ליניב קטן כבר אצה הדרך, והוא היה מעדיף לראות את עצמו בקבוצה ה"חיפנית" של הכדורגל הישראלי (איל ברקוביץ, יוסי בניון וכעת הוא עצמו), אך בינתיים הוא כבר מתגעגע לקריית-אליעזר. שעות אחרי שחתם על החוזה לשלוש שנים וחצי, קטן מצטער שהמשחק מול בית"ר ירושלים (0:3) לא נמשך עוד ועוד: "לא רציתי לשמוע את שריקת הסיום כי נהניתי כל כך ורציתי לשמוע את האוהדים עוד ועוד. אנשים מתקשים אולי להבין, אבל מכבי חיפה היא עבורי הכל. גם ברגעים קשים, לא כעסתי ולא הסתכסכתי. אעשה הכל כדי להצליח בווסטהאם, ואולי אלה הרגעים המרגשים בחיי, אבל אני לא שוכח לרגע שגדלתי בבית חם שדלתו פתוחה ותמיד אשמח לחזור אליו".
החלוץ הדורסני מאשש את דברי נשיא המועדון , יעקב שחר, בשבוע שעבר, ומדגיש ש"כסף לא היה הדבר העיקרי במשא ומתן עם האנגלים. היו פרטים שלא הסכמתי להם ולכן נדמה היה שאני מעדיף שכל העסקה תתפוצץ ובקיץ הבא אהיה אדון לעצמי. היום אני מאושר ובעוד שבועיים, אשלים את מחויבותי למכבי חיפה במשחק הליגה נגד הפועל תל-אביב בבלומפילד". לגבי האפשרות שלא ישחק במשחק או שישחק וישמור על רגליו, מחשש לפציעה, מדגיש קטן: " בשלב מסוים של המו"מ הנושא הועלה, אך משיחות עם מאמני, רוני לוי, הבנתי שהמשחק חשוב למועדון ולאוהדים ולכן אשחק ללא כל חשש". אגב, ראשון היוצאים של מכבי חיפה לאירופה, רוני רוזנטל (1986), ערך את הופעת הסיום שלו במדים הירוקים בבלומפילד, נגד הפועל תל-אביב ואז מכבי חיפה הגיעה במחזור ה- 30 והאחרון כשהיא מדורגת ראשונה וזקוקה לנקודה כדי לזכות באליפות השלישית הרצופה. שניה הייתה הפועל תל-אביב שפיגרה ונזקקה לניצחון ביתי. את הסוף כולם זוכרים. שער מנבדל ברור של גילי לנדאו, ארבע דקות לסיום, הכתיר את האדומים ומיד רוזנטל נמכר לקבוצה הבלגית פ.צ. ברוז'.
גם יניב קטן יסיים את הקריירה העכשווית בבלומפילד, ומול אותה קבוצה, רק בהבדל אחד. בכל תוצאה הוא ייצא עם מצב רוח מעולה (בגלל הפער העצום בין השתיים)כדי להתאחד מחדש, אחרי שלוש שנים, עם יוסי בניון עמו שיתף פעולה ארבע שנים בחיפה. גם בניון חזר ואמר לא פעם: " אם אני חוזר לישראל- זה רק למכבי חיפה שנתנה לי את הבמה להגיע לאירופה". מי יודע? אולי בעוד 3-4 שנים השניים ישובו וילבשו את המדים הירוקים בהן זכו במשותף בשתי אליפויות.
