מה שונה השבת הזאת מהשבת 22 באוקטובר 2005 כשמכבי חיפה ניצחה את נצרת-עילית 1:2 בקריית אליעזר? רוברטו קולאוטי לא שיחק אז (נכנס רק בדקה ה- 69) והחלוץ הארגנטינאי לא ישחק גם הפעם, עקב ההרחקה במשחק גביע הטוטו מול מ.ס. אשדוד באמצע השבוע(1:3). ולמרות הכל, משהו השתנה בקבוצה החיפנית. לראשונה מאז מונה למאמן הקבוצה הבוגרת, עומד המאמן רוני לוי בפני "כאב ראש" בחוליית החוד, מאחר ומצבת השחקנים שלו דלילה. למעשה, רק שלומי ארבייטמן הוא חלוץ ברמ"ח אבריו. גם שני הצעירים, עדן בן-בסט הפצוע ותומר חמד, שהתגייס לפני שבוע לצה"ל, אינם מקלים על מאמן אלופת השנתיים האחרונות.
בגלל מגוון השחקנים ההתקפיים שיש למכבי חיפה, אין היא עומדת בפני שוקת שבורה. רוני לוי דוגל בקבוצה המשלבת שני שחקני התקפה, אך לפחות מול נצרת-עילית, אחד הקשרים ההתקפיים, עשוי ל"זוז" קדימה יותר ולסייע לארבייטמן בפיצוח ההגנה הנצרתית העיקשת. בנצרת ודאי לא עיקמו את האף כששמעו שקולאוטי ייעדר, על אף שגם שומרו האישי, עמי אזולאי לא ישחק, עקב הרחקתו בתקרית מול אלן מסודי. על כל נאמר: השומר לא הולך עם הנשמר עד לשירותים, הוא רודף אחריו אפילו עד ליציע... למוטי איווניר ישנה מספר מטרות במשחק הזה. ראשונה, מנטלית. אחרי שבני סכנין ניצחה אותה בשלהי העונה הקודמת(2:3) נותרה נצרת-עילית הקבוצה היחידה בליגת העל שמכבי חיפה לא איבדה לה ולו נקודה אחת. ארבעה משחקים- ארבעה ניצחונות. נצרת, שלא צברה נקודות גם נגד מכבי נתניה (שיחקה מולה רק השנה, כי אשתקד נתניה שיחקה בלאומית), יודעת את משמעות הניצחון או תוצאת תיקו מול החיפנים. בגלל צבירת הנקודות של קבוצות התחתית, למעט מכבי פתח-תקווה, היא נלחמת כדי לא להיקלע לקרבות תחתית בהמשך הליגה.
ה"ירוקים" יפגשו במגרש בנצרת ארבעה שחקנים במגרש ואחד ביציע, שלבשו אי פעם את החולצה הירוקה. המגן אבישי ז'אנו בן ה- 36 והקשר ג'יירמו ישראלביץ כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף ההרכב המקומי. אליהם הצטרף העונה הבלם אלירן אלקיים והשבוע עבר לשורות ה"אדומים" גם חלוץ הנוער לשעבר, יוחאי אהרוני. ביציע יישב "איש הטילים" של נצרת, שחר סימנטוב, עקב פציעה. כאמור, חיפה פייבוריטית גם כאשר שני שליש מההתקפה שלה בחוץ (יניב קטן בווסטהאם וקולאוטי). מדוע ממשיכים להזכיר את קטן? כי עברו רק שבועיים מאז עזיבתו... העלייה לשלב חצי הגמר בגביע הטוטו ושיתופם של מרבית שחקני ההרכב הראשון, מלמדת על הרצינות בה מתייחסים בקבוצה לשלושת המפעלים הרשמיים. זה גם המקום להבין מדוע רוני לוי התעקש לא לשחרר שחקנים מהסגל הקיים. הנה נוצר מצב ששחקן אחד נמכר לחו"ל, השני מורחק ועוד שלושה פצועים, וכבר מורגש שהעומס ימשיך ליפול על כתפיהם של השחקנים הבכירים. יכולת התמרון של חיפה עדיין ברמה גבוהה, על אף הקשיים, ויחד עם זאת, בחיפה לא אוהבים לחיות מהיד לפה ומסתכלים לקראת העתיד, הקרוב והרחוק. ההחלטה לא לצרף שחקנים ישראלים בחלון ההעברות שנסגר, מעידה שרוני לוי הגיע למסקנה שהשוק הישראלי אינו מסוגל לספק לקבוצה מובילה שחקנים ברמה גבוהה, וזאת גם הכרה ביכולתם של הצעירים המתדפקים על דלת ההרכב הראשון, דוגמת ליאור רפאלוב, מאור בוזגלו, עדן בן-בסט ואחרים. כל שחקן בכיר ( מישהו מוכן להגדיר מה פירוש בכיר בקבוצה אחרת, כשהוא מגיע למכבי חיפה?) שהיה מגיע, ודאי לא יתלהב לשבת על ספסל המחליפים. ואם יתלהבו ממנו, מי יתקע כף לידי הכשרונות מבית שהם השחקן ה- 12 וה- 13 בקבוצה?
במחנה החיפני לא מתלהבים, בניגוד לאלה שהספיקו להכתירו כאלוף, מפער 13 הנקודות. אמת, פער משמעותי ביותר, בשלב כזה של העונה- שיא ישראלי בצבירת 44 נקודות אחרי 16 מחזורים בלבד ! המטרה היא לנצח בנצרת ולהמתין בניחותא ל"קרב הסגניות" במוצאי יום ראשון, כאשר הפועל תל-אביב ובית"ר ירושלים יתעמתו זו מול זו בבלומפילד. על המטרות של נצרת כבר סופר. כעת נותר להמתין ולבדוק אם שאיפת נצרת לסחוט נקודות ראשונות גדולה ועצומה מרצונם של החיפנים להמשיך להיות בלתי מנוצחים והגדלת הפערים מתחתם. בכל מקרה, חיפה תמשיך לשבור את שיא ההצלחות בכדורגל הישראלי- 49 מחזורים רצופים במקום הראשון. ויש לה עוד שלושה מחזורים במאגר, בגלל ההפרש העצום מהסגנית.
