקאים לא יכעסו שמכבי חיפה מתחילה להעתיק מהם, מה שקורה השנה בכדורגל הישראלי מזכיר את הנעשה באוהלו של הדוד תום. חיפה גם משחקת נפלא, גם מוכיחה שהיא הטובה מכולן בזכות ופחות חשוב מבחינתה, זוכה להכרה מקיר לקיר, אפילו מאנשים שנוהגים לזגזג ולו כדי שיצדיקו את פרנסתם. לפעמים אנשים עוצרים אותי ושואלים אם המספרים והשיאים נרשמים וזכורים לטוב. ועוד איך. יותר ויותר עיתונים המכבדים את עצמם , מבינים שעוצמתה של קבוצה נמדדת בראש וראשונה לפי מבחן התוצאה שלה, ומאוחר יותר הדרך. ה"מוזיאון הירוק" שנפתח לרווחה באתר הזה (הרשמי) יודע לאחרונה זעזועים רבים. עבודות השיפוץ הנעשות בו מדי שבוע, מלמדות שמכבי חיפה מודל 2006 מוציאה לשוק את הדגם הכי מוצלח מפס הייצור שלה.
תמיד חיפשו את הפגמים כן, בשורות אלה מובא למנוחה אחרונה הניסיון הנואל לחפש פגמים בכל אליפות שמכבי חיפה השיגה. יותר מדי ברברנים מסתובבים בשוק החופשי ומנסים לשווק לאוהדי מכבי חיפה "דעת מומחים" שערכה כקליפת השום. כשמכבי חיפה זכתה באליפות הראשונה היא נהנתה ממזל רב. בגלל שבית"ר ירושלים שמטה 13 נקודות יתרון. בסוף העונה, ולמרות המספרים העלובים (57 נקודות ו- 48 שערי זכות), קשה היה ל"תושבי החוץ" לפרגן. גם אם ירושלים הפסידה את האליפות במו רגליה, עדיין חיפה הייתה חייבת לנצח בכדי לחלוף על פניה. באליפות השניה, החיפנים כבר סומנו מתחילת העונה כאלופים. בסופה הם אכן הצדיקו את התחזיות, אבל הצורה בה זכו, במחזור האחרון ועקב חוסר יציבות זועק, גרמה לכך שנותרה מין אשלייה שעוד שני מחזורים וחיפה עלולה הייתה לאבד את התואר. וגם זה נכון.
האליפות השלישית היא בכלל נס ספורטיבי. חיפה פתחה את העונה במינוס שתי נקודות, בגלל עבירות על תקנון התשלומים, ולבסוף הדביקה את הפועל פתח-תקווה וזכתה בתואר. אמנם, קבוצה מאוד אפורה, נטולת כוכבים, מלבד ראובן עטר, קבוצה שניצחה רק 15 פעמים מתוך 31 משחקים (תחשבו שהיום אנחנו כבר עם 16 מתוך 18) ובכל זאת, גרמה לנו לאושר רב. גם כאשר הצביעו עלינו כעל קבוצה בונקריסטית. ה"דאבל" ההיסטורי (1991) לא במקרה לא מוזכר כעונה הטובה ביותר במכבי חיפה. עוד קבוצה עם שחקנים טובים שהצליחה להקדים את הפועל פתח תקווה שהתלוננה על קיפוח, גם בליגה וגם בגמר הגביע ( זוכרים את ההשתוללות חסרת המעצורים של אברהם גרנט ?). גם כאן חיפה עם תואר במחזור האחרוןוהרבה סימני שאלה אם הגיע לה. מבחינתנו, הגיע גם הגיע. מה איכפת לנו מהאחרים?
רק האליפות החמישית זכתה לעדנה. לא עד הסוף. חיפה רדפה במשך מחזורים רבים בעקבות מכבי תל-אביב, הדביקה אותה ובסוף העונה חצתה ראשונה את קן האליפות עם מספרים אדירים: אפס הפסדים ב- 39 מחזורים, 95 נקודות, 97 שערי זכות, בקיצור, קבוצה- קבוצה. אבל, היו כאלה שחשבו שאם מכבי תל-אביב הייתה משחקת אחרת, היה לה סיכוי להשאיר את הכתר באזור המרכז. וזה למעשה מה שקרה שנה לאחר מכן. חיפה הבריקה- תל אביב שיחקה הגנתי ועד היום אברהם גרנט לא מתבייש להודות (וזה נדיר אצלו) שלא הקבוצה הטובה בליגה הוכתרה. אותו גרנט הגיע לחיפה שבע שנים מאוחר יותר ו"גאל" את הירוקה מיסוריה. בתוך שנתיים זכה בצמד אליפויות, ואת ה"עליהום" שבוצע עליו עדיין כולנו זוכרים. מי בכלל שם לב שחיפה גילתה עדיפות על הפועל תל-אביב בכל הפרמטרים? חיפה הוזזה הצידה, גרנט הפך למטרה ונוצר רושם מעוות, שהקבוצה או המאמן אינם ראויים לתואר.
