מי שלא הגיע הערב לקריית אליעזר הפסיד. הפסיד כי מכבי חיפה ניצחה 1:3 והשאירה את שני משחקי החוץ נגד סכנין ומכבי נתניה לפרוטוקון בלבד, כי אין כוח בעולם שיעצור את הירוקים מהופעה בחצי גמר גביע הטוטו. הפסיד, כי לראות את משטח הדשא המצוין מלא השלוליות החזיר אותנו עשרים שנים לאחור, הפסיד את ההרחקה המשמעותית של רוברטו קולאוטי שהוכיח שבכל מסגרת הוא רציני והפסיד את תום אל-מדון הודף פנדל ראשון.
אבל מה כל אלה לעומת "בית החרושת לשוקולד" שפתחו הקשרים ליאור רפאלוב ומאור בוזגלו. נכון, מדובר ב"סך הכל" בגביע הטוטו שמחייב כנראה רק את מי שרוצה לזכות בו וגם ההרכב של אשדוד היה חסר. לא היו השוער אג'י, הקשרים בלסינג קאקו ועמנואל אוביידה, החלוצים שי הולצמן ויניב עזרן ואם מישהו נשכח, הסליחה עמו. במכבי חיפה איש לא חסר כי אין מושג כזה "שחקן חסר". הקבוצה נבנתה במטרה שחסרונו של איש לא יורגש. דוידוביץ נח אז יש את תום אל-מדון המצוין, חרזי מוסט לעמדת הבלם, קלמי סבן במקומו, קייסי עייף, חיים מגרלשווילי מפעיל מבערים, ואם עידן טל חסר מחצית, נשארה לו מחצית אחרת לחזור לעצמו.
כנאמר, כשיש את הילדים קלי הרגליים, רפאלוב ובוזגלו, די שיהיו רק 300 צופים במגרש. בדרך כלל, יהלומים, מלוטשים או בדרך לליטוש, אינם נחלת ההמון הסואן. בודדים צופים בהם ואם הם הופכים למצרכים מבוקשים, מציגים אותם לקהל הרחב. אוהדי חיפה העדיפו להישאר ליד תנורי החימום ואלה שבאו צריכים לרוץ לרופא המשפחה ולבדוק מה מצב רמת הסוכר שלהם. רפאלוב היותר מוכר, ובוזגלו, הולכים להעניק הרבה דקות הנאה בתנאי שימשיכו לתת להם אשראי, ולא רק כמחליפים. תמה והוצאה מהלקסיקון הקלישאה שאינם "מבושלים" מספיק. הגנת אשדוד אולי אינה מדד לשיא היציבות, אך די היה להסתכל על המהירות הפנטסטית בה השניים מחליפים מקומות, מוסרים מסירות מדויקות למרחקים ארוכים ובועטים ללא מורא לשער היריב, כדי להבין שהספסל של חיפה צעיר אולם עמוס בכישרון. ומה, אנחנו צריכים שואבי מים וחוטבי עצים או רקדנים על משטח הדשא?
הצטיינותם של השניים, בנוסף לכושר טוב שהפגינו גם אל-מדון, קלמי סבן, אלון חרזי, מגרלשווילי(במחצית הראשונה) וזנדברג, הפכו את הניצחון למשכנע וקליל. לא שכחתי את פרננדו לורפיסה. הוא כבר לא יהיה חבייאר דירסאו, בגלל מימדי גופו הפחות מאיימים, אבל יש בו משהו, בילד הארגנטינאי. הוא לא מכיר את המונח "ויתור על שטחים" ושורף כל חלקת אדמה זרועת דשא. והיום התגלה שיש לו בעיטה. ה"בומבה" שיצאה מרגליו ומצאה את הרשת, הלהיבה והוא היה קרוב מאוד לרחבת אשדוד יותר מפעם אחת. לא מוכן להישבע שרוני לוי ישתטח על מסלול ההמראה בנתב"ג כדי לאחוז בחולצתו של פרננדו, אם וכאשר יוחלט מה שיוחלט, בינתיים לא נראה שעד סוף העונה חיפה זקוקה למישהו אחר. ולא בגלל הפער בצמרת.
כייף היה לראות את המשחק החיפני שוטף, לעומת השיעמומון בשבת, כמובן בנסיבות שונות. אשדוד נתנה לשחק, לא הציבה שומרים אישיים וחשבה לנצח את ההרכב השונה של חיפה, ומסתבר שגם זה גדול למידותיה. את מירב תשומת הלב אמור היה לגנוב הקשר הספרדי, חאבי גונזאלס. מספר 11 אדום-צהוב הפגין במגרש יכולת זהה לזו של חיים רביבו ב...יציע. שניהם לא הועילו לאשדוד להימנע מהפסד. רואים שהשחקן חלוד, חסר ניידות ואם נדבקת אליו "קרציה" בדמותו של קלמי סבן, חבל על זמנו. בפרט כשבקבוצה הנגדית מלהיבים רפאלוב ובוזגלו. הגנת אשדוד נראתה כמו הגנת אשדוד. מפוררת, מחוררת, פרוצה, ואלמלא יכולת מצוינת של שוער המשנה , יניב בן-ישי, ספק אם אוטובוס האורחים לא היה מתקשה לנוע עקב עודף מטען שערים. כל הקבוצה נראתה רע ורק עם כניסתו של שי הולצמן במחצית השניה, התחיל מעט אקשן ברחבת חיפה. האיש שחיפה שונאת לשחק מולו, הצליח גם הפעם לסחוט פנדל ול...החטיא אותו.
