מכבי חיפה בהופעת בכורה עולמית באיצטדיון "דוחא" בסכנין. גם זאת סיבה למסיבה, כי בדרך כלל הזמינו את ה"ירוקים" לחנוכת האיצטדיונים החדשים. הפעם, ללא טקסים, מכבי חיפה מגיעה על תקן של הקבוצה הכי מחוייבת בליגה. לעצמה, לכדורגל הישראלי ולמאות אלפי הצופים שהספיקו להתרגל לתצוגות המצוינות ולכוח השחיקה שהיא מפעילה על יריבותיה, ללא קשר לדת, מוצא ולאום. בעלת הבית, בני סכנין, הנועלת את טבלת הליגה, לא תקביל את פניה בפרחים. למרות שניצחונה הדרמטי על החיפנים בשלהי העונה שעברה(2:3) קבע בדיעבד את השתיכותה של סכנין לליגה הבכירה לעונה נוספת. הניצחון הזה לא רק השאיר את חניכיו של מומי זעפרן ( המאמן שספג את ההפסד הגבוה ביותר שחיפה הנחילה העונה- 4:1 והוחלף ע"י מיכאל קדוש) בליגה, הוא גם היחיד שאי פעם קבוצת מגזר זכתה במלוא שלוש הנקודות מול החיפנים.
הפועל טייבה שנשרה מיד בתום עונה אחת באמצע שנות התשעים סחטה תיקו 1:1 בחיפה (ותודה לבוני גינצבורג...) ונוצחה 4:2 בגומלין, ולעומתה מכבי אחי נצרת, שגם היא לא שרדה יותר מעונה בודדת, נוצחה בכל שלושת המפגשים מול האלופים, לפני שנתיים, אך הספיקה לכבוש צמד שערים ( מול תשעה שספגה) מרגליו המיומנות של... גוסטבו בוקולי, מלך השערים של החיפנים בהווה(6). גם לסכנין אין מי יודע מה סיבה לצאת בתופים ובמחולות. מבין שבעת מפגשיה עד הלום, הפסידה בשישה והפרש השערים שלה כמובן, נחות (17:6).
כל אלה לא ייחשבו מחר, על אף שסכנין עומדת לפגוש פחות או יותר את ההרכב שהפסיד לה אשתקד. בשינויים קלים (אולארה וקייסי). למקומיים שצברו 6 נקודות בלבד מתוך 33 אותן חיפה לקחה במלואן, לא יכולים להרשות לעצמם ל"וותר" על עוד משחק ביתי ויעשו הכל כדי להפתיע את המוליכה הגאה שאינה מראה סימנים של יהירות, עייפות או ניסיון לוותר. לחיפנים ניסיון מר בעבר עם קבוצות התחתית, וכמעט אין תואר בו לא שזורה איזו סנסציה עונתית. אף פעם לא נמאס להזכיר את קריית-גת (4:0) ויורדות אחרות שמתגאות בניצחון על האלופה. שיהיה להן לבריאות.
ההרכב של סכנין, לעומת חיפה, עבר טלטלה רצינית ורבים משחקניה עזבו ובהם הבלם דקל קינן, שכבש את שער הניצחון לפני שמונה חודשים, חזר לירוק ובשבוע שעבר נדד בשנית, הפעם למכבי נתניה. גם ארנסט אטצ'י לא יהיה ולכאורה, סכנין נחלשה. בחוריו של רוני לוי ודאי לא יציצו לעבר הטבלה וסביר להניח שיתייחסו לסכנין באותה התלהבות ותשומת לב כפי שנהגו במכבי תל-אביב. יש להם שתי סיבות להתאמץ ושתיהן קשורות בשיאים. איך נוהג לומר הקפטן אריק בנאדו? בשנה כזאת צריכים לשבור את כל השיאים האפשריים. הראשון שבהם כבר ידוע והפך שם נרדף למכבי חיפה: החיפנים השוו את שיא הניצחונות מפתיחת העונה (11) ומכבי תל-אביב כבר לא לבד. שלוש נקודות בסכנין וה"צהובים" נמחקים מהמפה, עד להודעה חדשה, אם בכלל. אגב, הם עדיין מחזיקים בשיא של ניצחונות רצופים בליגה ששוחקה אחרי קום המדינה (16) אך לא מפתיחת העונה אלא במהלכה. השיא הפחות "ידוע" קשור למשחקי החוץ של מכבי חיפה. סכנין הייתה המקום האחרון בו חיפה השאירה את כל הנקודות. מאז סיימה בתיקו בבאר-שבע והעונה פתחה עם חמישה ניצחונות רצופים. השיא שייך לעונת 2000/2001 בעידן אברהם גרנט. חיפה ניצחה בשישה משחקי חוץ רצופים מפתיחת העונה. קיים גם שיא מועדון- 7 ניצחונות חוץ רצופים הכולל את המשחק האחרון בעונת 99/00 ( על הפועל פתח תקווה 0:4 כאשר רוני לוי היה המאמן, בהחליפו את אלי כהן המתפטר) והשישה של גרנט. לשם כך יהיה על חיפה לנצח גם את סכנין ובשבוע הבא את מכבי פתח-תקווה באם המושבות, והמשימה הכפולה קשה מאוד כי שתי המתחרות נמצאות במצב עדין בטבלה.
רוני לוי יעלה עם ההרכב החזק שלו, כי בניגוד לדעתם של אלה שמחוץ לקבוצה, הוא ושחקניו לוקחים כל משחק ברצינות גמורה ומתאמצים כדי לשמור על הרמה הגבוהה ביותר שניתן להציג. תריסר נקודות הפער נותנות מרחב נשימה המוסיף לביטחונם של השחקנים המצוינים, ואלה לא ירצו לשמוט אותו רק בגלל ש"מתעלמים" מהם, מוציאים אותם מטופס הטוטו וממהרים להכתירם כאלופים בפעם השלישית ברציפות.