רוני לוי פתח ברגל שמאל רוני לוי זכה לאותה קבלת פנים "מלכותית". הבנאדם רק עזב את קבוצת הנוער, וכבר ניסו להשוותו לדרור קשטן. מי שם לב שמעולם מאמן שעלה מהנוער לא זכה באליפות, את מי עניינה האליפות של מכבי חיפה. חוצפנים, מלחכי פנכה וסתם בטלנים משועממים כינו את האליפות השמינית "אליפות ללא מאמן". פיינשמעקרס. אז חיפה לא שיחקה את הכדורגל הכי יפה בעולם- בארץ כן. דרשו מהילד שעלה לכיתה א' לסיים לאלתר את תואר הדוקטורט שלו. קופות החולים הוצפו באוהדים מתוסכלים, גם של חיפה, שלא הבינו איך אפשר לעלות מאימון קבוצת הנוער ומיד לזכות באליפות, כאשר כרישים מאבדים את מנגנון הניווט שלהם. השיא, עדיין לפני השיא האמיתי, בעונה שעברה. החיפנים עשו בליגה כרצונם, פתחו פערים בלתי ניתנים להבנה (18 מהמקום השני), ובסוף העונה, כמו במהלכה, החמיאו להם, בתנאי שיודו שהליגה הייתה חלשה והתואר נובע מכך. ושחקני חיפה הודו, ועוד איך הודו, שהם מביטים רק על עצמם ומה שקורה מאחור, באמת לא חשוב. מה הם צריכים להסתבך כמו אשת לוט שסובבה את ראשה והפכה לנציב מלח? אותם מעניינת רק האליפות המתוקה.
בחיפה נמצאים אנשים יותר מדי אנשים נבונים. כאן הבינו שהקנאה היא מקור הבעיה. בעיר הכרמל הבינו שאם שתי התל-אביביות, מכבי והפועל, נאבקות על חייהן בתחתית הטבלה, לחיפה קל יותר. אז רוני לוי כבר קיבל "אישור" שהוא מאמן ראוי, אבל כולם ציפו לליגה יותר שוויונית כדי לבחון את יכולתו להעמיד קבוצה ראויה למאבק נוסף, שלישי במספר. נכון שעד היום לא שמעתם שהליגה חלשה ובגללה חיפה שוב ברחה קדימה ? כמה סיבות: אותן קבוצות תחתית מהעונה שעברה, מכבי תל-אביב ויריבתה העירונית, עשו את כל המאמצים כדי להקשות על חיפה. מכבי החתימה את המלונאי הקרואטי, את הקוסם בלי השפן, הטיסה מכל רחבי העולם שחקנים שרק ירדו מכבש המטוס וכבר הכינו להם הצהרה מוכתבת ש"הגענו לקבוצה הכי טובה בישראל". וכן, גם החזירו את אבי נמני המצוין. איך כינו את החבר'ה שרצו לחגוג 100 שנות הולדת? תביאו מהר משקפת כדי שנראה את הקבוצה שכבר בשלב הזה מפגרת ב- 24 נקודות מהמקום הראשון? וגם הפועל לא טמנה ידה בצלחת. קשטן חזר, באדיר וורמוט ויתרו על חיפה שלא נראתה מיואשת ומה היום ? כבר 18 "פור". איך אומרות מילות השיר: יאוש פגש יאוש...
כלומר, כל קבוצות העל של הכדורגל הישראלי התכוננו הפעם בצורה הכי טובה שאפשר. התוכניות נותרו על הנייר, כוונות טובות היו. הפעם הן לא מוליכות לגיהנום, כי לראות את מכבי חיפה משחקת זאת זכות גדולה. בכלל, מזלם של אוהדי הקבוצה בפרט והכדורגל בכלל, שכל משחקי הקבוצה מצולמים. באורך מלא ובשידור חי. פעם היינו רואים רק דקה פה, דקה שם, וקוראים מה שכותבים עבורנו. היום, מדינה שלמה של פרשנים ראויים. מהפך החשיבה באותה שעה חיפה עבדה בשקט. היא ספגה את הנוק-אאוט הכואב ממאלמו וכמו עונה לפני כן, נגד רוזנבורג, נתנה לזמן לרפא את הפצעים. מחוץ למועדון היו משוכנעים שההיערכות של היריבות תקשה יותר. גם בחיפה לא היו מוכנים להמר על המספרים שאתם רואים היום. 50 נקודות בח"י מחזורים? בלתי מנוצחים? ברור שלא אלה מרשימים במיוחד. כי בחיפה כבר הייתה קבוצה בלתי מנוצחת. הייחוד השנה הוא בעוצמה וביכולת לשתק את כושר החשיבה של גדולי הפרשנים והמומחים בכדורגל הישראלי. גם הבדרנים. לפי התגובות, נדמה שדן מרגלית (מכבי תל-אביב), משה שלונסקי(הפועל תל-אביב), עמנואל רוזן(הפועל תל-אביב), ניב רסקין(מכבי תל-אביב) אייל לוי(מכבי תל-אביב), אביעד פוהרליס(הפועל תל אביב) ואליהם תצרפו את דידי הררי (מכבי תל-אביב) ואלי ישראלי(הפועל תל אביב), יושבים סביב שולחן עגול ועושים כבוד למכבי חיפה. אם אלה לא ימות המשיח, מה כן ?