דווקא גונזאלס פתח את מסכת הבעיטות לעבר השוערים בדקה הרביעית, לידיו של אל-מדון ובהתקפה נגדית הגיח רפאלוב וממצב נוח בעט לשחקים. למאור בוזגלו ניתנה הזדמנות פז להטביע חותמו(11) כשקיבל כדור נהדר מזנדברג שפרץ באגף שמאל ומחמישה מטרים בעט-מסר לידי בן-ישי. הדקה ה- 14 הביאה עמה את השער הראשון. קולאוטי ניצל היטב את השלוליות בחלק הדרומי של המגרש, שעט לתוך הרחבה כמו היה טנק אמפיבי והשאיר את אייל אלמושנינו והשוער מאחריו בדרך לרשת החשופה- 0:1 לחיפה. בדקה ה- 24 שוב בוזגלו במצב מצוין וגם אותו בזבז, אחרי מסירה יוצאת מהכלל מרגלי סבן. שש דקות מאוחר יותר לורפיסה בעננים. רפאלוב פרץ באלגנטיות משמאל, הסיט לפרננדו שניצב על סף הרחבה וזה הניף רגל ושלח בעוצמה למשקוף ולרשת העליונה- בראבו לגול.
המטווח החיפני נמשך. רפאלוב(36) שיגר כדור במהירות של הסערה "ריטה" ובן-ישי התעופף והדף לקרן. בדקה ה- 39 ממתק למאות העיניים. רפאלוב שלח את בוזגלו במסירה ארוכה והאחרון, ללא השתהות מיותרת, נתן פס לרוחב השער, לעברו של קולאוטי שבעט ברישול מעל לשער. ואם חשבתם שבזאת תם המצור על שער אשדוד, הנה שתי הזדמנויות פנטסטיות על סף סגירת המחצית. בוזגלו קיבל כדור מזנדברג וללא שאלות בעט חזק, וגם הפעם בן-ישי זינק באומץ והדף, ואחרי עשרים שניות, לורפיסה חיפש את הצמד ואף הוא שיגר טיל מונחה ובן-ישי הדף. במחצית השניה התמונה לא השתנתה. ה"טריו" רפאלוב-זנדברג- בוזגלו הפיק מצב מצוין. הראשון מסר באמנות, השני ניצב מול שער ריק והעדיף למסור לשלישי שלא קיבל את הכדור. אפילו הינוקא, בוזגלו, פרש את ידיו ושאל את מיכאל: מדוע לא בעטת לשער?
רגע קשה לקולאוטי בדקה ה- 51 כאשר הסתבך בשטות עם אדיר טובול, פגע בו במרפקו והשופט איתן שמולאלביץ, בדרך כלל בליגה הלאומית, מצא דרך לתפוס כותרת והרחיקו. לנצרת-עילית, רוברטו יסע כתייר. בדקה ה- 82 פסיקה נוספת לרעת חיפה. הולצמן פרץ לתוך הרחבה, חלף על פני אורי אוזן המתאושש, והוכשל. פנדל. המוכשל בועט שמאלה, אל-מדון קרא את הבעיטה, זינק והדף ועל הריקושט השתלט עידן שריקי שצימק ונטע תקוות. תקוות שווא, כי בתוספת הזמן רפאלוב, ומי אם לא הוא, שלח כדור נפלא, מהסוג שרונאלדיניו אוהב, ואין כאן הגזמה, ולעידן טל נותר רק לתרגם לשער שלישי שחתם את משחקי בית א' עם פלומבה ירוקה. ובעוד עשרה ימים, פגישה שלישית העונה, באותו מקום, אותה שעה. הלוואי גם אותה תוצאה. יופי ילדים, שיחקתם אותה. יאללה, לישון. הרכב מכבי חיפה: תום אל-מדון, קלמי סבן, אלון חרזי( רפאל אולארה/ 46), אורי אוזן, חיים מגרלשווילי, חבייאר דירסאו(גוסטבו בוקולי/ 65), פרננדו לורפיסה, ליאור רפאלוב, מיכאל זנדברג( עידן טל/ 60), מאור בוזגלו( שלומי ארבייטמן/ 72), רוברטו קולאוטי. הרכב אשדוד: יניב בן-ישי, קובי מוסא( יוסי אופיר/ 30), אייל אלמושנינו(שי רביבו/ 64), אדיר טובול(רומן חאיסטוב/ 51), מאור פרץ, אושרי אלפסי, משה אוחיון, דוד רביבו, מאור זוהר, עידן שריקי, חאבי גונזאלס( שי הולצמן/ 46).