וזה הניצחון הגדול של מכבי חיפה. היא מוכיחה שבת אחרי שבת, גם אם יוצא ביום ראשון, שהיא קבוצה גדולה וכולם מחכים לצפות בה, ואני כבר לא משוכנע שרוצים לראותה מפסידה. זאת גם תחנה מצוינת לעצור ולתהות מדוע כאשר מוציאים אותה מטופס הטוטו, קם מאן-דהוא ועושה קולות של ילד נעלב? רבותי, מכבי חיפה מחוץ לטוטו יותר מאשר אתם חושבים. כל המשחקים האלה, בימי ראשון, לא מחוץ לטופס הטוטו ? שחקני חיפה מתייחסים ליריבות לפי הטוטו או לפי הרצוןלנצח ? ראיתם איך ב- 0:4 מול אשדוד, כאשר נותרו עוד 14 דקות מכיבוש השער הרביעי, השחקנים רצו כאחוזי אמוק בניסיון לרצות להבקיע עוד ועוד. זאת הגדולה של הקבוצה, היא כבר לא זקוקה לדרבון ציוני. כל שחקן יודע את תפקידו ומשקיע את המכסימום שלו. ולא בגלל שעל הספסל יושב מחליף ראוי, אלא בגלל ההכרה שאת העונה הזאת חובה לסיים בצורה כזאת שבעתיד, ההשוואה היחידה תהיה רק למודל העכשווי.
ב- 15 המחזורים שנותרו, חיפה תפרק לרסיסים את שמונה האליפויות הקודמות. כבודן של אלה במקומן מונח, ואיש לא יעז לפגוע בהן, אלא אם יקום ליצן תורן ויכריז ש"שלי הייתה הטובה ביותר". זהו, תם עידן ההשוואות. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, דרמטי, זאת הולכת להיות הקבוצה הטובה ביותר ששיחקה בישראל ואין כמו הקונצנזוס כדי להעיד על כך. כקבוצה, כיחידה לוחמת. זכויות שחקני עבר מצטיינים נשמרים בכבוד. ומילה אחת על החזון של הקבוצה הזאת. כדאי לכם לסור למגרשי "קצף" כדי לראות כמה כסף משקיע נשיא המועדון, יעקב שחר, בשיפור תנאי מחלקת הנוער. גם המגרש בכפר-גלים עובר מהפך. ולא במקרה מזכירים הפרשנים שעיניהם בראשם, את הניהול החיפני. כמה אנשים לעגו וסנטו בנשיא המועדון שהציע בשעתו הצעה פשוטה: " בואו נאפשר לשחקני נוער זרים להגיע לכאן, להשתלב בהרכב הבוגרים, אבל תמיד יישארו בהרכב חמישה זרים". הרעיון היה לגלות עשרות "יעקובואים" ולחסוך בעלויות כדי להרויח בעתיד. אז קראו למהלך "חוק יעקובו" וחיפה בעלת החזון השתמשה בו עד תום. יעקובו וסרגיי קלשצ'נקו הזכור לטוב, החליפו מושבים ביציע, והרווח היה של כולם. מה מציעים היום? לפני כחודש הציע מנכ"ל מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, לעבור לשחק בכדור אחיד כנהוג באנגליה וספרד. הצעתו התבססה על עדות שחקנים שקיים הבדל מהותי בכדורי המשחק בכל מועדון בארץ. מה עומדים להחליט בקרוב? ואל תקראו לנו "הקבוצה של המדינה". תנו לסיים ת'עבודה בשקט, להמשיך להרשים, אולי לגרוף עוד תואר ואז, השמיים הם הגבול לכינויים ותארים. העיקר שאנחנו לא הגורם לפילוג בעם אלא לאיחודו מחדש. וגר זאב עם כבש.
